לראשונה מזה עשור: בלימה בעלייה באנטישמיות

בצל סיכום שנת 2022 ויום השואה הבינלאומי מפרסמת היום (שלישי) המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית בהובלת הגב' רחלי ברץ-ריקס, את דו"ח סיכום האנטישמיות לשנה זו. הדו"ח המבוסס על דוחות מקומיים, בינלאומיים, גופי מחקר, משטרות מקומיות, קהילות יהודיות ועוד, מאפשר להציג את תמונת המצב העדכנית למצב האנטישמיות בהשוואה לשנים קודמות.

הדו"ח המציג בלימה בעליה במספר האירועים האנטישמיים לאחר עלייה בעשור האחרון, אולם עדיין תמונת המצב נותרת מדאיגה. הדוח מראה כי מדי יום מדווחים יותר מעשרה אירועים אנטישמים ברחבי העולם, כאשר אירועים רבים עדיין אינם מדווחים באופן רשמי. כמו כן, נצפית עלייה מתמדת בעוצמת ההד התקשורתי ביחס לשנים קודמות. יודגש כי מלחמת רוסיה אוקראינה יצרה קונספירציה בהקשר פרוץ המלחמה. כמו כן, הדו"ח מציג כי לארגוני החרם וה-BDS מהווים גורם משמעותי להפצת האנטישמיות ברחבי העולם.

במבט כלל עולמי:

התפלגות אירועי האנטישמיות ברחבי העולם – במהלך שנת 2022 אירועי האנטישמיות שמקורם מאירופה וצפון אמריקה וארה"ב תפסו נפח משמעותי הנעמד על כ-46% ו-39% בהתאמה, לעומת 47.7% שהתרחשו אשתקד באירופה ו-33% בארה"ב.

התפלגות ביטויי האנטישמיות – מרבית אירועי האנטישמיות השנה התאפיינו בתעמולה הנעמדו על כ-39%, ומהווים גידול של 15% משנה שעברה והשחתה (28%), כאשר לצידם נעמדות הרחק מאחור האלימות הפיזית (14%), המילולית (11%) והדה לגיטימציה (7%), כאשר רק 1% מכלל סוגי האירועים התאפיין באירועי הפגנה.

מסקנות הדו"ח בחתך מדינות:

ארה"ב – נצפית עלייה מדאיגה בתופעת האנטישמיות המתבטאת במגמות מטרידות נוכח התחזקותם של ארגוני עליונות לבנה לצד התגברות של התבטאויות אנטישמיות מצד השמאל הפרוגרסיבי האמריקאי זאת לצד בחירות האמצע לקונגרס האמריקאי שהיוו קרקע פורייה להפצת אנטישמיות. על פי נתונים בנושא בשנים האחרונות חלה קפיצה של 61% במספר מקרי האלימות או תכנון אלימות כלפי מוסדות יהודיים. לצד זאת, מדו"ח בנושא חלה עלייה של 125% במספר פשעי השנאה כלפי יהודים במדינת ניו יורק, כאשר בערים מרכזיות כגון שיקאגו, ניו יורק ולוס אנג'לס חלה עלייה של כ-20% במחצית הראשונה של 2022.

בנוסף, פעילותם של ארגוני ה-BDS בקמפוסים בארה"ב נמצאת בעלייה מתמדת, וע"פ מדגמים שנערכו בנושא אחד מבין שלושה סטודנטים בארה"ב העיד כי חווה אנטישמיות במהלך שנת הלימודים, כאשר כמעט 80% מבין חווה זאת יותר מפעם אחת. כמו כן, במהלך שנת 2022 אירעו למעלה מ-350 תקריות אנטישמיות בקמפוסים, כאשר רבים מהסטודנטים הישראלים חשים צורך להסתיר את זהותם או תמיכתם בישראל. בנוסף, במהלך שנת 2022 התקיימו כ-165 הפגנות ופעולות באוניברסיטאות ומכללות ברחבי ארה"ב.

בריטניה – השינוי הנבחן מתקיים לאור הטלטלה השלטונית המשפיעים על הקהילות היהודיות בבריטניה, לאור עליית ראש הממשלה החדש, רישי סונאק, המוכר כתומך בישראל ועל פי נתוני הדו"ח נרשמת במחצית הראשונה של השנה 786 מקרי אנטישמיות, המהווה ירידה של 43% ביחס לשנה הקודמת, כאשר במחצית הראשונה של 2021 דווחו 1,371 מקרי אנטישמיות – מספר שיא בכל הזמנים. לצד זאת, מנתוני הדו"ח נמצאת עלייה באנטישמיות במערכת החינוך הבריטית, לפיה במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של 173% במספר התקריות האנטישמיות בבתי הספר. בנוסף, בין השנים 2021-2022 נצפתה עלייה של קרוב לכ-30% במקרי האנטישמיות במוסדות החינוך.

