מנהרה לבית הנשיא: האם לפיד ייצא אפס? • טור

תקופת ההמתנה
בבוקר יום חמישי שעבר, יממה לפני שפסקה הפסקת האש הראשונה בת 72 שעות, קם נתניהו לשחר של יום חלש במיוחד. מי שמכיר את סביבת העבודה של האיש העסוק במדינה, מודע לכך שהדרך לרכישת השפעה בלב האקווריום של לשכת ראש-הממשלה עוברת במנהרות. ככל שהמקורב ירבה לתאר באוזני הקודקוד איך שר פלוני וח"כ פלמוני קושרים קשר וחותרים חתירה – כך יגברו סיכוייו להפוך ליועץ בר השפעה.

כשעיניו טרוטות משבועות של חוסר שינה, נדחפה למול פניו של נתניהו הכותרת הטריה של 'מעריב-השבוע' מבוקר יום חמישי. די באזכור שמו של העיתונאי שהיה חתום עליה, בן כספית, כדי לפורר בן רגע את קורי השינה של ראש-הממשלה. האובססיה של כספית נגד ביבי ובעיקר רעייתו, מתחרה רק בהפרעה הטורדנית הידועה של נחמיה שטרסלר, נגד הטפילים החרדים. אבל הפעם הכותרת לא תיארה עוד מעשייה המיוחסת לצלם הבית נתן אשל. בבוקר הזה, הכותרת הראשית ציטטה מילה במילה שר בקבינט המבקר בחריפות רבה את ראש הממשלה.

"יאיר לפיד יוצא נגד נתניהו: הזיק ליחסים עם ארצות הברית", זעקה הכותרת, "למעריב השבוע נודע כי שר האוצר יאיר לפיד מותח, בשיחות סגורות, ביקורת חריפה ביותר על התנהלותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בכל הקשור ליחסי ישראל וארה"ב. על פי לפיד, נתניהו המיט נזק קשה על מערכת היחסים האסטרטגית בין ישראל לאמריקאים. במקביל, פתח לפיד ערוץ נפרד והוא מנהל תקשורת רציפה עם גורמים אמריקאים בכירים, ובהם קרי. גורם פוליטי: אם לפיד היה מנוסה, הוא היה דורש רוטציה".

נתניהו הפחית שומנים ועשה דיאטה לא רעה בשנה האחרונה אבל הנקודות אליהן כיוון לפיד היו ונותרו עבורו בטן רכה. לחטט בפצע המוגלתי של יחסי ראש-הממשלה והממשל האמריקאי זה עניין כאוב לכשעצמו אבל לתת פומבי לדיאלוג עקיף עם שונא (ראש ממשלת) ישראל ג'ון קרי? ועוד לתבלן את כל המנה החריפה הזאת בגודש בלתי נסבל של עמבה – עם ציטוט אגבי על רוטציה בין ראשי שתי הסיעות הגדולות?

ביחסי עיתונאי-מקור, ציטוט ארסי מעין זה עם תיאור עסיסי של כל הרקע הנלווה, הוא מעין 'הקש בגג' של המקור המדליף. כאשר המסר מועבר דרך הגורם העיתונאי העוין ביותר לראש-הממשלה, משמעותו קשה עוד יותר – מעין התרעה אחרונה לפני הכרזה על מלחמה.

הקרקור נשמע עד ללשכת ראש הממשלה אך הפעם ביבי לא נדרש לחושים מחודדים של 'הראשון שזיהה'. כל דרדק פוליטי קלט ברגע עבור מי ולצורך מה נועדה ההדלפה. ואכן, לביבי לא לקח יותר מדקה להבין כי הכותרת הזאת לא נועדה רק להרים את יש עתיד משפל עשרת המנדטים אליו התדרדרה בסקרים. הבטן של יאיר לפיד מלאה בצפרדע גדולה ורירית שהאכיל אותו ראש הממשלה עם צאת הכנסת לפגרה: טרפוד הצעת חוק מע"מ סכום אפס.

