'יתד נאמן' זועם: "יסכר פי דוברי שקר"

הפילוג הליטאי יצר בעקבותיו גם מאבק הסברה ממושך, בעקבותיו הוציאו לאחרונה תלמידי ה'פלג הירושלמי' ספר בשם 'ויזרח אור', המציג ומסביר את עמדותיהם. בעקבות כך יוצא הבוקר (ג) 'יתד נאמן' במתקפה חריפה במיוחד, במאמר דעה שכותרתו 'יסכר פי דוברי שקר' והכותב הוא 'אחד הרבנים'.

"עולם התורה על פארותיו ושלוחותיו, מתרחב ומשגשג על משכנות הרועים, מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, הישיבות הגדולות והקטנות מונהגות על ידי ראשי הישיבות די בכל אתר ואתר, והמה סרים למוצא פיהם של מרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, אין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה ברחובותינו. מאות קהילות הפזורות ברחבי הארץ, מדן ועד באר שבע, סרים למשמעתם ועל מי מנוחות ינהלום. מאות ארגונים לקירוב, לחסד, ולריבוי תורה כולם כאחד תחת הנהגת מרנן שליט"א", פותח הכותב.

"אבל כל אלו עומדים תחת שבט "הביקורת" של "שועלים קטנים מחבלים כרמים", - חכמים המה להרע, כאשר הפכו להם את השקר לאומנות בפני עצמה שבשמה הם מקדשים את מלחמתם. דבר יום ביומו הם ממציאים התחכמויות איך לעקור ולקעקע את הנהגת הדור מזקני רועי דורנו, מהן בכתב ואפילו כרוך והן בעל פה. ואף שהם מיעוטא דמיעוטא, באומנות השקר המה מלהטטים ועושים בה כרצונם, ובה הם צדים לעתים בריות תמימות וישרי דרך, הסוברים כי לפניהם מוצגים עובדות, ואינם מודעים לכך שה'עובדות' נוצרו במוחם הקודח של בעלי אומנות השקר במטרה לצודם ברשתם.

"איננו באים להתעמת עם טיעוני הסרק וההבל", ממשיך הכותב, "כי עצם התופעה של המלחמה בעולם התורה והנהגתו היא פסולה, רבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל הגדיר פעם תופעה של עמידה נגד כל עולם התורה והנהגתו כ"טרף" "טרף"! דהיינו עצם התופעה פסולה ואין צורך להזדקק לטענות. אך כדי שאנו נוכל למנף את עצמינו מהרוח הרעה אותם מנסים בעלי אומנות השקר להחדיר בציבור, מחובתנו להבין גודל הסכנה הטמונה באלו שבחלקלקות לשונם באים להטיף מוסר לעולם התורה הצועד בטח לאורם הגדול של עיני העדה שליט"א.

"עזות המצח והחוצפה מעניקה לעצמה את הכותרת, אין צורך להתאמץ ולהגדיר אותה. שורו נא נגד מי? נגד מרנן ורבנן גדולי הדור, שארית כנסת הגדולה, שתורתם וגבורתם ויראתם מלאו עולם?! מול הנשרים הגדולים שאברתם כסתה פני תבל?! הבה נשווה לעצמנו, שהייתה קמה בדור שעבר תנועה במסווה "תורני" נגד גדולי הדור!! נחזור פעם שניה, תנועה במסווה "תורני" נגד גדולי הדור זצוק"ל!!! צר לנו אם נשתמש בביטוי שהשתמש בו רבי מיכאל דב וויסמנדל זצוק"ל בנסיבות אחרות "אחי, האם השתגעתם?!!" (י"א כי ביניהם יש הזקוקים להבחנה רפואית) הראו פעם השמים חוצפה כזו, השמעה פעם הארץ טירוף הדעת כזה?!

"קריאה זאת מופנית לאלו שמתייחסים לתופעה בשוויון נפש, "נו, "מחלוקת"... איך לא קם מי שיאמר למשחית הרף!? וכאן החובה להניח דגש: אין זו מחלוקת, זו חוצפה המונית, קריעת הגדרים, פריצת החומות, מצב מופרך של השתלחות אנשים נגד גדולי הדור, כלשון החכם מכל האדם: "עיר פרוצה אין חומה, איש אין מעצור לרוחו"!! פירוש: כאשר אדם איננו יכול לעצור ברוחו, אזי הוא כמו עיר פרוצה, נטולת חומה, התפקרות המונית מגדרי כבוד התורה מינימליים, ותרבות זרה ונוראה של איש הישר בעיניו יעשה".,

המבזה את החכם ברבים דרך ניצוח וקטרוג,
בשלב הבא במאמר טוען הרב הכותב: "בחז"ל מצינו מצב של חיוב שמתא, דהיינו הרחקה מהצבור, ויש בזה וודאי גם כוונות נוספות, אבל הצד הפשוט של הדבר הוא הרחקת הצבור מאותה השפעה. בשולחן ערוך נפסקה ההלכה הנוהגת גם בימינו, "המבזה את החכם ברבים, חייב שמתא", מעניין לראות את לשון רבנו המאירי בסיכום סוגיית הגמרא בברכות יח' "כללו של דבר, המבזה את החכם ברבים, דרך ניצוח וקטרוג, חייב שמתא וכו'" עיי"ש באורך דבריו.

