הרבנית שנרדפת מתייחסת לתיק הפלילי נגדה: "שמו עלי אזיק אלקטרוני"

הרבנית נחמה דינה קרינסקי, מוילנה ליטא, מתייחסת לראשונה לתיק הפלילי נגדה. "כן, הוגש נגדי תיק פלילי. אנשים רבים שאלו אותי לגבי ההאשמות הפליליות שעומדות בפניי, מי גרם להם ומה הם יכולים לעשות כדי לעזור".

הרבנית בפוסט מרגש מספרת על מאחורי הקלעים לגבי התיק הפלילי, אחרי כמעט 29 שנות שליחות בליטא, ומציגה תמונה מלאה יותר, באפריל הקרוב בית המשפט יפסוק בעניינה, כשעונש מאסר מרחף באוויר נגד הרבנית נחמה דינה קרינסקי.

הפוסט המלא

בעלי ואני ביקרנו לראשונה בווילנה בפורים 1994. מודעה זעירה בעיתון המקומי הביאה למעלה מ-600 איש לבית הכנסת לחגיגת פורים. זה הביא את את ההחלטה שלנו להיות השלוחים כאן. היינו מוכנים לעבוד קשה. וילנה הייתה מעוז היידישקייט במשך דורות, אך הקהילה המקומית נהרסה על ידי הקומוניזם - שכמעט סיים את מה שנותר לאחר חורבן מלחמת העולם השנייה. היינו מוכנים לאתגרים. נישואי תערובת ובורות השתוללו, ויהודים מקומיים אפילו לא ידעו שהם יהודים.

אבל לא היינו מוכנים להתמודד עם השחיתות וההונאה שהועברו בירושה מ-50 שנות כיבוש סובייטי. בהתחלה, היינו בהלם של חיינו, עד היום, כשאנחנו חושבים שראינו את הגרוע ביותר, אנחנו מגלים עד כמה אנשים יכולים ליפול נמוך יותר. במיוחד כשיש כסף בסביבה.

מאז שעברנו לכאן ב-1994, הפעילות שלנו עומדת בפני התעללות והתקפות. בשנת 1995 הגן שלנו נסגר למשך חודש אחד, בשנת 1996 הביא תובע את בעלי לחקירה כדי לנסות להפחיד אותנו לא לפתוח בית ספר. משרד הבריאות הופעל נגדנו, וכתוצאה מכך נאלצנו לשלם 10,000 דולר כדי להשמיד 2 מכולות של אוכל טוב לחלוטין. ואלה רק כמה מהטקטיקות היותר משמעותיות מבין הטקטיקות הערמומיות שנתקלנו בהן.

אמנם היינו קצת תמימים, ציפינו לעבודה קשה, לא ציפינו שטקטיקות והתנהגות עבריינית יופנו נגדנו. זה היה היכרות קשה עם התרבות בברית המועצות לשעבר, שבה התחרות נהרסת בכל שיטה אפשרית.

מי עמד מאחורי הכל?

הבנו כמעט מיד שמשהו לא בסדר. זמן קצר לאחר המעבר לווילנה, הארגון הפורמלי הידוע בשם הקהילה היהודית הליטאית (LJC), ביקשה מבעלי לעזור להם להשתלט על בית הכנסת.

זה העלה אורות אדומים בית הכנסת היה ארגון עצמאי. הם היו ארגון חילוני ותרבותי - לאיזו מטרה הם רצו לשלוט בבית הכנסת?

כמו שאומרים, "תעקבו אחר הכסף". עד מהרה גילינו שהמאמץ שלהם לחתור ולהשתלט על ארגון יהודי עצמאי אחר מקומי, בית הכנסת, נועד כדי שיוכלו להשיג שליטה על הרכוש היהודי שיוחזר שהיה מלפני מלחמת העולם השנייה, ובית הכנסת עמד קבל רכוש מממשלת ליטא.

הם התאכזבו מאוד לגלות שהגענו לליטא למטרה אחת בלבד: לבנות מחדש את היידישקייט. ובטח שלא להסתבך במאבק שלהם. במקום זאת, התחלנו מחנה קיץ; הקמנו גן ילדים וזמן קצר אחר כך בית ספר. בנינו בית חב"ד, מקוה, בית תמחוי, המאבק שלהם על השליטה מעולם לא עניין אותנו והתמקדנו בעבודה שלנו. ב"ה, ביצענו הרבה בריתות.

