גרמניה: סטודנטים יהודים פותחים בהליכים משפטיים נגד טוויטר

סטודנטים יהודים באירופה פעלו השבוע להגיש תביעה משפטית נגד רשת המדיה החברתית טוויטר על רקע תוכן אנטישמי שפורסם בפלטפורמה שלה. האיחוד האירופי של סטודנטים יהודים שבסיסו בבריסל (EUJS) עובד עם ארגון HateAid, ללא מטרות רווח שבסיסו בברלין, העוסק במאבק נגד אלימות דיגיטלית, כדי להילחם בתיק המשפטי החשוב ביותר. לטענתם, טוויטר לא לוקחת אחריות על תוכן אנטישמי.

לאחר שהתייצבה מול הרייכסטאג, הבניין שבו שוכן הפרלמנט הגרמני במחאה על אוזלת יד של טוויטר עם שלט וסמל המאבק, נשיאת הארגון היהודי EUJS אביטל גרינברג, אמרה לעיתון היהודי הבריטי Jewish Chronicle שהמחדל המתמשך של טוויטר בפעולה הפך את המצב לבלתי נסבל עבור צעירים יהודים.

"אנחנו יודעים שהרבה מאד צעירים נמצאים במדיה החברתית", אמרה. "ובהתחשב בעובדה שכמות הציוצים האנטישמיים גדלה כל כך מהר, זה אומר שיהודים צעירים נחשפים לזה לעתים קרובות יותר ויותר, זה פשוט לא מקובל.

"אנחנו מדברים לא רק על טריוויאליזציה של השואה אלא על הכחשה מוחלטת שלה, ואפילו על איומים מפורשים נגד העם היהודי" אמרה.

בשנת 2021, דו"ח של המרכז למלחמה בשנאה דיגיטלית הראה ש-84% מהפוסטים המכילים תוכן אנטישמי אפילו לא נבדקו על ידי רשתות חברתיות. טוויטר נקטה פעולה רק ב-11 אחוז מהמקרים שדווחו.

"זה נמשך כבר שנים", אמרה גרינברג, "אבל אחרי שראיתי ציוצים אלימים כאלה כל הזמן, יום אחרי יום, זה פשוט מגיע לגבול שלך, אתה פשוט מבין שאתה צריך להגיד 'עצור!', וזו הסיבה. אנו משתמשים כעת בבתי המשפט - הכלי הגבוה ביותר של הדמוקרטיה - כדי להילחם בזה".

מנכ"ל ארגון HateAid, אנה-לנה פון הודנברג, דחתה את הטענה לפיה הקמפיין עלול להוביל בסופו של דבר לחוקים שיבלמו את חופש הביטוי. "זה רק תוכן לא חוקי שאנחנו מאתגרים כאן - תוכן שהסטנדרטים של טוויטר עצמם אמורים להתנגד לו", אמרה.

"אם הסתובבת בגרמניה וראית צלב קרס ברחוב, זה לא מקובל, שכן השלטים האלה לא חוקיים כאן. אבל גם תוכן אנטישמי אינו חוקי, אז אנחנו רוצים לאלץ את טוויטר לנקוט בפעולה כדי למנוע מאנשים להיחשף אליו. ואנחנו חייבים להכריח את טוויטר, כי כרגע היא לא עושה משהו כזה מספיק כדי למנוע זאת בעצמה".

עורך הדין, ד"ר טורבן דויזינג, המטפל בתביעה אמר לעיתון, כי התביעה המשפטית מתמקדת על פי סעיף 130 לחוק הפלילי הגרמני. "בשביל זה הצגנו שש תגובות שהן אנטישמיות ולא חוקיות, חלקן עסקו למשל בהכחשת שואה - תגובות שלא הוסרו מטוויטר".

ד"ר דוסינג אמר שאם התביעה תצליח, היא עשויה לספק פלטפורמה לתיקים רבים נוספים בעתיד. "כרגע אנחנו לא מתמקדים בהבטחת פיצויים לתובעים שסבלו מחשיפה לציוצים אנטישמיים. אנחנו רוצים לראות אם אפשר להשתמש במקרה הזה כדי לקבוע אם ניתן להגן על זכותו של אדם שלא להיחשף לתוכן אנטישמי. אנחנו מתמקדים בטוויטר עכשיו, אבל בעתיד, בתיאוריה, תביעה מסוג זה יכולה לחול גם על רשתות חברתיות גדולות אחרות".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!