לפיד שמע את הקולות שעלו מלשכת ראש הממשלה על רנסנס ביחסיו עם החרדים. הוא קרא את הראיונות שהעניקו המקורבים, כמו ח"כ יריב לוין, עם הטקסטים המוכרים מימי ביבי טוב ליהודים. לפיד הבין כי מבחינתו של ביבי, יש עתיד ממילא מצויה בכיסו כל עוד ההתנהלות הצבאית משדרת מתינות-מתינות-מתינות.

המסר שלפיד העביר לנתניהו באמצעות הכותרת המרוחה היה כי גם בסיטואציה הזאת, נותר לו מרחב תמרון שמאפשר לו לטווח בקלילות את הנגמ"ש הלא מאובטח בו יושב ראש-הממשלה. או בקיצור, יאיר הבהיר לביבי כי מחוק המע"מ הזה – הוא לא מתכוון לצאת האפס היחיד.

המנהרה של ליצמן
מהמשברון הזה בבוקר יום חמישי נולדה שיחת טלפון בצהרי היום שבסופה הבטיח נתניהו ללפיד כי הוא מחויב להעברת הטבת מע"מ סכום אפס תוך כדי הפגרה. מהשיחה הלא קלה עם ביבי, לפיד יצא מרוצה, כמו תושב-שב של קיבוצי עוטף עזה. נתניהו אומנם נתן אומנם את מילתו והבטיח לסייע בהעברת חוק מע"מ סכום אפס "בתוך מספר ימים", אך לפיד הבין שהוא רחוק מהשגת יעדי המבצע. האיש שזלזל בתחילה ביריבים המאמינים שלא למדו ליב"ה, למד על בשרו מה קורה כאשר ליצמן וגפני מגיחים מעוד מנהרה שהם כרו במסדרונות הכנסת וועדת הכספים.

בתחום הפוליטי, מסתבר, מה שהיה הוא שיהיה. קצת לחץ על נתניהו – מביא את התוצאה הרצויה. על נתניהו נהגו תמיד לומר שהוא פוליטיקאי טוב ומדינאי גרוע. התנהלות השבועות האחרונים סודקת גם את התובנה הזאת – יחד עם עוד אינספור תחזיות שהושלכו אל סל המחזור, עד לסיבוב הבא, אז יישלפו כאילו כלום לא קרה. אפשר לחשוב על ביבי גרוע ממה שחושב עליו ג'ון קרי, אך אי אפשר לקחת ממנו את קור הרוח והעקביות שהוא מגלה מראשית המבצע.

"זה לא ביבי של הקדנציה האחרונה", אמר השבוע ח"כ חרדי בכיר שהקפיד לקטול את ביבי בכל הזדמנות שנקרתה בדרכו מיום הקמת הממשלה. "ראינו אותו עושה את כל הטעויות האפשריות במהלך המשא-ומתן הקואליציוני ובהמשך, בפרשת הנשיאות, מזגזג ומתנהג בצורה מבזה. במבצע הזה, הוא שמר על קו עקבי, לא מתלהם ומידתי. גם אלו שמותחים עליו ביקורת הופתעו לגלות במלחמה הזאת נתניהו שונה".

את הסוד של ביבי החדש - כפי שנתניהו אהב להעיד על אופיו שהשתנה, אחרי הקדנציה הראשונה שהסתיימה בתבוסה - הח"כ החרדי תולה בהתנתקות מהשפעת הסביבה הביתית: "את כל הטעויות הפוליטיות, מהשנאה לבנט שחזרה אליו כבומרנג עם ברית בנט-לפיד, ועד לסלידה מריבלין שנבחר לנשיא על אפו ועל חמתה (של הרעיה), ביבי חב לרעייתו שרה".

