ואת עלית על כולנה • 20 לפטירת הרבנית מרגלית יוסף ע"ה

עשרים שנה חלפו מאז אותו יום מר ונמהר, כאשר רבבות יהודים נפרדו מהרבנית הצדקת מרת מרגלית יוסף ע"ה, אשת חבר להגר"ע יוסף זצ"ל, אך למרות המרחק הרב, המרגלית הזו עדיין חרוטה בליבותיהן של בנות ישראל ומשמשת להן לדוגמא של מסירות נפש לתורה, חסד וחינוך הילדים בדרך התורה והיראה, לכל בת ישראל החפצה להקים דור ישרים מבורך, דור של בנים תלמידי חכמים מרביצים תורה ודעת,

מקצת מדרכיה המיוחדות המקרינות אור לכל בית יהודי, נחשף בספר הדרכה לנשים הנושא את השם "ואת עלית", בו מביאה המחברת הרבנית רבקה כהן תחי' אשת הגאון רבי רפאל כהן ראש מוסדות "יתד התשובה" בצפת, לקט עצום ומדהים של חומר הנצרך לבת-ישראל בעת הגיעה לגיל מצוות ולהמשך חייה כבת ישראל כשרה, הספר בנוי לפי פרקים ו"מעלות", מידות, מצוות, אמונה וכדומה. ובסופו חותמת המחברת עם פרק מיוחד בו מובאים סיפורים ועובדות על נשים צדקניות מן הדור הקודם.

"אין זה סוד", פותחת המחברת בשיחה עמנו, "שהעולם משתנה בקצב מהיר ו'ירידת הדורות' השתלטה על כולנו. יש משהו בדור של פעם, שהולך ונעלם. ניתן להביט ולהשתומם מפער הדורות הגדול, בין הדור שלנו לדור הקודם. דברים שלפני דור אחד או שניים היו פשוטים וברורים, דברים שלפני שנים לא רבות היו מובנים מאליהם, מידות והנהגות שהיו ממש כטבע, הרי שהיום צריך להתאמץ הרבה בשביל להגיע לדרגות כאלו".

"במהלך העיסוק בהכנת הספר, מספרת המחברת, "הופיעה והפציעה לנגד עיני דמותן הגדולה של נשים צדקניות, בעודי עומדת לתאר את מצות חסד, ולמול עיני עולה ומרצדת דמותן של אותן נשים שהיו מושלמות במידות אלו". וכך גם בכל מידה ומידה, הרבנית כהן ליקטה בסיפרה סיפורי מופת על נשים צדקניות בפרט מן הדורות האחרונים, הקרובים אלינו, ואולי במשהו מן המשהו גם אל מושגינו, ובתוכם נמצאת מרגלית אם בישראל הרבנית הדגולה, רעייתו של הגר"ע יוסף אשר במשך שנים עמדה במסירות נפש שאין כדוגמתה למען דור העתיד, ושותפה היא להנהגת הדור כולו בתבונה ובחכמה על ידי בעלה הגר"ע זצ"ל.

בשיחה עם 'בחדרי חרדים' מגישה המחברת קטעים נבחרים מהספר על דמותה של מי שעמדה במשך שנים מאחורי רבן של ישראל וסייעה לו בכל צורכו כדי שיוכל לישא את הדור כולו בתורתו ובהנהגותיו.

באשר תלך אלך..
"אם תתן את בתך לבחור עובדיה יוסף תדע שהיא תצטרך לאכול דפי גמרא מבקר עד ערב". כך הזהירו השדכנים המתחרים את הגאון רבי אברהם פאטל זצ"ל, כאשר אל פתחו הגיעה ההצעה לבתו מרגלית, אבל הרבנית מרגלית ע"ה, שכל שאיפתה ורצונה היה בעל ת"ח ולגדל דור של תלמידי חכמים שום קושי לא עמד מול עיניה, וכששמעה שהבחור הוא "העילוי של פורת יוסף" ובפרט כאשר הנער חשף בפניה את תוכניותיו לצמוח בעולמה של תורה, והסביר, שלמשל, לא ירבה להשתתף באירועים משפחתיים, השיבה לו מרגלית: "באשר תלך אלך..."

כך גם ראשי הישיבה הרבו בשבחו של הנער הצעיר השולט בכל מכמני התורה "דע לך שאין בכל הישיבה בחור כזה. זוהי מציאה גדולה. חטוף אותו", כך אמר ראש הישיבה, הגאון רבי עזרא עטיה זצ"ל, לחכם אברהם פטאל.