"ייאמר ברורות, הדברים אינם נכתבים רק על לשעבר, למרבה הצער, אנו עדים למה שרבינו הגדול מרן הגרא"מ שך זצוק"ל כינה פעם בראשית מכתבו את לשון הנביא: "הרשעים כים נגרש, השקט לא יוכל", לא יאומן כיצד ישנם כאלו שמצאו להם תאווה מחודשת, תאווה לא מוכרת בין הבריות, אפילו לא בין פשוטי עמך בית ישראל, תאווה שהיא אש זרה אשר לא ציווה ד', ושמה של תאווה של זו - לא פחות ולא יותר - "להשתלח ולפגוע בזקני הדור", לא חדלו ולא חדלים מלהשחיר בכוח פניהם של גדולי ישראל, ולערער אמונת חכמים.

"מה מקור התאווה הזו? אנו מכירים כולנו את התאווה של 'לראות ברעת חברנו וחסרונם', זו תאווה שמוגדרת "אנושית", שכן למדונו חכמי הנפש שנדמה לאדם שהוא נכווה מחופתו של חברו, ועל זה באו ספרי המוסר לרבותינו לתקן את עניין התאווה הגאווה והכבוד המוציאים את האדם מן העולם. והן אמנם מצינו מידה נוספת ושמה 'שנאת עמי הארצות לתלמידי חכמים', שכדברי התוספות פירושן של דברים שהעם הארץ מדמה בנפשו שהתלמידי חכמים מזלזלים בו.

"אבל, לייחד את השנאה היישר לגדולי ישראל, זו תאווה שאיננה מוכרת אפילו אצל עמי הארצות, זה גם לא נכלל בפרשה של שנאת תלמידי חכמים, תאווה כזו של לפגוע בגדולי הדור מהיכן נלקחת? ליצור מציאות מעוותת ולסלף עובדות כדי להתנגח בהם? הרי גם בתוך המערכת של מידותיו המקולקלות של האדם, הוא איננו אמור להתיימר להתנצח, לקנא, לשנוא, את גדולי הדור? מה לו, לד' אמותיו המצומצמות והשפלות, ולחופתם של ארזי הלבנון אדירי התורה? מה יכול להביא אדם להשקיע את מירב מרצו, יעמול ויתאמץ ואף יזיל מהונו כדי לפגוע בהם?

"התשובה היא, היסטורית, נגיעות וסמיות עיניים. בראש ובראשונה ישנם את "בעלי העניין" ה"דתן ואבירם". שכבר שנים ארוכות עוסקים בגלוי ובסתר לפגוע בהנהגת הדור הכת השניה, והיא אולי החמורה שבהן, קבוצת אנשים המדמים בנפשם שהם נושאים על שכמם את משא הדור, ועל כן הם צריכים להציל את הדור... בדיוק כמו אותו חולה רוח המפיץ בכל מקום את הידיעה שהוא הוא אליהו הנביא, או משיח בן יוסף או בן דוד גואלנו, כך אותם אנשים המדמים שעליהם להנהיג את דורנו.

"בדרך כלל מדובר בצעירים יושבי קרנות, המבלים את כל יומם השכם והערב בסוגיות של "הצלת הדור", לאור "עובדות" השקרים והכזבים שבהם מלעיטים את עצמם לדעת. אמנם גם אם התפתו אחריהם כמה שכן זכו להימנות על חובשי ביהמ"ד, אבל ברור שהמרחק בינם לבין גדולי הדור, הוא עשרות רבות ספסלים של תלמידי חכמים גדולים בחכמה בזקנה ובמניין, אבל הם קופצים בראש לעמוד בראש "בית מדרש חילופי" ששמו "הנהגת הדור".

