האם יהודי חסיד סאטמר גרם לשואה?

החרם: החרדים בעד - הציונים נגד
מדהים לגלות שלא רק שהדבר אינו נכון, אלא להיפך בדיוק: מנהיגי הציונות לא הכריזו מעולם חרם על גרמניה, הם כן התנגדו ומוטטו חרם שהוכרז עליה.

מייד לאחר שהיטלר עלה לשלטון החלו רדיפות נגד יהודי גרמניה והם פנו לעזרה ליהדות העולם. ב-19 במרס 1933 התכנסו בניו יורק נציגי הארגונים האמריקנים, 'בני ברית' ונציגי הקונגרס היהודי העולמי בראשות הראביי הרפורמי סטפן וייז והכריזו חרם כלכלי על גרמניה. בין הארגונים שהכריזו על החרם לא נמנו ארגונים ציוניים כלשהם. וייז אף ששנים אחר כך, היה מראשי הציונות האמריקנית, באותו הזמן היה חסר מעמד בהסתדרות הציונית.

אל החרם הצטרפו ארגונים אחרים מכל רחבי העולם, כולל לא פחות ולא יותר מאשר אגודת ישראל החרדית: האגודה בפולין שהונהגה על ידי מועצת גדולי התורה זי"ע ובראשה כ"ק האמרי אמת מגור זי"ע פרסמה בעיתונות המקומית הודעת תמיכה והזדהות עם החרם.

וההסתדרות הציונית? לא רק שלא הצטרפה לחרם, אלא להיפך, התנגדה לו ופעלה נגדו.



בניגוד להשקפת הגורמים האמריקניים ושל אגודת ישראל שהאמינו במלחמת חורמה בגמניה, ההשקפה הציונית אמרה שיש לתת עדיפות לפיתוח ארץ ישראל וסיוע לעלייה.

בשל כך, ההסתדרות הציונית חתמה עם גרמניה הנאצית הסכם כלכלי בשם 'הסכם העברה' שאפשר ליהודי גרמניה לעלות לארץ ישראל בתמורה לרכוש וסחורות. ההסכם עורר ביקורת רבה בקרב הימין הציוני שתקף בחריפות את ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ד"ר חיים אורלוזורוב שהוביל את ההסכם, בעיקר כי הוא פורר את החרם על גרמניה.

אז מה היה לנו? חרם, שהחרדים אימצו והציונים פוררו. איך אם כן התהפכו היוצרות? איך התפתח מיתוס שהשקר שבו כה בוטה?

למעשה מקור הבדייה מתעמולה נאצית שהושמעה באוזני הגר"מ וייסמענדעל על ידי קצין נאצי זוטר, אשר אינו מזכיר את הציונות כלל, ומתעמולה נאצית אנטי-יהודית, היא הפכה בכתביו של ה'דברי יואל' ממסאטמר, לציר מרכזי שנקשר משום מה ל'ציונים'. הבה נגלגל בזכותו שטעות עלתה בידו ולא זדון ומהאמת, מהמעשה שהיה כך היה ולא אחרת, אין לזוז.

מפגש גורלי בוינה
שנאת היהודים של היטלר, החלה זמן רב לפני החרם היהודי, הרבה לפני עלותו לשלטון. וחוקרי השואה מתקשים לזהות את הרגע שבו התפתחה אצל היטלר האנטישמיות החסלנית.

היטלר עצמו המספק הצצה לנפשו המעוותת בספרו מיין קאמף: מציג מפגש מקרי בוינה, כרגע שגרם למהפך האנטישמי בחייו, היה זה מפגש עם יהודי חסידי שלאחריו הפך היהודי בעיניו ל'אונטרמענטש' שאינו זכאי לזכות החיים.