וכשראה הנער עובדיה אשר ברבות הימים נהפך לרבן של ישראל, את רצונה העז ומסירות נפשה בכדי שבעלה יוכל לעסוק בתורה יומם וליל הסכים להינשא לה. הזוג הצעיר החל את חייו בדירת חדר עלובה שנשכרה בדמי מפתח בשכונת בית ישראל. בית הכסא והמקלחת היו משותפים לכמה שכנים באותו בנין, הרהוט היה מינימאלי ונקנה מיד שניה, ומה שתפס את כל חלל החדר היו אלו הספרים האהובים. וכך משנשאה הרבנית מרגלית לרבינו הבינה כי כרתה היא ברית גם עם ספריו.

הגר"ע זצ"ל היה יוצא מדי בוקר לסדר תלמודו, והיה חוזר רק בשעות הערב המאחרות. הוא קיבל מינוי כחבר בית הדין הספרדי בירושלים, ואת שארית יומו הקדיש ללימוד עצמי או למסירת שעורים. האשה שנשארה בבית לבד למרות הקושי הכרוך בזה, תמיד עודדה אותו ואף דחפה אותו לכך,

לפחות מחצית משנות חייהם המשותפות חיו הזוג המפואר יוסף במצוקה כלכלית. חייהם סימלו את המשנה באבות "פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן ובתורה אתה עמל".

הגר"ע בכל רגע הודה לבורא עולם על אשר זיכה אותו לאשה כרצונו באמת, אשה שתעמוד לימינו בהקמת הדור העתידי, ותמיד היה מרבה לבטא את הערכתו לאשתו על בחירתה בחיי העוני שיש בהם תורה, על פני רוחה כלכלית. "אבא היה אומר לנו", סיפרה בתו של הגר"ע, "אתם לא יודעים איזו אמא יש לכם. נסיכי עולם, שועי ארץ, מליונרים חשובים רצו אותה, והיא סירבה לכולם ורצתה רק אותי - בחור ישיבה עני".

כשהיה חכם אברהם פטאל מגיע לביקור בבית חתנו הגר"ע יוסף, הייתה מרגלית בתו רצה לשכנים להביא עוד כסא או שניים כדי שאפשר יהיה לארח את אבא. בתם עדינה מספרת: "לפני שסבא היה הולך הוא היה מצביע מעל המקרר ואומר לי בלחש, שמתי פה כסף לאמא, תאמרי לה כשאלך. הוא לא נתן לה ביד, כי ידע שהיא תתבייש".

שנות הנישואין הראשונות היו קשות מאד, בישראל היתה תקופת צנע. לא אחת הייתה ארוחת הערב מסתכמת בתפוח עץ אחד שנחצה לשנים ונאכל יחד עם פרוסת לחם וכוס תה. הגר"ע זצ"ל בכשרונו הגדול עוד בצעירותו החל ללמד כדי לסייע בפרנסת הבית. וכך מידי יום היה מפיץ תורה בעשרות בתי מדרשות.

שלי ושלכם שלה הוא
בהספד על הרבנית ע"ה סיפר הגר"ע שאת הכסף להדפסת הכרך הראשון של 'יביע אומר' נתנה לו הרבנית. היא חסכה כסף לקנית ארון בגדים, מאתים לירות ישראליות - אחת לאחת. אבל כשראתה את בעלה עצוב ומהורהר, והוא סיפר לה שאין לו כסף להדפיס את הקובץ שכתב, הוציאה מיד את הכסף. וכך מהכסף של הספרים המאירים את העולם 'יביע אומר' חלק א', נדפס גם חלק ב', ושאר כל הסדרה.

"כל התורה כולה היא משלה". במילים קצרות אלו בשעת הספדו, ביטא הגר"ע את הערכתו לרבנית אשר עמדה לצידו בכל עת, כשהוא ממרר בבכי: "שלי ושלכם - שלה הוא".

אחת מבנותיה מספרת, כילדה זוכרת אני את דמותו של אבא רכון על הספרים, ואמא חוזרת ומבקשת לשמור על השקט: "ילדים, אבא לומד". גדלנו עשרה ילדים בבית קטן וצפוף, מבלי שהפרענו אותו בלימודו. אמא טיפלה בהכל, החל ממריבות בין אחים קטנים וכלה ברישום לבתי הספר ושידוכים. אמא שלי ביקשה מראשי ישיבות שהיו חברים של אבא שידאגו לבנות שלה. אבא סמך עליה בכל, כי ידע הוא את ערכה של האישה העומדת לצידו, וכפי שאומרים - מאחורי אדם גדול עומדת אשה גדולה.

