הליכים משפטיים: תמונת מצב בעקבות 'הסרבן החרדי'

רשויות צה"ל חרטו על דגליהן, בזמן האחרון, את עידוד הגיוס של האוכלוסיות החרדיות - כמו גם גיוסם של בחורי ישיבות. החלטה זאת התקבלה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, וזאת למרות שיש אוכלוסיות שלא מגוייסות וישנן אוכלוסיות אחרות הנהנות מהקלות ומפטורים. מנגד, למרות ההצהרה על הגברת הגיוס בקרב האוכלוסיות החרדיות, צה"ל לא תמיד נוהג בהן ברגישות הראויה, מאפשר להם את תנאי השירות הנגזרים מצו מצפונם הדתי ואף לא תמיד נשמרת הפקודה בדבר השילוב הראוי של האוכלוסיות המיוחדות. כמו כן לא פעם בחורים חרדים אשר מכים על חטא ומתייצבים לשירות לאחר שלא התייצבו אליו מלכתחילה, לא זוכים להתחשבות הראויה, נאסרים ונעצרים לא פעם.

לא פלא, אם כן, כי היה זה אך עניין של זמן עד שתגיע סרבנות מוצהרת מצד בחורים חרדים, כפי שאנו עדים לכך היום. עם זאת, כדאי לדעת ולהבין את מדיניות הצבא והפרקליטות הצבאית בדבר עבירות אלו, ומה יכול להיות צפוי לבחור חרדי אשר בוחר בדרך של סרבנות אל מול רשויות הצבא.

הפרקליטות הצבאית והצבא מתייחסים לעבירות של סרבנות בצורה חמורה. במקרה של עבירה ראשונה, ללא נסיבות מחמירות, בדרך כלל הנטיה היא להעמיד לדין משמעתי בפני קצין שיפוט את הסרבן.

בפעם השניה ואילך ההשלכות של הסירוב יכולות להיות העמדה לדין בבית הדין הצבאי. השלכות של העמדה לדין בבית הדין הצבאי הן השלכות חמורות. העמדה לדין בפני בית דין צבאי היא בעצם העמדה לדין פלילי, לכל דבר ועניין. עבירות רבות הבאות לפתחו של בית הדין הצבאי גוררות אחריהן רישום פלילי, ועונשים חמורים. רישום פלילי יש בו כדי להצר את צעדיהם של האזרחים המורשעים באופנים רבים.

העמדה לדין בבית הדין הצבאי של סרבני גיוס גוררת אחריה ברוב המקרים גם בקשת מעצר עד תום ההליכים, כך שלמעשה עד המשפט יכולים הסרבנים לשהות במעצר סגור.

כנסיבות מחמירות רואה התביעה הצבאית סרבנות קבוצתית, הופעה בתקשורת, מגע עם התקשורת, חתימה על עצומות, ביצוע הסירוב מול אחרים וכו'. היעדר עבר פלילי לא נשקל לקולא מאחר ומדובר בעבירה אשר בדרך כלל מבוצעת על ידי אנשים נורמטיבים ומשכילים, ללא עבר פלילי.

אם מדובר בסרבנות של איש קבע הרי שייתכן ויינקטו כנגדו הליכי השעייה והדחה, והוא יועמד לדין, בדרך כלל, כבר עם עבירת הסרבנות הראשונה, כאשר כשלא מדובר באיש קבע הרי שהעבירה הראשונה נדונה בהליך משמעתי בלבד.

מהאמור לעיל עולה כי למרות חוסר הרגישות, בה נוהג הצבא לא פעם, כלפי האוכלוסיות החרדיות, הרי שסירוב יכול לגרור אחריו השלכות משמעותיות, שיש לקחת אותן בחשבון.

גם אי התייצבות לשירות ביטחון מעבר לשנה, אם התביעה יכולה להוכיח את חוקיות הגיוס, גוררת עימה, בדרך כלל, העמדה לדין בבית הדין הצבאי, מעצר עד תום ההליכים ועונש מאסר, אשר נגזר ממשך ההיעדרות (ככל שההיעדרות ממושכת יותר, כך גם עונש המאסר).

לעיתים יש לבדוק בטרם הגיוס, ומומלץ לעשות כן עוד בטרם הבדיקות הראשונות בלשכת הגיוס, האם קיימים אפיקי פטור חוקיים אחרים (כגון בעיות רפואיות, נפשיות, סוציואקונומיות, עבר פלילי רלוונטי ועוד אפיקים רבים), אשר יכולים להביא לביטול הגיוס וקבלת פטור או דחיית שירות, גם מבלי לנקוט בהליכי סרבנות ומבלי לעבור על החוק.

לבסוף חשוב גם לציין כי למרות הכל יש גם מסגרות בצה"ל אשר אמונות על שילוב חרדים (לדוגמה שח"ר כחול, שח"ר אט"ל ועוד) אשר ניתן לפנות אליהן, גם בטרם הגיוס, כדי לוודא שהמסגרת אליה מתגייסים תתאים למתגייס לפי אמונותיו ואורחותיו.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית אשר עוסק בתחומי המשפט הצבאי והפלילי.

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד

מוזמנים ליצור עימי קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת האתר שלי היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!