חוק הגיוס: החובות של עולה ושל אזרח שב

לאזרחים ישראלים רבים יש משפחה בחו"ל, קהילה או ישיבה, דבר אשר גורם להם לנסוע לפרק זמן מסויים, ולעיתים להישאר לתקופה מסויימת מחוץ לגבולות ישראל. מנגד, יש יהודים רבים אשר מעוניינים דווקא לעשות עליה ולהגיע ארצה. בין המעוניינים לעשות עליה יש גם רבים בעלי אזרחויות זרות.

לא כולם מודעים, ובצער רב אפשר להגיד, כי יש מי שכלל לא טורח לברר, מה החובות של מי שעזב את הארץ או הגיע אליה, כלפי חוק שירות ביטחון, או במילים אחרות מהי חובת הגיוס החלה עליו.

באשר למי ששהה בארץ ומעוניין לעזוב אותה, בין אם לצורך לימודים, ובין אם זה נוכח העובדה כי משפחתו עזבה את הארץ, הרי שייתכן מאוד כי יש לו חובות כלפי חוק שירות ביטחון, והוא חייב בגיוס, הכל כמובן תלוי בנסיבות.

אם ניקח לצורך העניין אזרח ישראלי אשר כל משפחתו מעוניינת לעזוב את הארץ, ועוזבת אותה בפועל, הרי שחובתו כלפי הצבא נבדקת לפי גילו. אם עזב את הארץ בטרם הגיע לגיל 16, הוא זכאי למעמד "בן מהגרים", לפי מעמד זה, גיוסו נדחה אך זכותו עדיין לבקר בארץ, 120 ימים במצטבר בכל שנה, ובאופן חד פעמי למשך שנה, באישור. את המעמד של בן מהגרים יש להסדיר מראש בקונסוליה, ויש תנאים אשר צריך לעמוד בהם. גם אם לא עומדים בתנאים, או לא מסדירים את המעמד מראש, הרי שניתן לפנות בבקשה חריגה, אשר לעיתים מתקבלת. על תשובת לשכת הגיוס בבקשה ניתן לערער.

מי שלא הסדיר מעמד בן מהגרים וחייב בגיוס, או שלא הגיע לגיוס ולא הסדיר את מעמדו, יכול לעשות כן ממקום מושבו, אך במקרים רבים הסדרת המעמד הסופי כרוכה בהגעתו ארצה ולעיתים בהעמדתו לדין. כל מי שלא הסדיר מעמדו מראש יכול להיעצר בשדה התעופה וצפוי לעונשי מאסר משמעותיים. ככל שמתארכת השהייה ללא אישור כך קשה יותר להסדיר את המעמד, גדל הסיכוי להעמדה לדין והעונש עלול להיות חמור יותר.

מי שעולה ארצה לעיתים חייב בגיוס למשך תקופות שונות, לפי מינו, גילו ומצבו המשפחתי. תקופת הגיוס מוסדרת בפקודה צבאית, אשר לפיה ייקבע בכמה זמן יהיה חייב מי שהגיע ארצה בגיוס (אם בכלל). לעיתים מדובר בשירות מלא, לעיתים בשירות חלקי ולעיתים אך בהצטרפות למאגר המילואים. את כל אלו ניתן לבדוק מראש אל מול הפקודה. אם עליתם ארצה ולא קיבלתם הודעה מלשכת הגיוס יש לבדוק אם אתם חייבים בגיוס לפי נתוניכם, אם כן עליכם להסדיר מעמדכם, כי אם תיעצרו בהמשך ייטען כי הנטל לברר את מעמדכם מוטל על שכמיכם.

יש לציין כי במקרים רבים המועד לפיו ייחשבו הגיל והמצב המשפחתי לצורך הבירור של משך השירות בו הינכם חייבים הוא יום הגיעכם ארצה, ולאו דווקא מועד קבלת האזרחות, ויש לשים לב לכך היטב, ייתכנו מקרים בהם מגיעים עולים עם קבוצה מסויימת או פרוייקט מסויים, ומחליטים להישאר, ורק לאחר מכן מקבלים אזרחות, תקופת השירות תיגזר, פעמים רבות, ממצבכם עם הגיעכם ארצה ולא ממועד קבלת האזרחות.

במקרה ויש בידיכם אזרחות נוספת או שירתתם בצבא זר ייתכן ותזכו להקלות, הכל תלוי באזרחות הספציפית ובצבא הזר בו שירתתם.

הכי חשוב להיות מודעים לכך כי מי שהגיע ארצה, או מי שעזב את הארץ למרות שהיה אזרח בה – ייתכן כי יש לו חובות לפי חוק שירות ביטחון ועליו להסדיר מעמדו, בין אם על ידי שירות, בין אם על ידי דחיית שירות ובין אם על ידי קבלת פטור.

עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית אשר עוסק בתחומי המשפט הצבאי והפלילי.

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד

מוזמנים ליצור עימי קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת האתר שלי היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!