הרבנית ע"ה עוד בצעירותם דחפה את בעלה למסלול הרבני ציבורי. ומשהתקדם מתפקיד לתפקיד ורבו סמכויותיו, נטלה לידיה את ניהול סדר יומו. היא ידעה את לוח הזמנים של הגר"ע, והשתתפה בקביעת פגישותיו במהלך היום.

כשהתמנה כראשון לציון ורבה הראשי לישראל, בשנת תשל"ג, הקצתה הרבנית שני חדרים מדירתם שכללה ארבעה חדרים בלבד, עבור בית כנסת. היא הייתה הגבאית. בכל בוקר קמה מוקדם, הציבה כסאות והכינה את בית הכנסת לתפילה. המתפללים היו זוכים לכוסות תה לאחר התפלה, על מנת להפיג את הקור הירושלמי.

אז גרו הזוג המלכותי בשכונת רחביה, בה רבים מהתושבים אינם שומרי תורה ומצוות. בשבתות היו מגיעות נשים מהשכונה כדי להתפלל במנין תחת הדרכתה של הרבנית, שהפכה להיות אוזן קשבת עבורן וקרבה אותן ליהדות.

היחס החם אותו ידעה להעניק לציבור הרחב שהיה פוקד את ביתו של גדול הדור היה מדהים במיוחד, לכל אדם פנתה בסגנון ובגישה המתאימים לו. כך מצאה מסילות ללב כל אחד.

לא רק בענייני הבית והמבקרים הרבים חשו את התערבותה ודאגתה של הרבנית ע"ה לכלל, אלא אף במסעותיו של הגר"ע ברחבי העולם למען חיזוק היהדות, התלוותה לבעלה וסייעה בכל האפשר. על אותם ביקורים שח הגר"ע זצ"ל: "כשהייתה פוגשת נדיבים בחו"ל, היתה אומרת להם: "יש כלות עניות, יתומות, שאין להן שום דבר, אף לא פרוטה לפרטה", ומבקשת מהם - "תתרמו להכנסת כלה".לעצמה לא רצתה כלום. הבנות שלה ניסו לשכנע אותה שהיא צריכה לקנות עוד שמלה, והיא? "בשום אפן", הייתה דוחה את הכל. חשבה רק על אחרים.

את רוחב ליבה למען הכלל היה ניתן לראות כאשר הותקן הטלפון בבית הגר"ע בשל מעמדו הצבורי, ומהר הפך לטלפון צבורי לכל השכונה. כל הנשים בסביבה הרגישו נח להיכנס ולהתקשר, והרבנית למרות העול הגדול על כתפיה קיבלה את כולן בסבר פנים יפות.

על טוב ליבה ומסירות נפשה למען הכלל סיכם הגר"ע זצ"ל בשעת הלוויה במילים קצרות אלו: "יש הרבה דברים, שאני בעצמי לא יודע אותם. חשבו שאני יודע את הכל, אני לא יודע את הכל. אני הייתי טרוד בלימודים שלי, והיא היתה טרודה במצוות ובמעשים הטובים שלה".

למרות שהייתה הרבנית רעייתו של מנהיג הדור וחיה איתו במשך שנים, היחס אליו מצידה היה כתלמיד חכם העומד מולה, וכך במשך שנות חייה שימשה אותו הרבנית בכבוד הראוי לתלמיד חכם. בתקופת האירוסין הייתה פונה אליו בגוף שלישי, ולאחר נישואיהם לא הייתה פונה אליו בשמו הפרטי בנוכחות אנשים זרים אלא הייתה קוראת לו חכם עובדיה.

וכך גם מצידו של הרב זצ"ל ניכרה הערכה הגדולה לרבנית ע"ה, "כשהיינו קטנות", מספרות הבנות, "אם היה נופל לאמא איזה חפץ כל שהוא היה אבא גוער בנו להרים מהר שח"ו אמא לא תטרח להתכופף, אל תטריחו אותה", היה מבקש הגר"ע.

כך גם בסעודות שבת וחגים לא היה מתחיל לאכול עד שהרבנית הייתה מסיימת את חלוקת המנות והתישבה בעצמה. ובכל סעודה היה מקפיד לומר לה כדרכו המיוחדת להודות ולהרעיף שבחים לכל אחד, "יבורכו הידיים".

למרות שחלפו להם עשרים שנה מפטירתה - המרגלית נשארה חרוטה בליבנו, מספרות בנותיה, ובכל דבר היא משמשת לנו כדוגמא של מסירות נפש למען התורה הקדושה.

מאחורי הרבנית הדגולה עומדת האימפריה הגדולה ממלכת יהדות ספרד בתפארתה שאותה נשא ביד רמה אביהן ורבן של ישראל זצ"ל וזכתה הרבנית להיות שותפה בדבר הגדול הזה שלא ניתן לשערו ולתארו. זכות זו עומדת לה בכל רגע, ולנשמתה הקדושה שתהא צרורה בצרור החיים עם שאר צדיקים וחסידים.

