אל תבלבל אותי עם האמת, לי יש עיתון ו'השקופע'

לפני שנים רבות פנה רב שרצה לפתוח ישיבה תיכונית-חרדית, דוגמת ישיבת "הישוב החדש" בת"א, (הקיימת כבר למעלה מחמישים שנה), להתייעץ עם רב חשוב על העניין. אותו רב ענה לו: "אתה תפתח, ואני אתקוף אותך". לאמר, הצורך בפתיחת מוסד לימודי כזה קיים, הדבר חיובי ואישורי נתון לך, אבל למען מראית העין לא תהיה לי ברירה ואצטרך פומבית לתקוף אותך ואת המוסד שתקים.

המתכונת הזו של חיים בשני רבדים, אחד "למען ישמעו" ואחד "למען ייראו", בשירות ה"השקפה", ממשיכה להתקיים, ולמעשה מתעצמת עם השנים.

למרות גידולו המבורך של הציבור החרדי, למרות הצרכים הגדלים, למרות העוני המעמיק, למרות מגוון הבעיות הגדל, למרות שכבר ברור לכל בר דעת שלא כולם יכולים לשבת ללמוד כל הזמן, למרות הגידול המזעזע במספר הנערים והנערות הנושרים, למרות כל זאת, מנסים בכח להציג תדמית של "כולנו בני תעיירע, (חוץ מכמה בודדים שלא), החינוך שלנו הוא המושלם ביותר, ובכלל, החברה החרדית היא חברת מופת".

לפני כשנה יצאה העיתונות המפלגתית-חרדית-ליטאית בהתקפה פרועה על הרב דוד לייבל, על כך שבנוסף לישיבה ולכולל שהוא מחזיק על חשבונו הפרטי, העז והקים חברת היי-טק לחרדים, שבה, מעבר לכך שהעובדים קיבלו הכשרה מקצועית (כשהוא משלם להם על כך!), ומעבר לכך שהובטח להם מקום עבודה מכובד לאחר תום ההכשרה, "למרבה הזוועה", נדרשו העובדים גם ללמוד גמרא מספר שעות ביום, (כשגם על שעות אלו הם קיבלו שכר!).

"שומו שמים והזדעזעי ארץ!!!" "הלם, תדהמה וזעזוע!!!" זעקו הכותרות. כאשר למען הצדקת ההתקפה, במקום לדווח על העובדה שמדובר במקום עבודה מכובד שבו גם לומדים גמרא, דבר הראוי לכל שבח, דבר - שבגינו היו אמורים להלל ולרומם את המייסד-המממן, החליטו בעיתון שעל מנת לחזק את ה"השקופע" המתרופפת, רח"ל, יש לשנות "קצת" את העובדות, ולדווח על כך שמדובר בכולל שבו במשך חצי יום עובדים, דבר שהוא חילול הקודש, כמובן.

כנראה שכותבי העיתון העדיפו לראות עובדים שלא פותחים ספר, מאשר עובדים יר"ש שגם לומדים תורה ב"תערובת של קודש וחול", שמא איזשהו אברך שהגיע לפת לחם יחליט לפרנס את משפחתו בכבוד כשהוא משלב עבודה עם לימוד תורה, ה"י.

כתוצאה מהמתקפה ה"עיתונאית" הזו, נערכו במקום מספר הפגנות סוערות שבעקבותיהן החליט הרב לייבל לסגור את המקום. מי הרוויח? הקיצוניות והשקר! מי הפסיד? אנשים שיכלו לפרנס את משפחתם בכבוד בלא שיתנתקו מהגמרא. למעשה, מי שהפסיד לטווח הארוך, היא החברה החרדית כולה.

שלושה מקרים דומים אירעו בשבועות האחרונים
המקרה הראשון היה, כאשר אותה "עיתונות", יצאה בהתקפה על הקמת הגדוד החרדי החדש בחטיבת "גבעתי". למרות שמתכונת דומה קיימת כבר כחמש-עשרה שנה ב"נח"ל החרדי" (שבהקמתו תמכו רבנים רבים), למרות שבפרסומים נאמר מפורשות שהגדוד מיועד לבחורים שעזבו את הישיבות, ולמרות שאל"מ עופר וינטר, מח"ט "גבעתי", הצהיר פומבית, בראיונות, שלומדי תורה חייבים להמשיך ללמוד כי זה הדבר החשוב והנעלה ביותר והוא מעוניין אך ורק באלו שעזבו את הישיבות, למרות כל אלה, עובדות "פעוטות" אלה לא הטרידו כלל את המתקיפים שיצאו בקריאות שבר על "עקירת בחורי חמד הספונים באהלה של תורה ותורתם אומנותם, מהיכלי הישיבות".