בשנת 2004, הייתה ציפייה שממשלת ליטא עומדת להקים קרן פיצויים שתחלק מיליוני אירו במקום החזרת רכוש דתי קהילתי, בשל עבודתנו המשפיעה המתמשכת בקהילה היהודית המקומית, נהייתה הנהגת LJC מבועתת שבסופו של דבר נקבל את כספי ההשבה שהם כל כך רצו. ההיגיון שלהם היה הגיוני, אחרי הכל, היינו היחידים שהפיצו יידישקייט ברחבי ליטא. עם זאת, במקום לעבוד איתנו, ה-LJC החלו לעשות כל שביכולתם כדי לנסות לסגור אותנו. זה אפילו הוביל להתקפות אלימות שלהם נגדנו. באחד המקרים, בעלי נתבע ונזרק פיזית מהבית, שעליו הצליח הארגון להשתלט מאז.

קרן "רצון טוב"

לקח יותר זמן מהצפוי לקבל את כספי ההשבה. ב-2014 הוקמה לבסוף קרן ההשבה של "קרן הרצון הטוב" (GWF), בראשות מנהיגת ה-LJC החדשה, פאינה קוקליאנסקי ואנדרו בייקר מהוועד היהודי האמריקאי (AJC). בשלב זה, הניסיונות לערער את כל הפעילויות שלנו הרקיעו שחקים.

כל פנייה לקבל מימון לחב"ד או לבית הספר שלנו, או כל בקשת מימון אחרת, נדחתה על הסף. הם עשו כמיטב יכולתם להתעלם מבקשותינו וכאשר לא יכלו היו נוקטים בטקטיקות חתרניות בסגנון סובייטי כדי לערער ולנסות לכפות את סגירת בית הספר ולגרום להפסקת כל עבודת חב"ד בליטא.

באוגוסט 2021, עשרים ומשהו חוקרים, שוטרים וכבאים ירדו לבית הספר שלנו וחיפשו לקחת אותי לחקירה, הם ניסרו דלת חסינת כדורים כדי להיכנס בכוח פנימה (לא הייתי שם). כמה ימים לאחר מכן כשהייתי במשרד ממשלתי והגשתי כמה מסמכים נעצרתי ונלקחתי לכלא ל-30 שעות.

בשלב זה עדיין לא היה לי מושג על מה מדובר, אבל מניסיון רב השנים, הייתי בטוחב מי עומד מאחורי זה. בתיק שנערך בחופזה ביקש התובע מאסר לחודשיים, השופט דחה את בקשת התובע, אך במקום זאת העביר אותי למעצר בית חלקי (18:00 עד 7 בבוקר) ואילץ אותי לענוד אזיק אלקטרוני למשך שלושה חודשים. לאחר ששלושת החודשים הסתיימו, ביקש התובע הזה (שהוא גם התובע בתיק הפלילי שלי) להמשיך את ההגבלות המשפילות הללו, אבל ברוך השם השופט לא קיבל את הבקשה.

בשנת 2017 מאבקים כספיים איימו על המשך קיומו של בית הספר. ניסינו לגייס כספי חירום וזה לא קל בגלל המחסור בתורמים עשירים בליטא. שוב פנו לארגון בבקשות למימון דחוף, אבל שוב התעלמו, מה שאילץ את סגירת בית הספר.

כמנהל בית הספר, הם מאשימים אותי כעת באופן אישי בכך שגרמתי בכוונה לסגירתו בשנת 2017. אמנם אין שום עבירה בסגירת בית הספר, אבל הטענה היא שזה נעשה בכוונה. זו נחשבת לעבירה פלילית, הגוררת עונש מאסר אפשרי.

למה התייחסו אלי כפושעת אלימה על שלא עשיתי שום דבר רע, הטענות מופרכות לחלוטין. עם זאת, השופט בתיק הפלילי המשיך לבדוק את התיק, ולכאורה התעלם מהראיות הללו. למעשה היחס התוקפני אליי הביא לכך שנמנע ממני לנסוע לכינוס השלוחות!

כל התיק הזה עם אשמה עד שתוכח חפותי, בעוד אני פשוט שליחה שמנסה לעשות את עבודתו של הרבי בנסיבות מאתגרות.

למעשה, התיק הפלילי הנוכחי החל כמה חודשים לאחר ניסיון לא מוצלח לפתוח תיקים פליליים אחרים נגד בעלי ונגדי בקשר לשלושה ילדים קטנים שאימצנו. ברוך השם התיק הזה נסגר לפני שהגיע לבית המשפט. אבל זה עדיין עלה לנו הרבה זמן, בריאות וכסף.

אני מקווה שזה יעזור לך להבין את הנסיבות העומדות בפנינו. אין ספק שזו התקופה הכואבת והקשה ביותר בשליחותנו. ולמרות שאיננו יודעים כיצד הכל יתנהל, אנו בטוחים שהברכות של הרבי שהחזיקו אותנו עד לנקודה זו ימשיכו להגן ולהנחות אותנו הלאה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!