גרמניה – במהלך חודשי ינואר-ספטמבר דווחו למשטרה הפלילית הגרמנית 1,555 תקריות אנטישמיות, המהוות חמישה מקרי אנטישמיות מדי יום בממוצע. עם זאת, נדמה כי ביחס לשנים קודמות ניצבת ירידה משמעותית במגמת האנטישמיות שהחריפה לנוכח התפרצות מגפת הקורונה ומבצע "שומר החומות" בישראל במהלכם בשנת 2021 מספר המקרים נעמד על כ-2,738 ו-1,957 מקרים בשנת 2020.

איטליה – אירועי אשתקד בלטו במספר אירועי אלימות כלפי יהודים לצד דיווחים על עלייה במספר התקריות האנטישמיות ע"פ נתוני הארגונים היהודיים במדינה. כמו כן, הדו"ח מציג את האנטישמיות הקיימת במערכת החינוך באיטליה שנבחנה בקרב בתי ספר תיכוניים במדינה. גורם נוסף, מערכת הבחירות באיטליה אליה התלוו התבטאויות אנטישמיות כחלק מהמאבק המתמשך בין מפלגות הימין והשמאל להקמת הממשלה.

ע"פ מדגם שנערך בנושא בבתי ספר תיכוניים ברומא נמצא כי 64% מהתלמידים סבורים כי קיימת אנטישמיות באיטליה, כאשר נשאלו בדבר המקור - 25% מהנשאלים השיבו כי מקורה באנטישמיות, 5% השיבו כי מקורה באנטי-ציוניות ו-30% סברו כי העוינות נובעת משני גורמים אלו. לצד זאת, הצביעו 90% מהנשאלים הצביעו כי יש חשיבות רבה להמשך הנצחת השואה, כחלק מקידום שיח על ההיסטוריה היהודית במדינה והעלאת המודעות לאנטישמיות.

צרפת – בחירת הנשיא עמנואל מקרון לכהונה שנייה מהווה הצבעה על שמירה של אופייה המתון של המדינה, אך עם זאת מערכת הבחירות במדינה עוררה סערה בדמות עליית פלגים קיצוניים המעודדים אנטישמיות. הדו"ח מציג ירידה במספר התקריות האנטישמיות בהשוואה לשנה שעברה. עם זאת, מגמות האנטישמיות בצרפת מגלים תמונה עגומה לפיה כ-74% מיהודי צרפת היו קורבנות למעשים אנטישמיים במהלך חייה, אשר כללו בהערות גנאי (68%), איומים ברשתות החברתיות (28%), איומים מילוליים (20%) ואלימות פיזית (20%). לצד זאת, הצביעו 37% מהיהודים כי הם מרגישים מאוימים בגלל השתייכות דתית, כאשר 41% מהנשאלים היהודים הודו כי נמנעו מהצגת מזוזות וסמלים דתיים וכ-35% טענו כי נמנעו מללבוש סוג לבוש המזוהה כיהודי.

כמו כן, מרבית הנשאלים – היהודים (77%) והלא יהודים (73%) כאחד – סבורים שהאנטישמיות היא גורם בעייתי לא רק עבור היהודים במדינה, אלא עבור כלל החברה הצרפתית. יחד עם זאת, הסקר מצא כי יהודי צרפת חשים כי האנטישמיות במדינה הולכת ומתחזקת יותר מהאוכלוסייה הכללית: 85% מיהודי צרפת סבורים כי האנטישמיות מהווה כיום תופעה נפוצה כיום בצרפת, כאשר 73% טוענים כי היא עלתה בעשור האחרון, בעוד בקרב האוכלוסייה הכללית – 64% רואים את האנטישמיות כבעיה מתחזקת. בנוסף, הסקר מעלה כי 80% מאלו שחוו מעשה אנטישמי לא הגישו תלונה לרשויות בצרפת ו-76% לא דיווחו על אירועים אלו לעמותות הקהילה.

עיסוק צרפת באנטישמיות והנצחת השואה – כמחצית מהתושבים (51%) סבורים כי עוסקים באנטישמיות במידה הרצויה, בעוד 34% טוענים כי לא מדברים מספיק על התופעה, ואילו 15% סבורים כי עוסקים בנושא יותר מדי. ביחס לשואה, 45% מכלל תושבי צרפת סבורים שהנצחת השואה חשובה אך לא חיונית. 39% מהאוכלוסייה הכללית חושבים שהנצחת השואה היא חיונית ו-16% טענו כי הנושא אינו חשוב כלל.

רוסיה – במהלך העשור האחרון מזוהה ירידה מתמדת במספר התקריות האנטישמיות ברוסיה, אולם ממחקר שבוצע בתחילת השנה נדמה כי האנטישמיות עדיין מושרשת במדינה, המחקר מצא כי 13% מהנשאלים אינם רוצים לראות כלל יהודים.

