ירידה שנמשכת 8 שנים בהקמת סטארטפים בישראל

וועדת המדע והטכנולוגיה התכנסה אתמול (שלישי) לדיון תחת הכותרת "משבר תעשיית ההייטק בישראל בצל המהפכה המשפטית". יו"ר הוועדה ח"כ איימן עודה אמר בפתח הדיון: "בצל ההפיכה השיפוטית רצינו לבדוק את ההשלכות על ענפי הטכנולוגיה כשצריך לזכור כי עשרה אחוזים מהשכירים במדינה הם מענף ההייטק". ח"כ נעמה לזימי ציינה: "חשוב להגיד שמשרד האוצר והכלכלה לא שלחו נציג לדיון. אולי יש להם מה להסתיר".

צחי שנרך, משנה למנכ"ל רשות החדשנות: "11% מהשכירים בישראל בתחום ההייטק אחראים ל-25% מתשלומי מס ההכנסה האישיים במדינה. אסור לנו להיות בלי הייטק כי בלעדיו אנו נדרדר באופן משמעותי גם בתחום הפריון. אנו בירידה שנמשכת 8 שנים בהקמת סטארטפים בישראל. הנתון הזה פשוט מטריד. קיים אצלנו מחסור בהון אנושי. יש 370 אלף עובדים בתחום בישראל. בחמש השנים האחרונות התפתחה תחרות משמעותית למדינת ישראל וזה אולי הנתון המטריד ביותר".

לדבריו, "אם פעם היינו מובילים בעולם אז היום מדינות רבות מחקות את השיטה הישראלית ויש השקעות עתק של אותן מדינות בהייטק. מדינת ישראל ראשונה בכמות השקעות במו"פ בישראל אבל בהשקעות מדינה אנחנו אחרונים בין מדינות ה-oecd. המדינה יכולה לקבוע יעדים ולקדם אותן באמצעות השקעות. 90 אחוז מההשקעות להייטק אצלנו מגיעות מחו"ל ורק עשרה אחוז הוא מכסף ישראלי פרטי וממנו רק אחוז נמוך מגיע מהמדינה. הרבה חברות בשנת השיא גייסו הרבה מאוד השקעות בשנות השיא וכעת צריכות לצאת לסיבוב נוסף. חשיבות היציבות להייטק הישראלי בתזמון הנוכחי משמעותית – גם אנחנו שומעים את מה שכולם שומעים וחשוב להקשיב לאיתותים של השוק וזה מסוכן. אנו יודעים שיש קרנות שמהססות לבצע השקעות נוספות בישראל".

חמי פרס, מנהל קרן ההשקעות הגדולה בישראל 'פיטנגו' אמר: "אנו נמצאים בהליך חקיקה שהוציא אנשי הייטק מכל המגזרים לרחובות למחות על ההליך הזה. אני מנהל את קרן ההשקעות הגדולה בישראל. אנו מנהלים קרוב ל-4 מיליארד דולר. אנו קוראים להידברות כי ההליך כרגע הוא הליך של הפיכה משטרית. מה שקורה זה שנזק כבר נגרם והנזק מתמשך ואת החקיקה צריך לעצור כי תכף הוא יהיה בלתי הפיך. תעשיית ההייטק לא תיגמר אבל היזמים לא יעשו זאת בישראל. מסתכלים עלינו כסקטור פרווילגי אבל אני וחברי אזרחים מאוד טובים תחת ההבנה שאנו חיים במדינה שהיא גם דמוקרטית".

הוא סיפר: "אני יושב בדירקטוריונים של חברות ענק שרוצות לראות את הכסף מחוץ לישראל. יש זליגה שקטה של חברת ההייטק. ברגע שתהיה הבנה שהולכים לחקיקה אנטי דמוקרטית עיקר ההשקעה והמיסים לא ישולמו במדינת ישראל ונאבד תעשייה שמחבקים אותה בכל מקום העולם ופה בארץ מתייחסים לתעשייה הזאת כמובן מאליו. זאת חקיקה מסוכנת לחברה ולכלכלה הישראלית והממשלה בחרה לאטום את אוזניה בדרך השנאה והנקמה".

ח"כ רון כץ מ'יש עתיד' אמר בדיון: "אני מאמין בתעשיית ההייטק שהיא הקטר האמיתי של התעשייה בישראל והכאב שלהם הוא לא אישי. אם היו פה נציגי משרד אוצר היינו שומעים כמה מאות מיליוני דולרים כבר יצאו ממדינת ישראל. הכל יתייקר והשירותים שיהיו פה - יהיו פחות טובים. טבעו של כסף להיות במקום נוח ובטוח. מדינת ישראל הופכת להיות מקום שמשקיעים לא יאמינו בו. הזעקה הזאת היא זעקת אמת ללא הזדמנות שנייה. ברגע שהחברה האלה יפסיקו להשמיע את קולם אז נדע שאבדה תקוותנו והכל יהיה יקר ומי שישלם את המחיר יהיה הציבור".

אורלי אריאל, מנכ"לית חברת סטרטאפ אמרה: "צר לי שלדיון חשוב שכזה לא טרחו להגיע נציגי משרדי האוצר והכלכלה. המשקעים והקרנות הזרות מבינים את התהליכים בישראל ומדי יום אנו שומעים קרנות שממליצות להעביר השקעות לחו"ל. כלכלנים מזהירים כי דירוג האשראי הישראלי יפגע והתוצאה תהיה הרת גורל. במקום שיזמים ילכו יד ביד עם הממשלה הישראלית אנו מוצאים עצמנו נלחמים באטימות. הפגיעה הכלכלית היא לא רק במגזר ההייטק, יש שחיקה של השקל ופגיעה בפנסיות. מי שהפגינו אתמול הם לא אנרכיסטים – אתם גאווה למדינה".

לדברי ארז שחר, מנהל קרן הון סיכון: "יש נזקים שנראים כבר היום. אנו מתריעים מהיום הראשון של ההפיכה המשפטית על הנזק שיגרם. אנו נמצאים בתהליך של שנה וחצי במשבר ההייטק העולמי ואם ההפיכה המשפטית תגיע לקו הסיום שלה הנזק להשקעות בהייטק הישראלי יהיה מדהים. אנחנו מנהלים בקרן שלנו למעלה ממיליארד דולר והמשקיעים שלנו לא ישקיעו את הכספים שלהם במדינות שלא נותנות הגנות משפטיות. אם החקיקה תמשיך אני מבטיח שתהיה עצירה כמעט מוחלטת של ההשקעות הזרות בישראל. עצירה כזאת ביום אחד תהפוך את המשק הישראלי למשהו אחר לגמרי. זה ייקח אותנו 40 שנה אחורה. הנזק לא יראה תוך יום. חלק מהחברות ישארו פה אבל הן יהיו פה רק וירטואלית. אם לא תהיה הגנה לזכויות אזרח, פרט וקניין רוחני המשקעים האלה לא ישקיעו פה".

ענת נשיץ, משקיעת הייטק הביעה דעתה בנושא ואמרה: "ההון האנושי בהייטק מאוד מובילי. קל לעובדים שם לעבור לאן שבא להם. הרבה חזרו לפה מחו"ל מבחירה ובחרו להקים כאן את החברות שלהן. על האנשים האלה יש לחץ לעבור לעמק הסיליקון והם נלחמים בשיניים להצדיק את ההחלטה שלהם להיות בישראל ואחרי ההפיכה יהיה להם קשה אף יותר להישאר. הרבה חברים שלנו כבר מחפשים לאן לעזוב".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!