כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024
מלחמה ברשתות

כך ישראל משתמשת בדיפלומטיה דיגיטלית כדי לנצח באיראן

ארבע מאות וחמישים מיליון, זה מספר הפעמים שגולשים ברשתות החברתיות ברחבי העולם עסקו בתוכן דיגיטלי בשפה הפרסית שנוצר על ידי משרד החוץ הישראלי בשנה שעברה. ונחשו מה, 93% מהצופים הללו היו באיראן - מדינה המתיימרת למחוק את ישראל מהמפה

כך ישראל משתמשת בדיפלומטיה דיגיטלית כדי לנצח באיראן
אילוסטרציה צילום: unsplash

במאמר ב'ניו יורק פוסט' כותב דוד סרנגה המכהן כראש חטיבת הדיפלומטיה הדיגיטלית במשרד החוץ, כי במשך יותר מעשור, צוות הדיפלומטיה הדיגיטלית של ישראל מחזיק ערוצים ביותר מ-50 שפות המגיעים לכ-2 מיליארד אנשים מדי שנה. אבל איכשהו פרסית הפכה לשפה הפופולרית מכולן - אפילו יותר מעברית ואנגלית גם יחד.

איך זה קרה? ראשית, שלא כמו במדינות אחרות זהירות יותר מבחינה דיגיטלית, דיפלומטים ישראלים יכולים לפרסם תוכן אישי ומקצועי עם הגבלות מועטות יחסית. הפתיחות הזו מתאימה למדינה שבה טכנולוגיה וחדשנות הן היתרון התחרותי הגדול ביותר שלנו. והתחום הדיגיטלי אינו יוצא מן הכלל - במיוחד כשמדובר בהתמודדות עם אויב.

ארבע מאות וחמישים מיליון. זה מספר הפעמים שגולשים ברשתות החברתיות ברחבי העולם עסקו בתוכן דיגיטלי בשפה הפרסית שנוצר על ידי משרד החוץ הישראלי בשנה שעברה.93% מהצופים הללו היו באיראן מדינה שרוצה למחוק את ישראל מהמפה.

לארצות הברית ולמערב יש הרבה מה ללמוד מהמאמצים של ישראל לחדור לקהל במדינות עוינות. קחו בחשבון את איראן, במדינה שבה רשתות מדיה מסורתיות וחברתיות מצונזרות מאוד, מיליונים משתמשים ב-VPN כדי לעקוף ולהגיע לתוכן שנחסם על ידי המשטר. במשך יותר מעשור, ישראל פעלה במסגרת המגבלות הללו כדי לבנות קהילה מקוונת של איראנים המעוניינים ללמוד על ישראל.

המסע הדיגיטלי של ישראל באיראן הוא הוכחה לכך ששתי הממשלות - והן העם שלהן - זקוקות למעט יותר מסמארטפון כדי לעצב את דעת הקהל בחו"ל. כדי לעשות זאת, ממשלות חייבות קודם כל לדבר בשפות של קהלי היעד שלהן - מילולית ומטאפורית.

האישה שמאחורי החשבונות הפרסיים בטוויטר ובאינסטגרם ברחה מאיראן כשהייתה נערה ועברה לישראל בה היא מתגוררת היום. אוכל פרסי, חגים ופרסית הם לא רק תחביבים עבורה, הם מרכיבי ליבה בזהותה והאיראנים שעוקבים אחרי החשבון @IsraelinPersian יכולים לראות את עצמם בתוכן שהיא מייצרת בטוויטר ובאינסטגרם.

גם החשבונות @IsraelinArabic וגם @IsraelinPersian יוצרים תוכן המתמקד בתרבות, מוזיקה, אוכל וערכים משותפים. עבור איראן, משמעות הדבר פרסומים החוגגים חגים פרסיים, תוכן שתומך בפומבי באלפי איראנים המוחים על חירויותיהם הבסיסיות. נראה כי גישה זו עובדת: באוקטובר 2022 הצליח משרד החוץ הישראלי לערוך סקר בתוך איראן, אשר העלה כי למעלה מ-70% מהמשיבים האיראנים הביעו רגשות חיוביים כלפי מדינת ישראל.

לפני ההפגנות האחרונות, ישראל בפרסית כיסתה הכול, החל מטכנולוגיה ישראלית להיסטוריה של יהודי פרס ועד הפרות מתמשכות של זכויות האדם של המשטר האיראני. עם זאת, מאז תחילת ההפגנות בספטמבר, החשבון התפתח לקול עבור העם האיראני שאפשרויות התקשורת שלו מעולם לא היו מוגבלות יותר. התוכן כיום מתמקד במכות הנוראיות נגד מפגינים, בהוצאות להורג ובהפרות שביצע המשטר.

נראה שהאיראנים צמאים למידע ורוצים את מה שישראל מציעה: מאז תחילת ההפגנות, הפעילות של ישראל בשפה הפרסית זינקה שחקים - כאשר עוקבים באינסטגרם זינקו מ-400,000 ל-1.1 מיליון בשנה האחרונה בלבד.

נכון, אין תחליף לדיפלומטיה פנים אל פנים מסורתית. אבל הכלים הדיגיטליים מאפשרים כעת לממשלות לעצב את דעת הקהל באופן מקוון עבור מדיניות שהם רוצים לקדם במצב לא מקוון - לעתים קרובות בדרכים שלא ניתן היה להעלות על הדעת אפילו לפני עשור.

שינוי הממשלה בטהרן הוא בלתי נמנע. זו הסיבה שהדיפלומטים הדיגיטליים של ישראל מכינים את דעת הקהל האיראנית ליום שבו ייחתם "הסכמי כורש" שעדיין לא מומשו שיביאו לשלום בין ישראל לאיראן. אף אחד מאיתנו לא יודע מתי זה יקרה. אבל בינתיים, הדיפלומטים הדיגיטליים של ישראל ממשיכים לשמש קולות בלתי צפויים עבור העם האיראני.

איראן משרד החוץ רשתות חברתיות פרסים

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}