ראשי הקואליציה יוצאים נגד היועמ"שית לממשלה: "ניסיון השתקה"
ראשי הקואליציה יוצאים במתקפה חזיתית וקשה נגד היועצת המשפטית לממשלה בעקבות המכתב ששלחה לנתניהו בו הורתה לו שלא להתערב כלל בנושא הרפורמה המשפטית. "דוחים על הסף את מכתבה של היועצת. אלה שפועלים בניגוד עניינים - הם דווקא אנשי הייעוץ המשפטי"
ראשי הקואליציה שוב יוצאים נגד היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי ביהרה מיארה בתגובה למכתב בו הודיעה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יוכל לפעול למען קידום הרפורמה המשפטית משום ניגוד אינטרסים בגין ענייניו המשפטיים התלויים ועומדים בבית המשפט.
בהודעה המשותפת של ראש הקואליציה תקפו את מכתבה ומסרו: "אנחנו דוחים על הסף את מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה". לדבריהם, "פנייתה היא ניסיון השתקה בניגוד מוחלט למנדט החד-משמעי שקיבלנו מאזרחי ישראל בבחירות".
עוד נטען בהודעתם כי "אין שום קשר בין הרפורמה המשפטית של יריב לוין, שתכליתה החזרת הדמוקרטיה לישראל, לבין ענייניו של ראש הממשלה".
במכתב הם תוקפים את היועץ המשפטי במשרד המשפטים וטוענים כי "אלה שפועלים בניגוד עניינים הם דווקא אנשי הייעוץ המשפטי. ביד אחת הם נלחמים בפומבי ובכנסת ברפורמה המשפטית שתשפיע על מעמדם, וביד השנייה הם מנצלים את תפקידם כדי לסכל אותה".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הבהירה במכתב ששלחה לראש הממשלה בנימין נתניהו כי עליו להימנע מלקדם את הרפורמה במערכת המשפט בשל ניגוד עניינים שבו הוא מצוי. היועצת המשפטית הבהירה כי הוא מנוע מקידום הרפורמותה גם בעקיפין דרך גורמים אחרים.
בהודעה מטעמה נכתב, "מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא".
על פי ההודעה: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג״ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט. זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021".
בנוסף, מבהירה היועמ"שית בהודעתה כי, "מניעות זו חלה גם על מתן הנחייה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".
במכתבה מסבירה בהרב-מיארה מסבירה כיצד הרפורמה במערכת המשפט יכולה לסייע לנתניהו במשפטו: היא כותבת על עילת הסבירות ששר המשפטים יריב לוין הציע לבטל כי, "בית המשפט העליון לא יוכל לבקר את סבירות מינוים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי, או את סבירות הפסקת כהונתם של גורמים אלו. בנוסף, הדבר יכול להשפיע על האפשרות של בית המשפט לבקר החלטות מנהליות של גורמי אכיפת החוק ביחס להמשך ההליך המשפטי, ככל שהדבר יתעורר. בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר מגבלות החלות בעניינו היום ביחס לאפשרותו למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש הממשלה".
על פסקת ההתגברות כותבת בהרב מיארה כי, "צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת התגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים שמשפיעים על עצם ההליך הפלילי של ראש הממשלה, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו. מכאן שמעורבות ראש הממשלה ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".
על השינוי המוצע בוועדה לבחירת שופטים היא כותבת כי, "עלול אפוא להשפיע על שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים ועל שופטי בית המשפט העליון, הערכאה המוסמכת לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות שמתקבלות במהלך ניהול משפטו הפלילי של ראש הממשלה ואשר צפויה לדון בערעור ככל שיוגש על הכרעת דינו של בית המשפט המחוזי".
היא מסבירה כי טמונה בעייתיות בשלושה היבטים: "ראשית, הדבר יגביר את השפעת הממשלה על זהות השופטים שייבחרו לכהונה בערכאות אלו; שנית, הוועדה לבחירת שופטים מחזיקה בסמכויות בקשר להדחת שופטים מתפקידם; ושלישית, הוועדה תקבע את זהות נשיא בית המשפט העליון, שבידיו סמכויות ניהוליות משמעותיות". לכן, אומרת בהרב-מיארה, מעורבות נתניהו ביוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה עומד בסתירה לניגוד העניינים שעליו הוא חתום. "שינוי שכזה נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה, ונגוע לפיכך בניגוד עניינים מובהק".
בהרב-מיארה מזכירה במכתבה גם את חוק היועמ"שים שמציע לקבוע כי חוות דעת של יועץ משפטי לא תהיה מחייבת. לדבריה, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת היועץ עומד בניגוד להסדר ניגוד העניינים, שהרי בהחלטת בית המשפט העליון שאין עילה משפטית למנוע את הטלת הרכבת הממשלה על נתניהו הוא היווה שיקול מרכזי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 12 תגובות