אוקראינה – בשנים האחרונות מזוהה עלייה במספר התקריות האנטישמיות, אולם מאז פרוץ המלחמה עם רוסיה, מספר הדיווחים על אירועים אנטישמיים ירד, כאשר ניתן לשער כי מספרים אלה אינם מדויקים. קהילת יהודי אוקראינה ממשיכה לפרסם דיווחים על אירועי אנטישמיות, אך תחת קולות המלחמה לא ניתן לראות את תמונתה המלאה של מצב האנטישמיות במדינה.

איראן – לנוכח חיזוק הקשרים האיראנים עם גורמים אנטי אמריקאים באמריקה הלטינית, דבר המניב לה רווחים כלכליים וצבאיים, הרוויחה איראן מיליארדי דולרים שסייעו להעצמת היכולות הגרעיניות שלה, פעילות זו מהווה מקור לאיום על הקהילה היהודית בדרום אמריקה בהיבטים של טרור במובנו הקלאסי יותר מאשר סיכון אנטישמי. פעילות איראנית זו מתבצעת ע"י תאי ארגון חיזבאללה הפזורים ביבשת, לצד הברחות נשק במשולש הגבולות בארגנטינה, ברזיל ופאראגווי מחייבות ניטור ומעקב מתמיד לצד בניית מענה מדיני וארגוני שוטף.

מלחמת רוסיה אוקראינה – המלחמה המתמשכת מלווה בהתבטאויות אנטישמיות כלפי הקהילות היהודיות בשתי המדינות, לצד קונספירציות בדבר מעורבותה של ישראל במלחמה ברשתות החברתיות המתאפיינות בטענות כי היהודים זוממים להשתלט על העולם והקשר היהודי העומד מאחורי הלחימה. כמו כן, סקר שנערך בקרב אנשים התומכים בעליונות המדינה בנושא בדבר המרוויחה הגדולה מהמלחמה באוקראינה מצא כי 78% מהנשאלים הצביעו כי היהודים הם המרווחים הגדולים בעקבות המלחמה בין המדינות.

פולין – החל מחודש פברואר חלה עלייה ניכרת בהיקף הביטויים האנטישמיים ותיאוריות הקונספירציה הקשורות לפלישה לאוקראינה ברשתות החברתיות ובתקשורת הממוסדת. קונספירציות אלו כללו האשמות כלפי יהודים כמי שנושאים אחריות לפלישתה של רוסיה כדי להרוויח ממנה, לפגוע בפולין ולהשתלט על אוקראינה.

אוסטרליה – אוסטרליה המתאפיינת כמדינה מכילה ופלורליסטית פעלה בשנים האחרונות למלחמה נגד האנטישמיות, אך חרף התנגדות זו חלה עלייה בתופעות אלה במדינה. מחקר שבוצע השנה בנושא מצביע כי למעלה מ-60% מאוכלוסיית אוסטרליה לא רואה בעיה בהפצת מסרים שקריים אודות השואה, כאשר בשנת 2021 חלה עלייה של 35% במקרים האנטישמיים במדינה, שכלל 272 מקרים של ונדליזם ותקיפות פיזיות ומילוליות ו-175 איומים שהופנו כלפי יהודים באמצעות מסרים בטלפונים, דואר אלקטרוני ועוד.

דרום אמריקה – תופעת האנטישמיות משתנה בין האזורים השונים ברחבי היבשת, כאשר דיווחים רבים אינן מגיעים לידי הקהילות היהודיות. עם זאת, קיים שינוי לחיוב בשנה האחרונה לאור חקיקה חיובית במדינות באזור, אך לאור המצב הכלכלי והאינפלציה הגואה באזורים מסוימים ניתן לראות להבחין כי לנושא הכלכלי כקרקע פורייה לאנטישמיות בעתיד.

יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, יעקב חגואל: "האנטישמיות ברשתות החברתיות עולה בקצב מדאיג ולצערי הרב כפי שההיסטוריה לימדה אותנו תוביל גם למעשים פיזיים. אנחנו מציבים דגל שחור וברור נוכח העלייה בהסתה ברשתות וקוראים לראשי המדינות להעלות את המאבק באנטישמיות לראש סדר העדיפויות.

כמו כן על שולחן הממשלה מונחת הצעה שהגשתי לראש הממשלה הקודם נפתלי בנט להכיר בנפגעי אנטישמיות בעולם כחללי פעולות איבה. אפעל בהקדם האפשרי על מנת לקדם הצעה זו. עלינו לזכור אותם בטקסים ממלכתיים של מדינת ישראל, ולפעול כי יהיו חלק בלתי נפרד מזיכרון האומה וההתייחדות הלאומית המשותפת".

ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית, רחלי ברץ ריקס: "העלייה המתמדת במגמות האנטישמיות בעשור האחרון מהווה מושא לדאגה כאשר גם הבלימה הניכרת בשנה זו בכמות האירועים לא מהווה אנחת רווחה. האנטישמיות בכל מקום, בכל נקודת זמן ומרחב, ואסור לנו לשקוט על השמרים למול התופעה. אני קוראת לשילוב זרועות משותף לטיפול במרחבי התודעה וההסברה לשם מתן מענה רחב במגמה מטרידה זו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!