לדעת את מטרת חיינו
"כל אחת מאיתנו כאשר היא פוגשת בהנהגות המיוחדות ומפעימות של נשים צדקניות, כעין הרבנית ע"ה, קנאת סופרים מתעוררת בתוך ליבה ואף היא חשה את הרצון העז לבנות את ביתה בדרך התורה והיראה ובחינוך טהור, בשאיפה שמבית זה יזכו שתצא תורה והוראה לעם ישראל", אומרת המחברת.

"אולם למרות הרצון העז, המכשלות קשים הם ביותר, פיתויי הרחוב מסירים מאיתנו בכל רגע את מטרת חיינו ומנסים להוליכנו בים הזורם ללא התבוננות ודאגה לעתידנו ועתיד ילדינו, ועל כן לאחר שנות ניסיון ארוכות בחינוך בנות בגילאי הנעורים, הבחינתי כי קיים מחסור בחומר מתאים והדרכה נכונה לקראת הכניסה לעול המצוות. בלט מאוד חסרונו של ספר אשר ייתן הסבר ומענה למצוות ולחובות המוטלות על בת ישראל, ויכלול בתוכו תוכן רוחני, תוכן לימודי ומעשי ליום הבת מצוה ולתקופת הבגרות שאחריה, ויקיף את שלל המטלות והמצוות של בנות יעקב ואף את שאיפותיהן ורצונן לבית של תורה ויראה. כך נבנה ונרקם ספר ייחודי זה, עד שב”ה יצא מוצר מוגמר בכלי מפואר, בפורמט אלבומי המודפס על נייר כרומו משובח.ממש שרשרת פנינים לבנות הנעורים".

הספר מפלס מסילות לליבותיהן של בנות ישראל, ומסייע ביד אומן להבין ולהשכיל היאך לזכות להיות בנות חיל, לנתב ולנווט את בת ישראל אל המסילה העולה בית א-ל. להדריך ולהוליך את בנות יעקב באור ה’ כשהוא נותן הצצה לעולמם של צדקניות קדושות וטהורות אשר הקדישו את כל חייהם למען הכלל, בהצצה חטופה בין דפי הספר אנו אף מספיקים להבחין כי חלוקת החומר בתוך הספר בנויה בצורה מושכת ומגרה, כשלצדי המאמר הכללי, מופיעים סיפורים, רעיונות ופתגמים, בעיצוב מרהיב ומיוחד. אין ספק כי מדובר ביצירה מיוחדת ששנים רבות טרם נראה כמותה, הן מבחינת איכות התוכן והן מבחינת ההשקעה העיצובית.

"תחילת יצירתו של הספר הייתה עבור בנותיי שיחיו. הן גדלו וצמחו, ב”ה, והגיעו למצוות. חפצתי לדעת מה עושים ביום זה? אלו מסרים מעבירים להן? כיצד מתמודדים עם הכניסה לעול המצוות?" אומרת המחברת, "החילותי לחפש בספרים מקורות ורעיונות, ומהם נבנה ונרקם ספר זה. כמו כן, כמחנכת במשך שנים לבנות בגילאים אלו, חשתי מחסור בחומר מתאים ובהדרכה נכונה לבנות הנעורים. ראיתי צורך בספר מסוג זה, אשר ייתן מענה והסבר למצוות ולחובות המוטלות על כל בת ישראל, ספר שינסה להקיף את בת ישראל במעגל השנה ובתקופות החיים, ואת שלל המטלות והמצוות שלה. את החסר הזה, מנסה ספרנו, בס”ד, להשלים.

"כמובן, היה צורך להתאים חומר, להרכיב נושאים, למצוא תוכן ליום הבת מצוה ולתקופת הבגרות שאחריה, תוכן רוחני, תוכן לימודי ומעשי לחיים. התחלתי לכתוב ולאסוף, חיפשתי כיוון ודרך. נשאתי תפלה חרישית לבורא העולם, להצליח למצוא מסילות לליבן של בנות החיל היקרות, וב”ה יצא מוצר מוגמר בכלי מפואר לתועלת בנות ישראל”.

* המעונינים להשיג את הספר, בימים אלו יצאה לאור מהדורה שלישית, וניתן להשיג את הספר בכל חנויות הספרים המובחרות. כמו כן ניתן גם להזמין דרך הטלפון:046972621. או 050-4146704, במחיר זהה לשל החנויות, כולל המשלוח.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!