שהרי מה יכלו לומר? "צבא שמד"? הרי מדובר בגדוד על טהרת החרדים, בבסיס נפרד לחלוטין, בליווי רבנים, עם שיעורי תורה, תפילות במנין ומזון בהכשרים מהודרים. אז באין סיבת אמת-גם שקר לאמת יחשב.

המקרה השני היה בקשר למכללה חרדית הקיימת כבר מספר שנים, בה לומדים בחורים לימודים אקדמאיים. ראש המוסד, שראה שהבחורים, למעשה, לא פותחים ספר קודש בצורה סדירה ולא קובעים עיתים לתורה על בסיס קבוע, החליט להקים בית מדרש בו ילמדו גמרא מספר שעות ביום. גם כאן, "חלחלה וזעזוע, תדהמה ושבר"! שומו שמים! בחורים שלומדים לימודים אקדמאיים ילמדו גם גמרא!! נורא ואיום!!!

לחיזוק ההתקפה ולהצדקתה המציא העיתון "רק שניים-שלושה שקרים קטנים", ודיווח לקוראיו שהוקמה ישיבה חדשה, בה לומדים לימודים אקדמאיים. "ישיבה-יוניברסיטי", לא פחות! "חילול השם הקדוש-ישיבה!!"

והמקרה השלישי היה בקשר לישיבה קטנה-תיכונית-חרדית, שהוקמה עבור נערים שלאחר איבחונים מעמיקים הוברר שאם ילמדו בישיבה קטנה רגילה, ינשרו תוך זמן קצר. כרגיל, הטרימינולוגיה היתה בומבסטית ובעלת סופרלטיבים מפוצצים. והשקר התורן הפעם היה - שראש הישיבה דיבר נגד גדולי ישראל (אותם גדולי ישראל שבחשאי, מפחד, תמכו בו תמיכה מלאה), ושהישיבה ממומנת על ידי הרפורמים. לא פחות!

לכך "עיתונות" ייקרא? אתם מתנגדים? אין בעיה! זכותכם המלאה! רוצים לתקוף? תיקפו! אבל אימרו אמת!!! אל תשקרו!!! אתם חושבים שכולם-כולם חייבים כל הזמן אך ורק ללמוד גמרא? שאסור לעבוד? שאסור לשרת בצבא גם אם הוא יהיה על טהרת הקודש והרבנים יהיו המפקדים? שכולם חייבים לחיות חיי עוני? אין בעיה! אבל - אימרו זאת במפורש ואימרו רק את האמת!!!

"השקופע"-זה שם המשחק! "תדמית" - כותרתו! שקרים והפחדה - כליו! שליטה - מטרתו!

אמת ושקר, עובדות ובדיות, מציאות ודמיון, משמשים בעירבוביא כחומר ביד היוצר, כשהם למעשה כלי המשחק בהם משחקים בהתאם לאג'נדה ולמטרות העכשוויות. והמטרה האמיתית היא - שליטה!!! שליטה על הציבור, שליטה על מנהיגיו, שליטה על עסקניו, שליטה על השינויים המתחוללים בו, שליטה על התקציבים, על הפרסומות, על הכסף, על הכל!

שליטה! שליטה! שליטה!!!

הפחד מהשבועונים והאינטרנט
שני היומונים הליטאיים מתחרים זה בזה מי יהיה קיצוני יותר, מי מתלהם יותר ומי תוקפני יותר. ובמלחמה הזו הכל כשר: שקרים, הכפשות, לשון הרע, רכילות, השמצות, הכל הולך. מה לי אמת, מה לי עובדות, לנו יש "השקופע"... ואחריהם נגררים חלקים לא מבוטלים מהחברה החרדית.

מה שעוד מפחיד בכל העניין הזה, הוא, שרבנים חשובים רבים, המודעים היטב לבעיות ולצרכי החברה החרדית, מורים בפרטיות וביחידות לשואלים אותם, ללכת ללמוד לימודים מקצועיים ואקדמאיים, או לצאת לעבודה או אפילו להתגייס לצבא, אבל לא מוכנים בשום פנים ואופן להיחשף בשמם כנותני ההיתר או ההוראה מחשש אמיתי שמא יבולע להם, וכבר היו דברים מעולם.