התיאורים המוכרים והממוחזרים על ראש-ממשלה עייף ומרוט שחוזר בסוף-השבוע לקיסריה ומחשב מסלול מחדש לא רלוונטיים כשמדובר במלחמה, "הוא ישב בקריה לילות כימים, רחוק מהשפעות זרות ואינטרסים משפחתיים, ומכאן נובעת ההתנהלות השקולה, הלא תזזיתית, השונה כל-כך מהתנהלותו הפוליטית".

תנועה מזרחית
בניגוד לחברי הקואליציה הלא נאמנים, הרי שדווקא האופוזיציונרים החרדים הקפידו לאורך ימי הלחימה לא להשמיע מילה רעה על ראש הממשלה. אלי ישי היה היוצא מן הכלל, ואולי יש בכך כדי להעיד על התחום האפור שבו הוא נמצא. הרגליים נטועות במפלגה חרדית, אך העיניים פוזלות לכיוון קהל היעד המזרחי-מסורתי, מזרחי-דתי-לאומי. כאשר ראשו של ישי מלא בתרחישים על הקמת פלטפורמה מזרחי/ת חדשה, יש לו רק מה להרוויח מסימון תנועות מזרחיות לעברו של ראש הממשלה.

שאר החברים החרדים אשר הקפידו שלא לתקוף את ביבי ידועים כאישים בעלי אחריות לאומית. התמיכה השקטה שהם נתנו לנתניהו נבעה מאלף ואחת סיבות. אחת מהן, לדוגמה, קשורה לעובדה שמרבית בוחריהם אינם משרתים בצבא: "אז איך אנחנו יכולים לתת עצות? עדיף לנו לשתוק", כפי שאומר ליצמן – שאינו ידוע כפוליטיקאי המרבה לשמור על זכות שתיקה.

כמה מפעים לראות איך בעוד טיפוס ממלכתי כמו אורי אריאל יורק לבאר של ביבי ממנה הוא שותה ומשקה (את הזמבישים ושאר החברים), דווקא החברים החרדים, מסבירים לביבי פנים.

ובכל זאת, אי אפשר לומר שבמוחם של ח"כינו הממלכתיים לא חולפים, מדי פעם, שיקולים של אגו ופוליטיקה קטנה. את מושב הקיץ הזה, ועל כך כבר נכתב כאן בעבר, הח"כים החרדים יכלו לסיים - אלמלי המלחמה הארורה - בחופשת בטן-גב. עשרות הצעות חוק אנטי-חרדיות הורדו מסדר היום בסיועה המלא של לשכת ראש-הממשלה. מתנת הסיום, תוך כדי לוחמה בעזה, הייתה הסיכול הממוקד שנעשה לחוק המע"מ סכום אפס של לפיד בתיאום מלא עם יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת – שניים מאחרוני נאמניו של נתניהו בסיעת הליכוד.

רק בשבוע שעבר, השמיע ח"כ יריב לוין את קול אדוניו ודיבר על החזרת החרדים לממשלה. בשיחות סגורות עם מקורבי ראש-הממשלה, הם שירטטו מפת דרכים המדברת על הקמת ממשלת נתניהו-חרדים כאופציה אפשרית בתרחיש הבא: "הרי מי שמונע את הכנסת החרדים לממשלה הוא איווט. אם ביבי יתחזק ואיווט ייחלש – הוא יעדיף ללכת ל'תהדיה' של שנתיים. במידה וליברמן יחוש אחרי המלחמה שתש כוחו ובחירות בשנה הקרובה ידרדרו אותו לרשימה חד-ספרתית, הוא עשוי לשנות את דעתו ולתת חבל לממשלת ימין-חרדים שתחזיק מעמד שנתיים רצופות לפחות".

כמו הרבה תרחישים שהופרחו בסביבת ראש-הממשלה, גם גורלה של התחזית הזאת נדון לכישלון בסבירות גבוהה. אבל העובדה שדיבורים מהסוג הזה, נכנסים באוזן אחת ולא יוצאים מיידית מהאוזן השנייה מלמדת שמשהו קרה כאן בקיץ האחרון. הרקפות עוד לא פורחות בין הסלעים, אבל נתניהו והחרדים שנכנסו למושב הקיץ באווירת ט' באב, יצאו ממנו בתחושת ט"ו באב – עם דיבורים על חתונה קרובה.

