המשפחה נמלטה מהנאצים ונאלצה להשאיר את הילדים מאחור

גברת אסתר פרוינדליך נולדה ב-28 באפריל 1948 - י"ט בניסן תש"ח לר' אליעזר וטובה לוי. בני הזוג לוי היו משפחה מוכרת בקהילת "מחזיקי הדת" של יהודי יוצאי גרמניה בקופנהגן, דנמרק. אביה של אסתר זכה בתואר "חבר" על שירותו ומסירותו לקהילה. בליל ראש השנה 1943 ארגנה המחתרת הדנית נתיב מילוט לקהילה היהודית לשוודיה על גבי סירות דייג בחסות החשיכה, החשש היה שהנאצים יגרשו את היהודים הדנים לאושוויץ.

אחותה הגדולה של אסתר, רוזה (רייזל), הייתה כמעט בת ארבע וסיפרה על מסע הבריחה, היא זכרה שעלתה על סירת הדייגים עם הוריה ואחיה הגדול שלוימה, הילדים קיבלו זריקות כדי להירדם כדי שלא ירעישו וימשכו תשומת לב, עם זאת, הזריקה נכשלה ורוזה נשארה ערה במשך כל המסע.

למרבה הצער, המשפחה נאלצה להשאיר שני תינוקות מאחור עם מטפלים גויים מכיוון שהם היו קטנים מדי למסע הבריחה הסודי מדנמרק לשוודיה, עד כדי כך שהיו צריכים לקחת כמעט בכוח את האמא, טובה, כי היא לא רצתה להשאיר את ילדיה מאחור. שני התינוקות הוסתרו בדנמרק על ידי שכנים גוים, אחד מהם הוסתר בבית חולים, הגרמנים הגיעו לחפש תינוקות בבית חולים, אך הם לא מצאו את התינוקות היהודים, התינוק השני הוסתר בביתה של המנקה הגויה, הנאצים חיפשו בביתה, ולא מצאו. הנאצים נכנסו לבית של ההורים אליעזר וטובה שהיה ריק, והרסו את הבית, הבית היה מול בית הכנסת מחזיקי הדת, בסמוך לבית הכנסת היה מפקדה של הנאצים, לאחר המלחמה הבית חזר ליהודים ומשמש היום כבית חב"ד.

לאחר שהמשפחה התיישבה בשוודיה, כתב ר' אליעזר מכתב לרופא הילדים בדנמרק, שהיה מיודד איתו, והסביר כי "שכח שני ספרים קטנים (ספרי קודש) בדנמרק" ושאל אם יוכל בבקשה לשלוח אותם לשוודיה, רוזה מספרת שיום אחד שמעו הודעה ששני ילדים מגיעים על סירה מדנמרק. כל האימהות הלכו למזח כי לא ידעו אילו ילדים יגיעו. למרבה המזל, שני הילדים היו אחיותיה של רוזה, האני ורות, שניצלו על ידי החבר הרופא. הבנות הקטנות סבלו מתת תזונה חמורה עקב חוסר תזונה מתאימה אך בחסדי שמים החלימו תחת טיפולה האוהב של אימם.

בהיותו בשבדיה, אליעזר ארגן את כל האוכל והאספקה ​​לקהילה במהלך השנים בהן ברחו מפני הנאצים. תינוקת נוספת, מרים, נולדה בזמן שהמשפחה התגוררה בשוודיה. ב"ה, לאחר כמעט שנתיים של מגורים בשוודיה הם קיבלו את הבשורה המרגשת שהמלחמה הסתיימה והמשפחה יכלה לחזור לביתם בדנמרק. אסתר ואחיה הגדול, אריה לייב, נולדו לאחר המלחמה והמשפחה חזרה לדנמרק.

אביה של אסתר, ר' אליעזר כיהן כבעל קורא בבית הכנסת מחזיקי הדת, בקופנהגן והיה לו מושב קבוע בקדמת בית הכנסת ליד הרב. הוא קרא בתורה בכל שבת וחג וקרא את המגילה בפורים. היה לו קול כל כך יפה שאנשים היו מגיעים מנורבגיה ומשוודיה לימים הנוראים לשמוע אותו קורא בתורה, ובפורים היו באים לשמוע את קריאת המגילה שלו. בני הזוג לוי חילקו בכניסה לבית הכנסת כיסוי ראש לנשים לפני כניסתן לבית הכנסת.

משפחת לוי התגוררה בסמוך לבית הכנסת, היה להם בית פתוח לאורחים, החיים בדנמרק לא היו קלים עבור יהודים דתיים. לא היו בתי ספר יהודיים דתיים והילדים נאלצו ללמוד בבית ספר ממלכתיים. האוכל הכשר היה מוגבל וקשה להשגה. היה להם שוחט שנסע לגרמניה כדי לשחוט ולחזור את הבשר. עם זאת, במשך זמן רב הממשלה אסרה על שחיטה והמשפחה יכלה לאכול רק דגים. גם מאפיות כשרות לא היו. פעמיים בשבוע שני נערים היו מכשירים את התנור במאפייה המקומית, והיו אופים לחם לקהילה היהודית.

הם סימנו את הלחם ב-K כדי להבחין בין הלחם הכשר ללא כשר. מכיוון שלא הצליחו להשיג חלב ישראל, רק הילדים שתו חלב עד לבר מצווה או בת מצווה, בנוסף, למשפחה לא היה שום מערכת קירור. במקום זאת, הם שמים את כל האוכל בחדר קר בבית. אסתר הייתה תלמידה מוכשרת ותמיד קיבלה ציונים גבוהים בבית הספר. לאחר התיכון נסעה ללונדון ללמוד בסמינר בית יעקב בניהולו של הרב יוסף דונר.

בתאריך 13 ביוני 1971 - י"ח בסיוון תשל"א, נישאה אסתר עם ר' משה פרוינדליך והביאה את החופה הראשונה ברחוב בקופנהגן, הרבי מליובאוויטש היה מעורב מאוד בתוכניות החתונה. בני הזוג התלבטו אם כדאי להם לערוך חתונה מהירה לפני פסח או לחכות עד אחרי חג השבועות. הם החליטו שקשה מדי להכין את החתונה לפני פסח שכן כל האוכל צריך להיות ביתי והחתונה תתקיים בבית.

מצד שני, המתנה עד אחרי חג השבועות תעכב את החתונה הרבה זמן. עם ברכה של הרבי מליובאוויטש קבעו את החתונה לל"ג בעומר למרות שלא היה מקובל לערוך חתונות באותו יום באותה עת. בני הזוג התיישבו בקהילת חב"ד בסטמפורד היל, לונדון.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!