העיתונות החרדית, שהוקמה לפני כמאה וחמישים שנה, כאילוץ הכרחי שלא יגונה, בכדי שהציבור לא יזקק למקורות זרים בקריאת ידיעות וחדשות, הפכה במהלך השנים לכלי ראשון במעלה, כמעט בלעדי, להצפת הציבור במסרים פסבדו-דתיים, פוליטיים-השקפתיים, להניעו לאורח חיים מוכתב "מלמעלה", לשלוט על חשיבתו, על דעותיו ועל מעשיו, להכתיב לו את רבניו, להכתיר את "גדוליו" ולהשמיץ את אויביו (האמיתיים או המדומים). וכשאלו המטרות, כל האמצעים כשרים.
המחלוקות הגדולות בציבור החרדי בשלושים שנה האחרונות, נסובו סביב עיתונים (לא רק סביב העיתונים, אבל הם היו הציר המרכזי בסיבות למחלוקות, בגורמים להן, בהנעתן, ב"תידלוקן" ובליבויין). "המודיע", "יתד נאמן", "המבשר", ו"הפלס" היו ועודם, גורמים מרכזיים במחלוקות הציבור החרדי ובפיצוליו, ולא בכדי. ציבור שחלקו הגדול ניזון בלעדית - חדשותית/עובדתית/פוליטית/השקפתית/מחשבתית, רק מעיתונים, בהכרח יושפע מהם עמוקות, ומשכך - הדרך לשלוט בציבור, במוחו, בחשיבתו, בדעותיו ובמעשיו עוברת דרך דפי העיתון. לא פלא אם כן, שבכל העולם, כוחה של העיתונות המודפסת ירד פלאים, ורק בציבור החרדי צצים-"חדשים לבקרים", עיתונים נוספים

לא לחינם ניהלה העיתונות החרדית-מפלגתית מלחמת חרמה בשבועונים העצמאיים ובאתרי האינטרנט. כותביה הבינו היטב, מיד כשהללו רק הפציעו באופק, שהאויב המסוכן ביותר הגיע. השבועונים העצמאיים שלא סרו למרות ההשקפה המוכתבת והעזו לעסוק בנושאים "רגישים" ללא בקרה קפדנית " מלמעלה וללא יד-השקפתית מכוונת, היוו עירעור מתריס נגד סמכותם של העיתונים המפלגתיים כקובעים בלעדיים וכמתווי מדיניות ודרך. ועל אחת כמה וכמה "צרה כפולה ומכופלת", אתרי האינטרנט, שמבחינת העיתונות המימסדית-מפלגתית הם אבי אבות מערערי ההשקפה ומזעזעי אמות הסיפים.

אתרים - בהם יכול כל אדם לכתוב מהגיגי ליבו, בהתאם לחשיבתו, להשקפת עולמו וכאוות נפשו, ומה ש"מסוכן" יותר, מקום בו יכולים אנשים ללמוד את העובדות כהווייתן. עובדות אמיתיות לשם שינוי, ללא בקרה, ללא שיכתוב, ללא סילוף, ללא צנזורה וללא הטיה כלשהי. דבר זה שומט מתחת רגליהם את בסיס הקיום - את "זכות הציבור לא לדעת", ואת "האיסור על הציבור לחשוב עצמאית". זו ורק זו היתה ועודנה הסיבה האמיתית למלחמה באינטרנט, לא שום סיבה מוצהרת אחרת.

הנה דוגמא קטנה אך מאפיינת, לעובדה היסטורית ששוכתבה והוסתרה במשך שנים רבות.

ממסמכים אותנטיים שנחשפו באינטרנט, התגלה, שבניגוד למיתוס המפורסם שישיבת וואלאז'ין נסגרה היות והנצי"ב התנגד נחרצות להכנסת לימודי חול לישיבה אפילו למשך שעה אחת, מסתבר, שבישיבת וואלאז'ין כן למדו לימודי חול, והיא נסגרה רק בגלל מחלוקת פנימית, שבגינה הלשין מי שהלשין לשלטונות הרוסיים והללו דרשו שרוב היום ילמדו לימודי חול. אז, ורק אז, נסגרה הישיבה, היות ולא היה טעם להחזיק אותה כאשר הדרישה הרוסית הייתה ללימודי חול מתשע בבוקר עד שלוש אחה"צ, (למרות שדעת ה"אור שמח" היתה שגם במתכונת הזו כדאי להמשיך ולקיים את הישיבה). עובדה זו, למשל, משנודעה, הרסה בבת אחת את כל בסיס "ההתנגדות הקדושה" ללימודי ליב"ה, כי זו הייתה תמיד הדוגמא, הדגל והסמל ל"טהרת החינוך".