קול הרעם מקהיר
התחושה המתעתעת של מרחק נגיעה משותפות בממשלה, הובילה לתגובה הנפגעת כשנודע לחברים כי נתניהו הבטיח ללפיד לקדם בפגרה את החוק שהחרדים חגגו על התפגרותו. "נתניהו חזר לסורו", הגיב דרעי ל'כל ישראל' מבית קו עיתונות, וכינה את ההבנות המחודשות בין לפיד לנתניהו "אכזבה גדולה". על רקע כל האמור לעיל, אפשר בהחלט להבין על מה ולמה.

דרעי נתן פומבי לאכזבתו מראש הממשלה (לא הראשונה, וכנראה שגם לא האחרונה), בידיעה שכך עובדת השיטה – שגר עקיצה תקשורתית וקבל בתגובה שיחת יירוט מהירה, סטייל כיפת ברזל, מלשכת ראש הממשלה.

שלוחי נתניהו בכנסת, כמו יריב לוין האמור לעיל ועוד כמה ליכודניקים טובים שגם בתקופות קשות הקפידו שלא לנתק קשרים, שמעו את הקולות ויצרו קשר עם החברים החרדים. הם ביקשו להבהיר, ולא רק בשם עצמם, כי ביבי אומנם הבטיח מה שהבטיח ללפיד, תחת אילוצים, אך הם מצידם יוסיפו להערים מכשולים על החוק.

גם המידע הזה הגיע לאוזני לפיד שיצר קשר מחודש עם ראש הממשלה בלילה שבין שני לשלישי, ערב הדיון בוועדת הכספים. יאיר הסביר לביבי - 'ככה שהוא יבין', כפי שכינה זאת בשעתו שרון - כי הוא יגלה "אפס סובלנות" לטרפוד נוסף של החוק בוועדת הכספים. ביבי שב והבטיח לספק את הסחורה הפגומה.

תוך כדי שהוא שב ומצהיר על מחויבותו ללפיד, ניפק נתניהו באמצעות המקורבים את סדרת ההסברים המפורטים והדי חוזרים על עצמם. זה לא ביבי, אלא איווט שממתין לו בפינה עם אוזן קשובה לקול הרעם מקהיר. האוזניים של ביבי - הסבירו המקורבים - היו כרויות לשיחתו עם לפיד אבל לבו היה נתון למשענת הקנה הרצוץ ממצרים. "הרי ברור לכם שאיווט מחכה לנתניהו. אם ביבי יסכים לשורת הקלות מול החמאס, איווט יקרא עליו תיגר. אם לא תצא מקהיר הסכמה והאש תתחדש, ליברמן יגיד: אמרתי לכם. מה נשאר לביבי, בכזאת סיטואציה, אם לא לחזק את הציר המתון עם לפיד בתוך הקבינט? אי אפשר לנהל ממשלה בלי אף קלף בחפיסה".

הליכודניקים שנופפו באיווט והאשימו אותו ורק אותו בכניעת נתניהו ללפיד, לא היו מודעים לכך שליברמן חידש את הדיאלוג הישיר מול כמה מהחברים החרדים. עם ביבי הוא כמעט ולא מחליף מילה אך עם דרעי הוא חזר לנהל שיחות ליליות. אפשר לומר כי לשניים צרה משותפת ששמה נפתלי בנט - כוכב הסקרים של הימין. איווט, כמו דרעי, מתוסכל מהמצביעים שמתאיידים בסקרים, ונודדים על פי צו האופנה, לבנט העכשווי ולכחלון העתידי. לדרעי לפחות יש רף תחתון של מאגר בוחרים טבעי חרדי, אך לאיווט, גם בסיס הכוח הרוסי – התערה בחברה והפך לישראלי. אין כמו צרה משותפת של שני חברים, כדי להביא לחידוש קשרים ישנים.

