לימודי השואה התרחבו באפריקה ובעולם הערבי

לימודי השואה התרחבו באפריקה ובעולם הערבי לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה מפרסם "המרכז לחקר יהדות אירופה בזמננו" את הדו"ח השנתי שמתמקד ביוזמות ממשלתיות ואזרחיות ברחבי העולם לשימור מורשת יהודית, להנחלת לקחי השואה ולמאבק באנטישמיות ובגזענות ככלל. מטרת הדו"ח להוקיר יוזמות מעוררות השראה, לעודד את הרחבתן, ולהציע דרכים לשיפורן

לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה 2023 מפרסם "המרכז לחקר יהדות אירופה בזמננו" באוניברסיטת תל אביב את הדו"ח השנתי "למען מטרה נעלה", שמתמקד ביוזמות ממשלתיות ואזרחיות ברחבי העולם לשימור מורשת יהודית, להנחלת לקחי השואה ולמאבק באנטישמיות ובגזענות ככלל. מטרת הדו"ח להוקיר יוזמות מעוררות השראה, לעודד את הרחבתן, ולהציע דרכים לשיפורן.

ממצאי הדו"ח מלמדים כי ההכרה בשואה והוראת לקחיה התרחבו באחרונה גם במדינות שבהן לא נמצא להן מקום משמעותי בעבר, ובכלל זה באפריקה ובעולם הערבי. לצד מגמה חיובית זו, קודמו בשנה האחרונה במערב אירופה, באמריקה ובאוסטרליה יוזמות חינוכיות, חברתיות ומשפטיות רבות למאבק בהכחשת שואה ובאנטישמיות, המבטאות הכרה חוצת-מחנות פוליטיים בחומרתה של הבעיה.

ראש המרכז, פרופ' אוריה שביט: "צריך להודות בצער שלמרות ההתגייסות העולמית למאבק באנטישמיות, בשנים האחרונות בטוח פחות להיות יהודי כמעט בכל מקום בעולם. אבל הפתרון הוא לא לזנוח את המאבק, אלא ללמוד בצורה השוואתית ושיטתית מה נעשה, ומה אפשר לשפר".

פרופ' שביט הוסיף כי "דווקא על רקע ההבלטה של יוזמות חיוביות בכל רחבי העולם למאבק באנטישמיות, מצאנו לנכון לציין בקדמת הדו"ח שאסור שהמאבק הזה יהפוך למגדיר-הזהות היחיד של אינטלקטואלים וארגונים יהודיים, שהמצפן המוסרי של יהודים יופנה לסוגיה זו בלבד, ושלימודי ההיסטוריה היהודית ימוקדו אך ורק בהיסטוריה של השואה. ישראל לא יכולה להסתייג ממפלגות בעלות שורשים פשיסטיים באירופה ולצפות ליחס שונה באירופה כלפי מפלגות ישראליות בעלות שורשים פשיסטיים".

בחיבור הדו"ח השתתפו שמונה מומחים מתחומים שונים, ובהם: מנהל הפרויקטים והחוקר הבכיר של המרכז, ד"ר קרל יונקר (הזירה העולמית: יוזמות ממשלתיות, התפתחויות משפטיות, הדוגמה של קפריסין); מייסדת המרכז, פרופ' דינה פורת (זיכרון השואה באפריקה), ד"ר אופיר וינטר (העולם הערבי), עו"ד טליה נעמת (הזירה העולמית: יוזמות ממשלתיות, התפתחויות משפטיות), והחוקר פביאן שפנגלר (כדורגל: מקרה המבחן של בורוסיה דורטמונד בגרמניה).

מעיקרי הדו"ח:

הוראת ההיסטוריה של השואה ולקחיה מתרחבת מעבר למערב אירופה ולאמריקה גם למדינות באפריקה ובעולם הערבי. ממצאי הדו"ח מלמדים כי ההכרה בשואה והוראת לקחיה התרחבו גם למדינות שבהן לא נמצא להן מקום משמעותי בעבר.

הדו"ח דן בהרחבה בקפריסין, ומציג אותה כמדינה לדוגמה: אף שלא תועדו בה בשנים האחרונות תקריות אנטישמיות, ממשלתה מקדישה מאמצים משמעותיים להוראת ההיסטוריה של השואה ולהנחלת לקחי השואה במערכת החינוך, ברשויות אכיפת החוק ובמועדוני ספורט – זאת מתוך ראייה פרואקטיבית, מחויבות כוללת למאבק בגזענות ובשנאת זרים, והבנה כי לימוד ההיסטוריה של השואה חיוני לחברה המבקשת לחזק ערכים דמוקרטיים וליברליים.