תפסיקו לרמות
"אפשר לרמות את כל האנשים חלק מהזמן, אפשר לרמות חלק מהאנשים כל הזמן, אבל אי אפשר לרמות את כל האנשים-כל הזמן", אומר פתגם ידוע. החברה החרדית לא יכולה לחיות עוד על שקרים, על הסתרת האמת או חלקה. הגיע הזמן לומר את כל האמת, ולהתמודד איתה ועם העובדות כמות שהן. בלא הסתרה, בלא הכחשה, ובלא הטיה. כי ממילא האמת פורצת החוצה בדרכים רבות. "זורע רוח-קוצר סופה". מזריעת שקר וטיפוחו לא תצמח אמת בונה.

עקרונות היסוד מספיק חזקים שהם ישרדו וישגשגו גם בהיוודע האמת. ואליבא דאמת, הם ישגשגו יותר על בסיס האמת.

למשל:

• לומדי התורה הם הכתר של העם היהודי, על כך אין ספק, אבל הדבר לא מתאים לכל אחד.
צריך להודות על האמת שהמצב הטבעי והעובדתי הוא, שרוב האנשים יוצאים לעבוד ורק מיעוט מהציבור נשאר ללמוד כשתורתו אומנותו. זו דרך העולם וכך נהג העם היהודי משך אלפי שנים. ברגע שהעובדה הזו לא תוסתר עוד, ברגע שיבינו שזה צורך חיוני ולא יתעלמו ממנו או יילחמו נגדו, יוכלו להתחיל לעסוק ביישום העניין.

יתחילו לדאוג ליצירת מקומות עבודה פנים-חרדיים ברמה גבוהה, לאנשים רבים.
יתחילו לדאוג להכשרה מקצועית וללימודים אקדמאיים מבוקרים לרבים, בכדי שיוכלו להתפרנס בכבוד ולא מעבודות דחק.

דבר זה יצמצם למינימום את העוני, יחזק את המשפחות ואת החברה החרדית כולה, הן מבחינה כלכלית, והן מבחינת העימותים עם דורשי רעתה, ובנוסף לכך, דבר זה יהווה בסיס כלכלי איתן למוסדות התורה שתלותם בשילטון, תקטן למינימום.

• המספר המזעזע של הנערים והנערות הנושרים, מעיד באלפי עדים שמשהו לא טוב קורה למערכת החינוך החרדי. כשיפסיקו להתעלם מהעובדה הכואבת הזו ולהסתיר אותה, יתחילו להבין ולהפנים שלא לכולם מתאים ללמוד רוב היום גמרא או כל היום לימודי קודש, ולכן צריך לדאוג ליצירת מסלולי "חנוך לנער על פי דרכו", ולהפסיק להלחם במי שבונה מסלולים כאלה.

יוקמו מסלולים של מגוון לימודים ומקצועות (חוץ מחובת לימודי קודש כמובן), בהם יוכל כל תלמיד להגיע למיטבו, להיות מסופק מלימודיו, ולקבל חיזוק לבטחונו העצמי. דבר שימנע חלק גדול מהנשירה.

• המצב בחברה החרדית בו חילוקי דעות לגיטימיים, טבעיים והגיוניים הקיימים בכל חברה, הופכים למחלוקות הרסניות, מעיד שמשהו גרוע קורה בתחום החינוך למידות טובות, לכבוד הזולת ולנושא בין אדם לחברו באופן כללי.

כשתהיה פתיחות לדון בכך בפומבי, מעל דפי העיתונות, מתוך נכונות לכתוב ולדבר בשפה מכובדת ומכבדת ולא בשפה אלימה ותוקפנית, השוללת את הזולת ואת זכותו לדעה שונה, (ואם כך ינהגו גם שאר אמצעי התקשורת), תחלחל השפה הנקיה והמכבדת לשיח הציבורי ותיספג ההבנה שחייבים ליצור תכניות חינוכיות רצופות וארוכות-שנים שתטמענה את הערכים הללו, ואת השפה הזו, עד כי "גם כי יזקין לא יסור ממנה".

ישנן עוד דוגמאות רבות בהן ההסתרה וההתעלמות גורמות רק רע, אבל דומני שנושאים כאובים אלו יכולים להוות דוגמאות מצויינות לצורך הדחוף והמיידי לשינוי דרמטי במה שמכונה "העיתונות החרדית".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!