בית המשפט פטר את הגבר מתשלום חוב מזונות

רשמת חדלות פירעון מלשכת ההוצאה לפועל באשקלון, ענת אסידו תורג'מן, הורתה על מתן הפטר לאלתר לחייב בגין חוב המזונות שהיה חובו היחיד.

החייב הגיש בקשה במסגרת הליך חדלות פרעון לקבלת הפטר לאלתר לפי חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי. בהחלטה נאמר, כי מדובר בחייב, יליד שנת 1923, בן 96, עלה מאתיופיה במבצע שלמה בשנת 1991, גרוש ואב לשישה ילדים בגירים, מתגורר לבדו בדירה שכורה בקריית גת, מתקיים מקצבת זקנה בסך של 3,767 ₪ נטו ומשולם לו אף סיוע בשכר דירה בסך של 1,143 ₪.

עוד צוין בהחלטה, כי החייב סובל מלקות ראייה, עיוור בשתי עיניו וסובל מתחלואים רבים, כגון סכרת ולחץ דם, מקבל סיוע יומי מלשכת הרווחה המקומית בעיריית קריית גת, בכך שמגיעה לבתו מידי יום – 6 פעמים בשבוע מטפלת שמסייעת לו בצרכים הבסיסיים, כגון מקלחת, ניקיון הבית והכנת אוכל.

החייב מתקשה בשפה העברית, מתקשה בניידות ואף בדיון שלפני נראה כי התקשה אף לעמוד, נתמך על ידי בנו שסייע אף בתרגום הדיון של היום.

המדובר בחוב יחיד של החייב, מסוג מזונות, חוב עבר למוסד לביטוח לאומי בתיק הוצאה לפועל בלשכת הוצאה לפועל ירושלים, התיק נפתח בשנת 2003, כאמור מדובר בחוב עבר, ללא חיוב שוטף. ליחיד אין נכס מקרקעין או נכסים פיננסיים ואין בבעלותו רכב ואף מבדיקת צווי מידע לא נמצא כל ראייה לקיומם של נכסים. מתצהיר ההסתבכות שהוגש על ידי היחיד בבקשתו לפתיחת תיק חדלות פירעון עולה, כי היחיד בשנת 1994 רכש דירה ביחד עם המוטבת לטענתו בשנת 2005 המוטבת ביקשה להתגרש ממנו, שעה שסברה שהוא קשיש והוא בתמורה השאיר את חלקו בבעלות הבית, למוטבת, עבור המוזנות. ליחיד אין חובות נוספים למעט חוב זה, חוב מלפני כ-20 שנה. גובה החוב עומד על 57,092 ₪.

הרשמת קבעה בהחלטתה, כי "ככלל, חוב מזונות אינו חוב בר הפטר. אלא במקרים חריגים ביותר וזאת בהתאם להוראת סעיף 175(א)(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח-2018 והן בהתאם לפסקי הדין. "הכלל הנוהג הוא שאין בצו הפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתובענות מזונות, לרבות חוב למוסד לביטוח לאומי שנשא בתשלומי המזונות במקום החייב, ואולם כקבוע בחוק ובפסיקה, לבית המשפט שיקול דעת להורות על הפטר גם מחוב זה". עוד נאמר, כי פסקי הדין בעניין סלימאן למעשה שרטטו, את שיקול הדעת השיפוטי והוסיפו פרמטריים שצריכים לבחון אותם בעת ההכרעה בשאלת החלת ההפטר על חוב מזונות, בין היתר יש לשקול תום ליבו של החייב, הזמן שחלף מאז יצירת החוב, כאשר ככל שמדובר בחוב מהעבר הרחוק, ובענייננו 20 שנה, יש לומר שהחוב מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו, לחוב כספי רגיל.

לאור כל האמור לעיל קבעה הרשמת, כי לאור נתוני החייב שלפניה, בהינתן כי הוא בן 96, הנתמך אך ורק מקצבת זקנה, סובל מלקות ראייה ומתחלואים רבים ונזקק לסיוע יומי, בהתחשב כי מדובר בחוב יחיד של היחיד, חוב מזונות, בתיק הוצאה לפועל שנפתח לפני כ-20 שנה, אשר אין לשלול את ההתייחסות לתיק שבמהותו מתקרב יותר לחוב כספי מאשר לחוב מזונות, בהתחשב כי כל ילדיו של היחיד, לרבות אלו שהיו זכאים למזונות, בגרו זה מכבר, היא נעתרת לבקשת החייב ומורה על מתן הפטר ליחיד וזאת בשל קיומם של נסיבות חריגות המצדיקות מתן צו הפטר ליחיד מחוב המזונות.

עוד קבעה הרשמת, כי "מבלי לגרוע מהוראות החוק ובנוסף כל נכס, כספים וזכויות השייכים ליחיד, מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחברת הביטוח, זכויות להחזרי מס וכו') ולא דווחו על ידי היחיד במהלך הליכי חדלות פירעון, יועברו לקופת חדלות פירעון במלואם, מיד עם גילויים ובכפוף לכל דין, אף אם יתגלו לאחר קבלת הפטר חלוט. הסתרת מידע בנוגע לזכויות היחיד, עשויה אף לשמש לביטול ההפטר, זאת בנוסף על מימוש כל נכסי היחיד הניתנים למימוש על פי דין, ולא דווחו. יובהר, כי נכס שיוקנה ליחיד במהלך 3 שנים ממועד מתן צו ההפטר, יוקנה לקופת הנשייה בהתאם לסעיף 167(ג) לחוק".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!