הדו"ח מנתח את תחושת ההזדהות הגוברת בכמה ממדינות אפריקה עם ההיסטוריה היהודית ועם לקחי השואה, בין השאר מתוך הקבלה שנעשית בין הטרגדיות של העם היהודי לבין פשעים שנעשו ביבשת. תחושה זו מקבלת ביטוי, בין השאר, במוזיאון הלאומי ברואנדה העוסק בהנצחת רצח העם של המיעוט הטוטסי שהתרחש במדינה ארבעה עשורים לאחר השואה, בצל שתיקה העולם.

על פי הדו"ח באחדות ממדינות העולם הערבי נרשמה בשנה האחרונה מגמה מעודדת של הכרה בהיסטוריה של האנטישמיות ובפשעי הנאצים. לדוגמא, בינואר 2022 השתתפה מצרים בישיבת העצרת הכללית של האו"ם שאימצה החלטה המגנה הכחשת שואה. השגריר המצרי לאו"ם אמר כי קיים קונצנזוס ערבי בנוגע להחלטה.

למגמה חיובית זו, המהווה תפנית משמעותית בשיח הערבי על ההיסטוריה היהודית, נלוותה שורה ארוכה של מפעלים חדשים, בהם ספרותיים, להכרה ולשימור המורשת היהודית במדינות ערב, בין השאר בסעודיה, במצרים ובמרוקו. מפעלים אלה נסקרים בהרחבה בדו"ח.

גם במדינות קומוניסטיות לשעבר נרשמו התפתחויות חיוביות משמעותיות. בדצמבר 2021 השיק המכון הלאומי לחקר השואה ע"ש אלי ויזל ברומניה את הפרויקט "סיפורים מהשואה – היסטוריה מקומית". מטרת הפרויקט: להעמיק את הידע של אזרחי רומניה אודות ההיסטוריה של קהילותיהם מנקודת מבטם של יהודים וצוענים שנרדפו ברומניה בזמן שואה. במסגרת הפרויקט אורגנו ב-2022 תערוכות רחוב המתארות את סיפורי חייהם של יהודים וצוענים ואת סבלותיהם באותה תקופה חשוכה.

בנובמבר 2022 ארגן משרד החוץ הבולגרי כנס בינלאומי למאבק באנטישמיות ושמירה על המורשת היהודית. התקדמות משמעותית בהנצחת השואה ובמאבק באנטישמיות נרשמה גם באוקראינה. בפברואר 2022, כשבוע לפני הפלישה הפאשיסטית הרוסית, אישר הפרלמנט האוקראיני ענישה חמורה על פשעי שנאה אנטישמיים: 8-5 שנות מאסר על אלימות אנטישמית, וקנס כספי גבוה על הסתה נגד יהודים.

גל של יוזמות חינוכיות ומשפטיות באירופה, באמריקה ובאוסטרליה

הדו"ח מציין שורה ארוכה של יוזמות שננקטו בשנה האחרונה בעולם המערבי לשימור המורשת היהודית, להנחלת לקחי השואה ולמאבק באנטישמיות. היוזמות מעידות על מודעות גוברת במערב לסכנות שנשקפות מתעמולה אנטישמית באינטרנט, והכרה גוברת בחשיבות של הוראת השואה ולקחיה בקרב צעירים. בין היוזמות בולטות:

באוקטובר 2022 ציינה המועצה האירופית שנה להשקת תוכנית הפעולה המקיפה "אסטרטגיית האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות וטיפוח חיים יהודיים 2030-2021". במהלך השנה ננקטו במסגרת התוכנית הפעולות הבאות: מאבק באנטישמיות באינטרנט; חתימת 11 ממדינות האיחוד וכמה ארגונים בינלאומיים על "הצהרת וינה" שבה התחייבו לפתח מתודולוגיה משותפת לתיעוד אירועים אנטישמיים; והשקת פרויקט להגנה על בתי עלמין יהודיים בכמה מדינות: מולדובה, אוקראינה, גיאורגיה, פולין, הונגריה, סלובקיה, וצ'כיה.

בהמשך לדיונים שנערכו השנה בנושא, הפרלמנט האירופי והמועצה האירופית צפויים לאשר את חוק השירותים הדיגיטליים שיחייב פלטפורמות אינטרנטיות להסיר ביטויי שנאה, לספק מידע על אופן השימוש באלגוריתמים, ולקבוע כללים ברורים לטיפול בתלונות בנושא.

