כמה המלגה של הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר?
בין חצי לירה לארבע לירות: צפו בפנקס ההוצאות של הכולל המפורסם "אוהל תורה" • פיסה היסטורית נדירה
- משה ויסברג
- כ"א אב התשע"ד
- 6 תגובות
הגרי"ש אלישיב זצ"ל ויבלחט"א הגר"ש וואזנר
ימים של קיצוצים וגזירות על עולם התורה, שבמסגרתם נסגרים כוללים ואברכים נאלצים להמתין חודשים לקבלת המלגות המוקטנות, נחשף לאחרונה פנקס ההוצאות של כולל ׳אוהל תורה׳ בירושלים ובו פירוט המלגות של גדולי הרבנים בשנים תרצ״ה-תש"ו (1935-1946), ובכללם מלגת הכולל של הגרי"ש אלישיב זצ״ל ויבלחט״א בעל ה'שבט הלוי' הגר"ש וואזנר הפנקס יועמד בקרוב למכירה בבית המכירות הפומביות ׳קדם׳ בירושלים.
בין הרבנים המפורסמים המוזכרים בפנקס ההוצאות של כולל ׳אוהל תורה׳ נמצאים הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, רבי בנימין יהושע זילבר, רבי ברוך יצחק לוין, רבי שלמה טנא, רבי משה טיקוצ'ינסקי רבי שלום שבדרון, וייבדל לחיים ארוכים הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר.
לפי הפנקס, המלגות לא חולקו באופן שווה בשווה, והן נעו בסכומים שבין חצי לירה ל-4 לירות ארץ ישראליות לחודש. תמיכות אלו היו מכובדות מאוד ביחס לתקופה, ועקב הביקוש הרב התקבלו לכולל המדובר רק אברכים מעולים, רובם בוגרי ישיבת חברון ובוגרי הישיבות בליטא. ראשי הישיבה זכו לקצבה של 10 לירות, המקבילה לשכר של הפקידים שעבדו בממשלת המנדט (!).
אחת העובדות המעניינות הן המלגה לה זכה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעמדה על הסכום הגבוה של 4 לירות מנדטוריות שערכן במושגים הכלכליים של היום שווה ערך לכ-4,000 דולר. למלגה זו יש כוח קנייה של כמה משכורות מינימום בימינו, ובוודאי יכלה לפרנס משפחה עם כמה ילדים.
בשלב זה היה הגרי״ש אברך בן 30 בעל ילדים, שכן בעת הזו ציין עשור לנישואיו עם בתו של הרב אריה לוין. מלגתו של הרב אלישיב הייתה הסכום המקסימלי שניתן לאברך בישיבה, כפי שחושף הפנקס. הרב וואזנר לעומתו קיבל 3.5 לירות, סכום גבוה בפני עצמו. לשם ההשוואה, מלגת אברך בימינו עומדת על סכום שנע בין 1300 ל-2200 שקל בחודש.
פנקס זה שופך אור על חלק קצת פחות ידוע בתולדותיו של הגרי״ש. הרב אלישיב היה אוטודידקט, ולמד באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא בישיבה. הוא הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח (1938), והחל משנת ת"ש (1940) הצטרף לכולל "אוהל תורה" שבראשו עמד חתנו של הרב הרצוג זצ״ל. הקשר עם הרב הרצוג היה גם זה שהוביל את הרב אלישיב לעולם הדיינות.
מרון ארן, מבעלי "קדם", מוסיף כי "בעידן של דיון ציבורי סביב התקצוב לאברכים ולכוללים ולקראת אישור חוק התקציב, מעורר הפנקס עניין רב. פנקס זה מוכיח כי בימים עברו אברכים מצטיינים השתכרו במשכורות נאות מאוד, שעלו בהרבה על משכורת המינימום. מעבר לכך, העובדה כי מדובר ברב אלישיב, שנפטר לפני שנתיים, מגבירה את העניין בקרב ממשיכיו ותלמידיו".
צילום: בית המכירות הפומביות "קדם"
בין הרבנים המפורסמים המוזכרים בפנקס ההוצאות של כולל ׳אוהל תורה׳ נמצאים הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, רבי בנימין יהושע זילבר, רבי ברוך יצחק לוין, רבי שלמה טנא, רבי משה טיקוצ'ינסקי רבי שלום שבדרון, וייבדל לחיים ארוכים הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר.
לפי הפנקס, המלגות לא חולקו באופן שווה בשווה, והן נעו בסכומים שבין חצי לירה ל-4 לירות ארץ ישראליות לחודש. תמיכות אלו היו מכובדות מאוד ביחס לתקופה, ועקב הביקוש הרב התקבלו לכולל המדובר רק אברכים מעולים, רובם בוגרי ישיבת חברון ובוגרי הישיבות בליטא. ראשי הישיבה זכו לקצבה של 10 לירות, המקבילה לשכר של הפקידים שעבדו בממשלת המנדט (!).
אחת העובדות המעניינות הן המלגה לה זכה הגרי"ש אלישיב זצ"ל שעמדה על הסכום הגבוה של 4 לירות מנדטוריות שערכן במושגים הכלכליים של היום שווה ערך לכ-4,000 דולר. למלגה זו יש כוח קנייה של כמה משכורות מינימום בימינו, ובוודאי יכלה לפרנס משפחה עם כמה ילדים.
בשלב זה היה הגרי״ש אברך בן 30 בעל ילדים, שכן בעת הזו ציין עשור לנישואיו עם בתו של הרב אריה לוין. מלגתו של הרב אלישיב הייתה הסכום המקסימלי שניתן לאברך בישיבה, כפי שחושף הפנקס. הרב וואזנר לעומתו קיבל 3.5 לירות, סכום גבוה בפני עצמו. לשם ההשוואה, מלגת אברך בימינו עומדת על סכום שנע בין 1300 ל-2200 שקל בחודש.
פנקס זה שופך אור על חלק קצת פחות ידוע בתולדותיו של הגרי״ש. הרב אלישיב היה אוטודידקט, ולמד באופן עצמאי בבתי מדרש שונים בירושלים, אך לא בישיבה. הוא הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח (1938), והחל משנת ת"ש (1940) הצטרף לכולל "אוהל תורה" שבראשו עמד חתנו של הרב הרצוג זצ״ל. הקשר עם הרב הרצוג היה גם זה שהוביל את הרב אלישיב לעולם הדיינות.
מרון ארן, מבעלי "קדם", מוסיף כי "בעידן של דיון ציבורי סביב התקצוב לאברכים ולכוללים ולקראת אישור חוק התקציב, מעורר הפנקס עניין רב. פנקס זה מוכיח כי בימים עברו אברכים מצטיינים השתכרו במשכורות נאות מאוד, שעלו בהרבה על משכורת המינימום. מעבר לכך, העובדה כי מדובר ברב אלישיב, שנפטר לפני שנתיים, מגבירה את העניין בקרב ממשיכיו ותלמידיו".
צילום: בית המכירות הפומביות "קדם"
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 6 תגובות