ההוצאה לפועל חייבה את העירייה לשלם לתושב אלפי שקלים

רשמת ההוצאה לפועל מלשכת תל אביב, חן לוי, הטילה הוצאות על עיריית בת ים בשל אי דיווח על הסכם פשרה עם החייב וקבלת תקבולים על חשבון החוב בתיק ההוצאה לפועל, וכן בשל ניסיון לגבות חוב שכר טרחה שכלל לא נזכר בהסכם הפשרה.

בהחלטה נאמר, כי עיריית בת ים פתחה תיק נגד חייב וכעבור 3 שנים ניתנה התראה טרם סגירת התיק מחוסר מעש. העירייה טענה, כי החייב הגיע להסדר אתה אך לא עמד בו ונשארה יתרת חוב, ובקשה להורות כי תיק ההוצאה לפועל יישאר פתוח כדי שיוכל בא כוח הזוכה להמשיך לפעול לגביית החוב".

הרשמת עינת להבי-אשר הורתה, כי בשלב זה התיק יישאר פתוח ואולם נוכח הודעת הזוכה כי בין הצדדים גובש הסדר, ההליכים יעוכבו עד קבלת העתק ההסדר וכן לאחר שתעמוד הזוכה בהוראות החוק. 

רק כשלוש שנים וחצי לאחר החלטת הרשמת עינת להבי אשר, הוגשה בקשת זוכה לחידוש הליכים, ונתנה החלטה, לפיה לאחר עיון בתיק, הזוכה לא דיווח על ההסדר שהוגש עם החייב בהתאם להחלטת כבוד הרשמת עינת להבי אשר, ולא בוצעו הקטנות בחוב. "התנהלות זו הינה בניגוד להוראות הדין ובניגוד להחלטת כבוד הרשמת להבי אשר". הרשמת הורתה לעירייה להגיש את ההסדר שהושג בין הצדדים ולבצע הקטנות בתיק. כמו כן, נתבקשה העירייה להציג את המקור החוזי על בסיסו נדרש שכר טרחה והוצאות שעה שהושג הסדר בין הצדדים. 

העירייה טענה, כי ההסדר שהושג בינה לבין החייב הינו עבור החוב בלבד ללא שכר הטרחה, וכי החייב התחייב לשלם שכר טרחה בנפרד ישירות לבא כוח העירייה, אולם לא עמד בכל התשלומים שהבטיח ונשארה יתרת חוב לשכר טרחה. עוד ציינה, כי לאחר שיחודשו ההליכים תפעל להקטנת החוב כך שיוותר חוב שכר טרחה בלבד. בהסדר שצורף בין העירייה לבין החייב לא מצוין כי החייב יידרש לשלם בנפרד את שכר הטרחה. בא כוח העירייה הקטין את החוב בתיק בסך של 36,882 ש"ח. כלומר, כאשר הגיש בא כוח הזוכה את בקשתו לחידוש ההליכים גובה החוב עמד על למעלה מ-41,000 ש"ח וזאת על אף ששילם החייב שנים קודם לכן את החוב. לאחר ההקטנה נותרה יתרת חוב בגובה 4,614 ש"ח. 

הרשמת חן לוי קבעה, כי התנהלות העירייה היתה רצופה פגמים, בין היתר, מאחר שהגישה בקשה לחידוש הליכים ללא עדכון החוב בהתאם לתשלומים שבוצעו על ידי החייב וללא דיווח על ההסדר בין הצדדים כפי שמתחייב מכוח החוק. "כאשר זוכה אינו מדווח על הסדר ותקבולים, עשוי רשם ההוצאה לפועל ואף עשויה מזכירות ההוצאה לפועל לנקוט הליכי גבייה כנגד חייב ולפגוע בחייב, בקניינו ובאורח החיים של החייב שלא לצורך. כך, ניתן לנקוט בהליכי עיקול, הטלת מגבלות על חשבון החייב ואף פגיעה בחופש התנועה באמצעות הגבלת יציאתו מן הארץ... עוד יצוין, כי אם היה הזוכה מדווח על ההקטנה בזמן אמת ועל ההסדר, הרי, שככל הנראה, תיק זה היה נסגר לפני למעלה מ-3 שנים והיו נמנעים מהחייב נזקים - כגון פגיעה בנתוני האשראי של החייב עקב קיומו של תיק פתוח בהוצאה לפועל". 

פגם נוסף הוא טענת העירייה, כי נותר שכר טרחה שלא שולם בתיק. לדברי הרשמת, "יובהר, כי אין בפניי מסמך אשר מעיד כי בין הצדדים סוכם כי החייב ישלם שכר טירחה בנפרד מהסכום ששולם לזוכה עצמה אלא אמירה בלבד של בא כוח הזוכה ביחס להסכמות בעל פה עם החייב. אין בידי לקבל טענה זו. העירייה, כרשות מנהלית, נדרשת לחובת תום לב מוגברת שעה שהיא עורכת הסדרים עם חייבים, וככל שהיא מבקשת להחריג שכר טירחה או הוצאות עליה לציין זאת במפורש. יודגש, כי אילו רצתה הזוכה לעמוד על תשלום שכר הטירחה על ידי החייב, עליה היה לציין זאת באופן מפורש בהסדר ולציין מהו הסכום שעליו לשלם, ואין להותיר סוגייה זו פתוחה בין החייב לבא כוח הזוכה - שכן אין ביניהם קשר חוזי". 

בסיום ההחלטה, הורתה הרשמת על ביטול ההליכים בתיק ועיכוב הליכים וכספים, וכן הורתה על העירייה לשלם לטובת החייב הוצאות בסך של 5,000 ש"ח. עוד הורתה הרשמת, כי המזכירות תעביר את ההחלטה לגורם האמון על הדיווח על פי חוק נתוני אשראי אשר תתקן את הדיווח על סגירת התיק 3 שנים אחורה החל מהמועד האחרון בו הושלם סכום הפשרה על ידי החייב. בנוסף, קבעה הרשמת וכי על העירייה לעדכן בתוך 30 ימים האם קיימים תיקים נוספים בהם גובה החוב שנותר הינו בגין שכר טרחה בלבד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!