חיוב ייצור סולארי על מבנים, הפסקת השימוש בפחם ועוד

המשרד להגנת הסביבה הגיש לאמנת האקלים של האו"ם את דוח ה- BUR (Biennial Update Report) לשנת 2021. במסגרת הדוח מפורט הסטטוס העדכני של פליטות גזי החממה מהסקטורים השונים במשק ונתונים על ההתקדמות ביישום התוכניות שקבעה הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה. הדוח גם כולל תיאור עובדתי של המאפיינים והנסיבות הלאומיות במשק המשפיעות על פליטות גזי חממה ועל פעולות ההפחתה שלהן, כמו גם מידע ונתונים על סיוע חוץ של ישראל למדינות מתפתחות בתחומי האקלים.

המשרד להגנת הסביבה, באמצעות המערך הלאומי למעקב, בקרה ודיווח על גזי חממה, מכין את הדוחות השונים, למעט מצאי פליטות לאומי המדווח על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

זו השנה האחרונה שבה ישראל מדווחת כמדינה מתפתחת (non-Annex 1) - סיווג שנקבע בעבר לפני הצטרפות ישראל לארגון ה-OECD. בעקבות הסכם פריז, החל משנת 2024 מרבית מדינות העולם, כולל ישראל, ידווחו על ביצועיהן ברמת פירוט מוגברת במטרה להגביר את רמת שקיפות ביצועי המדינות השונות ומילוי מחויבויותיהן להתמודדות עם משבר האקלים. 

לאחר הגשת הדוח, צוות מומחים מטעם האו"ם יבקר בישראל ויבחן את פרטי הדוח. הדוח הסופי יוצג במפגש המכונה Facilitative Sharing of Views שמנהלת מזכירות האמנה, במסגרת ועידת האקלים בדובאי - COP 28.

על פי הדוח, בשנת 2021 ירדה רמת הפליטות במשק, בהמשך למגמה משנת 2020 – זאת, על אף גידול באוכלוסייה וצמיחת הכלכלה. בשנה זו, על פי אומדן המשרד להגנת הסביבה, נפלטו כ-76.6 מיליון טונות גזי חממה מכלל הסקטורים, לעומת 79 מיליון טונות בשנת 2015. היעד הלאומי של מדינת ישראל לשנת 2030 הוא 58 מיליון טונות.

עוד עולה מהדוח, כי מדינת ישראל ממשיכה להיות תלויה כמעט לחלוטין בדלקים פוסיליים מזהמים. ישראל לא עמדה ביעד לייצור 10% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020, ורק בסוף שנת 2022 אחוז ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות בישראל הגיע לסביבות ה-10%. 

בחודש יולי 2021 אישרה הממשלה את התוכנית של המשרד להגנת הסביבה למעבר לכלכלה דלת פחמן, שכללה שורת יעדים משקיים וסקטוריאליים ותוכניות פעולה להפחתת גזי חממה ומעבר למשק דל פחמן עד 2050.

הדוח שהכין המשרד מדגיש כי לצורך עמידה ביעדים הלאומיים, יש להאיץ את המגמות הבאות:

• מיקוד המאמץ הלאומי באנרגיות מתחדשות משולבות אגירה במרחב הבנוי: באמצעות חיוב ייצור סולארי על מבנים, חניונים ותשתיות, התאמת כלי תעריף לתמרוץ אנרגיות מתחדשות ואגירה ופיתוח רשת החלוקה.

• הפסקת השימוש בפחם: סגירת יחידות 1-4 בתחנת אורות רבין והאצת ההסבת שאר היחידות הפחמיות לגז עד 2025. 

• צמצום יצור פסולת במקור וסבסוד הקמת מפעלי מיחזור, סבסוד יצור חשמל מביוגז.

• התייעלות בצריכת אנרגיה ובמשאבים וחשמול צרכני דלקים בתעשייה ובמסחר: דרך סבסוד השקעות והנגשה וסיוע מקצועי להכנת תוכניות התייעלות.

• האצת פיתוח אמצעי תנועה מקיימים: הרחבת ההשקעה המשקית במערכי רכבות קלות וכבדות, נת"צים וסלילת שבילי אופניים.

• חשמול רכבים פרטיים (עמדות טעינה ותמריצי מס) ותמיכות באוטובוסים חשמליים.

• יישום הסכם קיגאלי לצמצום היבוא של גזי קירור מסוג HFC.

• הנגשת מידע וכלים מקצועיים לסיוע לעסקים לאפס פליטות.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!