"ישנם ביניהם, שלפתע נעשו "מבינים" גדולים בדעת תורתם של חכמי הדורות הקודמים, והם מינו את עצמם למעתיקי שמועתם, אף בלא שזכו לראות את פניהם אפילו פעם אחת. וכבר הביעו באזנינו כמה ראשי ישיבות שליט"א שזכו ושימשו רבות את מרן רבינו הגדול הגראמ"מ שך זצוק"ל וכן אלו שזכו לשמש קמיה מרן רבינו הגרי"ש אלישיב זצוק"ל, את פליאתם והשתאותם המרובה, הכיצד ניתן במצח נחושה כזו, לסלף ולעוות את דעת תורתם הבהירה? עד כדי איבוד הכלל הבסיסי שקבעו חז"ל שבדבר העתיד להיות גלוי אין עשויים אנשים לשקר!!!",

ישיבת "המשך המחלוקת",
הכותב ממשיך: "דווקא ה"דתן ואבירם" שלנו, הם באמת מובנים, הם מצויים בשיברון לב, איך להמשיך את "הדרך"? מושג חדש, כמו שיש ישיבת "המשך הזמן" נפתחה ישיבת "המשך המחלוקת".
לא מדובר בתוצאה שחז"ל כתבו על תיגרא דדמיא לבידקא דמיא, "כיוון דרווח רווח", אלא במשהו חמור ממנו עשרות מונים, כמטרה לשם מטרה, הצדקת המחלוקת, והמשכה. לשם כך מפריחים כל יום "סיבה" אחרת להמשכה.

"בינו והתבוננו נא, המצב בו בשם דגל של ה"מלחמה בגיוס" ו"הצלת עולם התורה" ממשיכים ופוגעים בכל הקדוש והיקר, ומעל הכול נועצים חרב בעולם התורה עצמו, כשמעיזים לעמוד ולהציב סוללה ודייק נגד כל הנהגת עולם הישיבות, הוא מצב המעיד מעל הכול על אבדן דרך!!, עד כדי כך שלפעמים נדמה שדגלם הוא לא "ההצלה מגזירת הגיוס" אלא לדאוג להצלת "הגיוס" מביטולה.
הן עדות ברורה ונאמנה היא, אין טובה ומוכחת ממנה, איך יתכן שממצב שכולו הרס, שכולו חורבן, מלחמה רצופה נגד עולם התורה והנהגתו, יצא דבר טוב אחד, כבר למדונו חז"ל להלכה שלא יצא טהור מטמא ו"היוצא מן הטמא, טמא".

ולא ימלט מלהביא שוב את דברי בעל ה"חינוך" במצווה תצ"ז: "ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי".

"השיטה הנושנה המתוארת להפליא במדרש הידוע על טענות קורח, חוזרת על עצמה, הפרחת שקרים שלא היו ולא נבראו, אפילו בדברים שהם בחינת "איך החי יכול להכחיש את החי?!" ככלל, המאפיין הברור של כתות השקרנים הוא להרחיק עדותם, על ידי שימוש בציטוטים מזויפים מתוכם מרבנים שהם זצלי"ם, הדבר מזכיר תופעה מוכרת, כידוע מידי בחירות ראתה אור חוברת של ציטוטים מזויפים ומעוותים מכל גדולי ישראל, מכל החוגים, שכולם היו תחת התואר 'זצ"ל' שכביכול הביעו את דעתם על איסור הצבעה בבחירות, אבל אפילו לא מיעוט דמינכר של דעת גדולי ישראל שהם בין החיים. פעם כשהראו למרן בעל ה"קהילות יעקב" זצוק"ל חוברת כזו, הוא התבטא: אלו שהוציאו זאת גורסים בפסוק: "ועשית ככל אשר יורוך זצ"ל"... האבחנה הזו קיימת גם במקרה דנן.

"שיטה נוספת מוכרת גם היא מהדור האחרון כשיטה שנקטו אלו שהתייצבו על מרן הגרא"מ שך זצוק"ל כשהם מנו באופן שיטתי רשימות של גדולי תורה שלא ראו את הדברים עין בעין עם מרן זצוק"ל במערכות מסוימות, בשלבים שונים שלהם, כדרכה של תורה, ועורכי רשימות אלו הפכו באופן אוטומטי את אותם גדולי ישראל לחולקים עליו ועל דרכו בכל נושא ובעל עניין, דבר שהיה נגד האמת ונגד המציאות כידוע.

"רבות נכתב בהכחשת טענות הכזב, ההבל, והטחת הדופי במרנן ורבנן גדולי הדור שליט"א, על כגון דא אמר מרן ה"חזון איש" אי אפשי לעמוד כל ימינו בהכחשות", ידועה האמרה שקבעו התועמלנים הקומוניסטיים: שקר שחוזרים עליו, שוב ושוב, נקבע בסוף, בדעת הבריות, כאמת מוסכמת. אמנם "אמת" זו אינה ברת קיימא, כלשון הכתוב "שפת אמת תיכון לעד, ועד ארגיעה לשון שקר" וכפי שמקובלנו מחז"ל ש"שיקרא לא קאי", אבל – אמר פעם איש הרוח הרב מאיר וויסברגר זצ"ל, לשקר אין רגליים, אבל רגל אחת יש לו, עם רגל זו הוא מקרטע, נכנס לתוך מרכזי התורה, לתוך פתחי הלב של צעירים זכי רוח, הוא מחולל שמות, ורק כעבור זמן מה הוא אכן נופל שדוד בפני האמת המתבררת ומתחוורת.