"פעם אחת", הוא כותב, "בעודי משוטט לי במרכז העיר, נתקלתי פתאום ברוח רפאים לבושת קפוטה שחורה עם פאות שחורות. האם זהו יהודי? עלתה בי מחשבה. ככל שהמשכתי להתבונן ולסרוק תו אחר תו בפניו המוזרות של האיש, עלתה בי שאלה נוספת: האם זהו גרמני?… וינה החלה להיראות בפני באור שונה מזה אשר בעבר. להיכן שלא פניתי התחלתי להבחין ביהודים, וככל שראיתי יותר יהודים הם נראו בעיניי יותר ויותר שונים משאר בני אנוש".

לא נמשיך ונצטט עוד מעטו המורעל, המתאר את אותו מפגש עם יהודי כחוויה שזעזעה את חייו. האם בשל כך עלינו לקנות טיעון מעוות זה ולומר חלילה: "יהודי חסידי אשם בשואה"? האם ניתן לומר שהלקח שעלינו ללמוד מהשואה חלילה, הוא שיש להימנע מ'קפוטה ופיאות ארוכות'?

טיעון כזה הוא פתלוגי - משום שהניסיון לצייר התנהגות נורמטיבית כמה 'שגרם לשואה', הוא במובלע כניעה לנפש הסוטה המתייחסת ליהודי כיצור הראוי למוות רק בשל עזותו לנשום את נשימותיו של אדם חי.

אין שום רע בלבוש היהודי המסורתי, אין שום רע בחרם נגד מי שפותח ברדיפות נגד עמך, אין שום רע בתגובות טבעיות ונורמטיביות מול מי שתוקף אותך.

ומה השלב הבא?
שום אדם אינו יכול להיות מואשם כמי שאחראי לטבח של השואה, זולת זה שהחזיק בידו את המאכלת וטבח. אין שום נימוק שיכול להצדיק מעשה כזה, ולא מהשואה נלמד על התגובה הראויה של הקרבן.

כי הלא, אם להיות עקביים עם השיטה הסאטמרית, העובדות היו מחייבות לטעון, שאגודת ישראל גרמה לשואה בשל תמיכתה בחרם, ואותו חסיד ששוטט בוינה, אולי חסיד מונקטש וסאטמר, הוא שאשם בהצתת שנאתו של היטלר. אך מי שטוען זאת נכנע מיניה וביה לתפיסת העולם הסוטה, החולנית והאנטישמית של הרוצח.

ומכאן לאקטואליה: חסידי השיטה הסאטמרית כבר עברו משלב 'הבנת' ההיגיון האנטישמי, אל שלב ה'הצדקה'. שלב זה הינו כבר חציית פרשת המים המסוכנת, חוט השערה שבין גהנום לגן העדן - שבחייו של ה'דברי יואל' זי"ע נשמר היטב, אך היום נפרץ.

ומה השלב הבא?

לאחר ההצדקה עלול להגיע שלב חציית הקווים, וזה כבר כאן, לפחות אצל חלקם.

כבר אנו רואים אצל חלק מיהודי ה'שיטה' סממנים אנטישמיים של ממש. הם צועדים יד ביד עם כנופיות אנטישמיות, מצטלמים במועל יד עם שונאי ישראל וקוראים קריאות שטנה נגד אחיהם.

שומעים אנו אותם זועקים בהפגנות האנטי יהודיות: "גויים שכמוכם, האם אינכם רואים שהיהודים מתגרים בכם? קדימה השמידו אותם!".

ומה הלאה? האם עוד נראה הקמת אושוויץ בחסות סאטמר נגד ה'מתגרים' רחמנא ליצלן, באומות?

ספק מה מוגדר כ'התגרות באומות', לא ברור מתי והאם היא עלולה לסכן חיי יהודים, או להיפך, להגן עליהם. אך אין ספק שהסתה אנטי-יהודית, עלולה לסכן חיי יהודים, ובעניין הזה, דווקא יהודים מתוכנו - עם זקן ופיאות, הם שעומדים בראש.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!