בינואר 2022 הוצג לפרלמנט האוסטרי לראשונה דו"ח שנתי המפרט פעולות שננקטו לקידום האסטרטגיה הלאומית למניעה ולמאבק בכל סוגי האנטישמיות. בין הפעולות: שמירה על חיים יהודיים והבטחת עתידה של הקהילה היהודית, אימוץ הגדרת ה-IHRA על ידי הליגה הבכירה לכדורגל (בונדסליגה), עריכת סמינרים ייעודיים לשוטרים, ויוזמה להצהרה נגד אנטישמיות במועצת האו"ם לזכויות אדם.

במארס 2022 מינה הסנאט האמריקאי לראשונה שגרירה מיוחדת לניטור ולמאבק באנטישמיות, ההיסטוריונית פרופ' דבורה ליפשטדט. בקיץ ביקרה השגרירה בישראל, בסעודיה ובאיחוד האמירויות. כמו כן, במארס חתם הנשיא ביידן על חבילת מימון פדרלית לשנת 2022 בסך שני מיליון דולר ליישום חוק "לעולם לא עוד". ההקצבה תשמש בין השאר להכשרת מורים מטעם מוזיאון ארה"ב לזכר השואה, ולפעילות מיוחדת לניטור ולמאבק באנטישמיות בעולם.

מושלת מדינת ניו יורק קת'י הוקול חתמה על חבילה של שלושה חוקים שמטרתם להבטיח שבתי הספר במדינה ינחילו ידע משמעותי על השואה, מוזיאונים יכירו ביצירות אמנות שנגזלו מיהודים על ידי המשטר הנאצי, ושורדי שואה יקבלו את מלוא הפיצויים המגיעים להם מגרמניה. כמה ממדינות הברית, בהן ניו יורק, איווה, ניו מקסיקו ואריזונה, אימצו את הגדרת האנטישמיות של IHRA.

באפריל נחקק בקנדה חוק פדראלי הקובע ענישה למי שיורשעו בהכחשת, הצדקת או הקטנת השואה, ומקצה 70 מיליון דולר למימון יוזמות של קהילות יהודיות. העיר טורונטו השיקה קמפיין ייעודי להעלאת המודעות לאנטישמיות. הקמפיין קורא לתושבי העיר ללמוד על הקהילה היהודית ועל האנטישמיות, לייצר מתחמים מכילים, ואם ייתקלו באירועי שנאה וגזענות – להשמיע את קולם, לתמוך בקורבנות, ולדווח לרשויות המתאימות. הפרובינציות קולומביה הבריטית ואלברטה אימצו את הגדרת האנטישמיות של IHRA.

ביולי פרסם ארגון מדינות אמריקה (בשיתוף עם הוועד היהודי האמריקאי, AJC) את "המדריך לשימוש מעשי בהגדרת האנטישמיות של IHRA" בשפה הספרדית. גוואטמלה וקולומביה אימצו את הגדרת האנטישמיות של IHRA, ובכך הצטרפו לארה"ב, קנדה וארגנטינה במחויבות לפעול נגד שנאת יהודים בחצי הכדור המערבי.

גם באוסטרליה נרשמו כמה יוזמות חיוביות. בניו סאות' וויילס, בויקטוריה, ובאוסטרליה הדרומית אימצו את הגדרת האנטישמיות של IHRA. בויקטוריה ובניו סאות' וויילס חוקקו חוקים האוסרים על הצגת סמלים נאציים בפומבי, בכלל זה צלבי קרס, ומטילים עונש של עד שנת מאסר ו/או קנס כספי גבוה על מי שיעשה כן. קווינסלנד וטסמניה חוקקו אף הן חוקים נגד הצגת סמלים נאציים.

הדו"ח דן בהרחבה במקרה המבחן של המהפך שעברה קבוצת הכדורגל הגרמנית בורוסיה דורטמונד – כדוגמא ומופת למחויבות למאבק, שמועדוני ספורט וארגונים אחרים ברחבי היבשת יכולים לאמץ. בעבר היה המועדון כר פורה לפעילות של פסאודו-אוהדים ניאו-נאצים. בשנים האחרונות הפכה הנהלת הקבוצה ללוחמת פעילה ונחרצת נגד גילויי אנטישמיות. בין השאר היא מקיימת סיורים לימודיים של אוהדים צעירים במחנות השמדה ומשתפת פעולה עם "יד ושם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!