"נצטט מספר החינוך בפרשת השבוע (מצוה תנו), וראוי שיעמדו הדברים לנגד עינינו גם בענין דידן הנוגע ליסוד קיום האומה: משרשי המצוה, לפי שהטעות נמצא אצל בני אדם תמיד, ושכלם איננו בריא לבוא עד תכלית האמת בדברים, ותחוש התורה כי אולי מתוך הטענות המכזיבות ואריכות הדבור והוכוח עם הזר דובר שקרים... אולי יפקפק בלבבו אפילו שעה אחת להיות שום סרך בכזביו, ואף על פי שידענו שאין תקומה לדבריו רק לשעה... אף על פי כן חסה התורה עלינו לבל נאבד אפילו שעה אחת מכל ימינו בפקפוק המחשבה הרעה ההיא".

"לסכנה זו אין עצה ואין תבונה נגד ד', רק לברוח מהם ומכתבם, "בני אל תלך בדרך אתם, מנע רגלך מנתיבתם" לא לשמוע ל"קווי הנייעס", שקולר קיום התופעה הזו תלוי על צווארם נוסף על כל חטאתם כי כבדה מאד, לכתבי המיילים שלהם, לכל ספרי הקוסמים רווי השקרים שלהם, ל"שגריריהם" המחטיאים את הרבים המסתובבים בין הצבור בבתי כנסיות ובתי מדרשות. ברור ופשוט שאין אף גדול בתורה ות"ח אחד שנותן הסכמתו וידו לדרך זו של ביזיון התורה שכזה.

"הטענה המוצגת על ידיהם במתק שפתים שאדרבה, נקרא ונבחר לנו מה טוב, הייתה נשקה של תנועת ההשכלה, וחז"ל אמרו: "שאני מינות דמשכי"!...,

חיזוק בדקי הבית, רק מתוך הבית,
לסיום המאמר הארוך, מציין כותבו: "בהחלט היינו יכולים לתאר מצב שונה לחלוטין, לו לא הייתה יד ה"דתן ואבירם" מעורבת כאן, עולם התורה זקוק לחיזוק בעמידה על ביצור בדקי הבית, הסכנות אורבות על פתחינו, כל אחד יכול להימנות על לגיונו של מלך, חיזוק בדקי הבית יכול להיות רק תוך הבית, תחת הנהגת מרנן ורבנן עיני העדה שליט"א.

"ייאמר ברורות: היהדות הנאמנה אינה מרחיקה איש מבית ד' והיא איננה רודפת איש. היהדות החרדית היא הנרדפת ע"י בעלי המחלוקת, היא מתכנסת לתוך מוסדותיה ונשמרת מכל משמר לבל יפגעו חובשי ספסלי בית המדרש מאנשי כזב ומרמה, בעלי מחלוקת ומבזי עיני העדה גדולי הדור! עולם התורה שכפוף לגדולי ישראל מנהיגי הדור לא תוקף איש, אלא מתגונן ומגונן על בניו, האוצר היקר ביותר שיש לו, מפני עינם הרעה ורוחם הגסה של אנשי המחלוקת המבקשים לערער את סמכות החכמים וההנהגה של גדולי הדור.

"לו חכמו ישכילו, יבינו לאחריתם, איך הם ניסו כבר בכל דרך, בכל אמצעי, בערכאות, בהמרדה, בחיפוש מתמיד אחר נושא למחלוקת, בהרחקת עדותם למרחוק, ובכל אלו העלו חרס, וכל כלי יוצר על הנהגת גדולי הדור וראשי הישיבות לא יצלח, ככתוב: "לא יאונה לצדיק כל אוון, ורשעים מלאו רע" היה עליהם לעזוב דרכם הרעה ולהציל נפשם מרדת שחת, ותחת הנעצוץ יעלה הדס, בריבוי כבוד התורה ונושאי דגלה.

"הן עדות ברורה ונאמנה היא, אין טובה ומוכחת ממנה, איך יתכן שממצב שכולו הרס, שכולו חורבן, מלחמה רצופה נגד עולם התורה והנהגתו, יצא דבר טוב אחד?! כבר למדונו חז"ל להלכה שלא יצא טהור מטמא, ו"כל היוצא מן הטמא, טמא".

"ולא ימלט מלהביא שוב את דברי בעל ה"חינוך" במצווה תצ"ז: " ולא שיעשה כל אחד ואחד כפי דעתו שבזה יהיה חורבן הדת וחלוק לב העם והפסד האומה לגמרי",

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!