קרב הלכתי: ביה"ד הרבני פסק בניגוד לביהמ"ש העליון

הקרב החריף על מזונות הילדים בין בית המשפט העליון לבית הדין הרבני הגדול מתחדש במלוא התוקף. בימים אלה, ניתנה החלטה ארוכה ומנומקת, על ידי שלושת דייני בית הדין האזורי בבאר שבע – אב בית הדין הרב אהרן דרשביץ, הרב עובדיה חפץ יעקב והרב אברהם צבי גאופטמן, הקובעים כי 'הלכת שרגאי', הקובעת כי הסמכות לדון במזונות ילדים נתונה לביהמ"ש האזרחי בלבד – מעולם לא הייתה תקפה.

עו"ד אבי גפן, אשר ייצג את האישה במאבק הגירושין שהוליד את ההחלטה, מסביר כי בשנים האחרונות מתחולל קרב בין הערכאות השונות מי מהן תדון במזונות קטינים. בעוד שחוק שיפוט בתי דין רבניים קובע כי ביה"ד הרבני הינו בית משפט של המדינה לכל דבר ועניין, ועל כן הוא מוסמך לדון גם במזונות קטינים, חלק משופטי ביהמ"ש העליון קבעו כי לא כך הוא. לעומתם, חלק אחר משופטי העליון, קבעו בעניין זה, שעלה לאורך השנים לא מעט פעמים לדיון, כי ביה"ד הרבני בהחלט מוסמך לדון במזונות קטינים.

אולם בית דין. אילוסטרציה | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90.

בתביעה שהולידה את הפסיקה, ביקש עו"ד גפן מביה"ד הרבני לדון בכל הנושאים שבמחלוקת בין הצדדים, וביניהם חלוקת רכוש, משמורת על הילדים, הסדרי ראייה, דמי כתובה, מזונות ילדים ועוד. באת כוחו של הבעל לא התנגדה לכריכת כלל הנושאים הללו, למעט תביעת מזונות הילדים.

לטענתה, לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בנושא מכוח 'הלכת שרגאי' שהתקבלה בשנת 1969, וזכתה לחיזוק לאורך השנים ע"י החלטות חוזרות ונשנות של ביהמ"ש העליון.

עו"ד גפן חלק על טענה זו, משלושה טעמים. לדבריו, 'חוק שיפוט בתי הדין הרבניים נישואין וגירושין' קובע חד משמעית, בסעיף 3 לחוק, כי קיימת סמכות ברורה לבתי הדין לדון במזונות ילדים. לדבריו, לאורך השנים, כל הפסיקות שניתנו בעניין זה, נגדו את לשון החוק.

לדברי עו"ד גפן, ההחלטות בעניין 'הלכת שרגאי' ניתנו לאורך השנים על ידי ביהמ"ש העליון, לא ביושבו כערכאת בג"ץ, המהווה על פי חוק את ערכאת הערעור היחידה על החלטות ביה"ד הרבני הגדול. מעבר לכך, לדבריו, החלטות ביהמ"ש העליון לאורך השנים לא היו מנומקות, וניתנו בכל פעם בעילות נקודתיות – ועל כן כוחן הפסיקתי מעולם לא גבר על החוק הכתוב, כמו גם לא על החלטות ביה"ד הרבני הגדול.

עו"ד אבי גפן. צילום: ברוך בן יצחק.

בנוסף, הפנה עו"ד גפן את הדיינים להחלטת ביה"ד הרבני הגדול משנת 2021, לפיה יש בסמכותם של בתי הדין לדון במזונות ילדים אם סוגיה זו נכרכה בתביעת הגירושים של האישה.

שלושת דייני ביה"ד הרבני האזורי בבאר שבע, קיבלו את עמדתו של עו"ד גפן, והתייחסו גם הם בהחלטתם, לפסק דינו של ביהמ"ש העליון בנושא המזונות, שנדון ע"י השופטים ניל הנדל, מנחם מזוז וג'ורג' קרא.

דייני ביה"ד הרבני הביעו את מורת רוחם מהחלטתם של השופטים מזוז וקרא, וציינו את דעת המיעוט של השופט הנדל, אשר טען כי 'הלכת שרגאי' עברה במהלך השנים תהפוכות רבות, ועל כן יש לעיין בה מחדש ולקבוע, כי בית דין רבני מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושים.

בפסק דינם קבעו שלושת הדיינים, כי בסמכות בית הדין הרבני לדון גם בתביעת מזונות ילדים, הכרוכה בתביעת גירושים. "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג" קבעו השלושה.

עו"ד גפן טוען כי במקרים שכאלה, שבהם מחליט בית הדין כי בסמכותו לדון בעניין מסוים - בתי המשפט לענייני משפחה לא נוטים להתערב בהחלטה.

לדבריו, היות והרכב בית הדין עמד על כך כי פסיקתו המנומקת תתפרסם, ועל רקע תמיכתו רבת השנים של בית הדין הגדול בטענה כי קיימת לבתי הדין הרבניים סמכות לדון במזונות ילדים – ייטו כלל בתי הדין הרבניים, מעתה ואילך, לדון בסוגיה הנפיצה.

אולם בית דין. צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90.

לדבריו, ההחלטה קיבלה ללא ספק רוח גבית מהקמת הממשלה החדשה, שבה למפלגות הדתיות והחרדיות קיים חלק משמעותי. "בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית, ספק רב אם שר המשפטים ושר הדתות, הממונים על הערכאות השונות, יערימו קשיים בפני בית הדין הרבני במדיניותו החדשה" טוען עו"ד גפן.

לדברי עו"ד גפן כנסת ישראל היא שצריכה לקבוע בצורה ברורה בעניין זה, כך שהסוגייה לא תהיה נתונה יותר לפרשנות, מאחר ומדובר בהוראת חוק ברורה המקנה סמכות לביה"ד הרבני.

לדברי עו"ד גפן, מאחר וביה"ד הרבני רשאי ממילא לדון בכל סכסוך בין הצדדים, החרגה של מזונות ילדים גורמת לפיצול מלאכותי, ופעמים רבות יולדת צורך מיותר, להתדיינות בשתי ערכאות שונות. היות וביה"ד הרבני מוסמך לדון בכל סכסוך, לא ברורה העמדה האוסרת עליו לדון דווקא במזונות ילדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!