אכן, 'עיקרי הדת', דת 'אני ואפסי עוד' • טור

השבוע התפרסמה ב'בחדרי חרדים', ובהמשך גם בשאר כלי התקשורת במגזר, הקלטה בה נשמע אברך מוכר מצהיר ש"לעבור קופת חולים זה מעיקרי הדת". לא פחות.

וואו. עיקרי הדת.

בעצם, במחשבה שניה, יש סיכוי רציני שהאברך הנ"ל צודק, השאלה רק באיזו דת מדובר. ביהדות, כך למדנו לשנן, יש י"ג עיקרי אמונה, באף אחד מהם לא מוזכר הביטוי 'קופת חולים', אפילו לא סתם 'מכבי' או 'מאוחדת'.

מסתבר שמתחת לאפנו, צצה לה דת חדשה, ממש כמו בעבר, עת צצו מתוך היהדות הנצרות והאיסלאם, הקראים והשבתאים, גם עתה צומחת לנגד עינינו דת חדשה, דת ה'אני ואפסי עוד'.

כמו כל הדתות שצצו בעבר, נאלצת גם הדת הנוכחית להסתתר בתחילת הדרך במסווה 'יהודי' ולא סתם אלא 'יהודי קדוש יותר'. אותו מאפיין בו השתמשו הנוצרים הראשונים, ואותו אימצו גם תלמידי שבתאי צבי לימים, להיות יהודי סובל ואומלל, קדוש מעונה ולוחם מלחמת ה'.

אין שום דבר, כלום, נאדה, מאומה, בין היהדות, תורת אלוקים חיים, ובין חסימת כבישים ואלימות בריונית בבר אילן ובבני ברק, שום 'מאבק לשם שמים' לא מצדיק שנאת אחים, פילוג ופירוד, השמצות וקללות על גדולי ישראל, ריצה נפרדת וחילול שבת, ביטול תורה ועוד שאר 'מצוות' שכאלה. רח"ל.

למען הסר ספק, איני בא להטיל דופי חלילה בקדושי עליון שבשום צד, איני חושב שאי מי מגדולי ישראל הנמנה על אותה קבוצה מודע למעשי תלמידיו/נעריו, ובוודאי היה מתחלחל וטורח לבטל כל מנוחת 'בין הזמנים' כדי לבוא ולגעור באותם עשבים שוטים.

'השקפה' מעוותת
לפעמים זה נדמה שרצוי לשנן לעצמנו את היסודות מחדש. היהדות אינה מקדשת מלחמה עבור כבודו של אדם, גם אין שום גיבוי בתורה לבטל ולו מצווה אחת מפני 'חשש' לעבירה עתידית, גם אם מדובר בחשש לגזירת שמד של ממש ולא בעורבא פרח.

די מפליא לשמוע צעירים שלא קרו ולא שנו, ינוקות בני 16 ו-17 עומדים ומרביצים 'השקפה' במבוגרים מהם. מנין להם מהי 'השקפה' בכלל? וכי תרי"ג מצוות סיימו להכיר? את הש"ס כבר גמרו פעם אחת [אפילו בבקיאות בלבד...]? 12 שעות לימוד רצופות בתענית דיבור כבר יש באמתחתם? לא, שהרי ב'השקפה' הם עסוקים.

ככה צומחת 'השקפה' מעוותת ועקומה, לפיה מעבר של קופת חולים הוא מעיקרי הדת, וחייבים לבטל החזקת תורה וגנרטור שבת בשביל קיומו של עיתון 'ההשקפה'. עפ"ל.

ואסיים במשל, מלך נודע הנהיג בארמונו שבכל עת שהיה סועד עם השרים, היה פעמון של כסף מונח לצידו, וכל אימת שצלצל בו נזעקו המשרתים למלא כל משאלה שעלתה מלפניו.

ויהי היום, נחה רוח המלך עליו, והודיע לשריו כי יוכלו לבקש כל אחד ואחד כל שיחפוץ. נענה שר אחד וביקש קרקעות נוספות, השני ביקש סכום כסף גדול ואילו השלישי חשק במינוי חשוב יותר. לבסוף, הגיע המלך לאחד השרים והלה ביקש את הפעמון... שכן כך יקבל כל חפצו...

והנמשל, היה מנהיג לציבור החרדי-ליטאי, הגראמ"מ שך זצ"ל. בפטירתו זכה כל אחד מממשיכי דרכו לאמץ כלי הנהגה לציבור, סבלנות וארך אפיים, ראייה למרחוק והכוונת שלוחי דרבנן. רק קומץ 'ממשיכים' אימצו את הפעמון... ועתה הם מרעישים בו שוב ושוב.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!