הרחש-בחש במערכת הפוליטית מדבר על בחירות בחורף הקרוב. מלחמות כבר לא קורות בחורף אבל מערכת בחירות, בהחלט יכולה להיות. זה תלוי לפני הכל, בשאלה איזה ביבי נקבל. אם תושג הסכמת אש ותשרור רגיעה, נתניהו יוכל לחלום על הליכה לבחירות מעמדת הובלה.

קבלו ההערכה שהשמיע השבוע שר בליכוד שלא נמנה על רשימת תומכי ראש-הממשלה במהלך המבצע: "לאף אחד מהשותפים חוץ מבנט אין אינטרס ללכת לבחירות", הוא אומר, "אבל הדינמיקה ההרסנית שנוצרה בתוך הקואליציה עשויה להגשים את עצמה. לשותפים-יריבים בקואליציה לא נותרו אנרגיות למשוך הלאה, אין מוטיבציה להעביר תקציב קיצוצים ביחד. העגלה הזאת תקועה בבוץ יותר מדי עמוק".

מוקדם להעריך, מיותר לחזות – כי את גורלו של נתניהו, כמו בבחירות 96' יכריעו החמאס ותנועות ההתנגדות: "אנחנו נכנסים לתקופת המתנה שתימשך עד לפתיחת מושב החורף באוקטובר. אם הדרום יטפטף ללא הפסקה ביבי יגלה שגם אחוזי התמיכה זולגים לבנט ולאיווט, בהתאם. אם ישרור שקט וביבי יוביל בסקרים, הוא עוד יכול להעדיף כרע במיעוטו בחירות בזק שיתנהלו על רקע בטחוני ולא כלכלי. הפרטנר בוגי יעלון, אך בעיקר השקט שהושג יהיו לצידו. כחלון לא יתרומם, לפיד ידשדש ואפילו בנט ואיווט לא יוכלו לחגוג עליו יותר מדי – הם הרי ישבו יחד איתו באותו קבינט. עבור נתניהו, בחירות מעמדה כזאת יכולות להיות הסיכוי היחיד לקדנציה נוספת בשלטון".

בשביל קדנציה נוספת בשלטון נתניהו צריך את תמיכת החרדים. על-מנת לזכות בתמיכת החרדים בבית הנשיא ריבלין ביום שאחרי, צריך לשגר את המעטפות תקופה טובה לפני (ולא, אין קשר לחשדות המרושעות - אפל 5 - שהודבקו השבוע לכבוד נשיא המדינה. אפרופו אותן שמועות, החתום מעלה, יחד עם עוד כמה קולגות, שמע על הרכילות לפני מספר שבועות בלשכתו של בכיר מאוד בליכוד. ולתפארת מדינת ישראל).

ביבי בונה על תמיכת החרדים ולשם כוונו מעייניו בקיץ האחרון: הוא הנמיך להבות וחידש קשרים עם החרדים כדי לוודא שהם לא יגיעו לבית הנשיא עם משקעים בלתי הפיכים. המסרים שהוא העביר השבוע היו, שגם אם בחוק מע"מ סכום אפס נתניהו יאבד כמה אחוזי תמיכה, הוא יעשה הכל כדי שהערך המוסף האמיתי - תמיכה במועמדותו העתידית לראשות-ממשלה - לא ייפגע.

זה אומר משהו על ביבי שבונה על תמיכת החרדים אחרי שהפך אותם ואת ילדיהם לבנים חורגים (ראה סיפור הדרת הילדים החרדים מקייטנות משרד החינוך). זה אומר עוד יותר על החרדים עצמם - מן פראיירים קבועים, שגם אחרי שיוכו ויושפלו, לעולם לא יתחלפו.

הטור מתפרסם ברשת 'קו עיתונות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!