עליה דרמטית במספר המרותקים לבתיהם

ועדת העבודה והרווחה, דנה ברפורמה בביטוח הסיעוד. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר מ'יהדות התורה' יש לבדוק מי מבקר את הפעילות בבית המבוטח, ואם שירותי הסיעוד הולמים את צרכיו. הוא דרש אכיפת ביקור עובד סוציאלי בבית המטופל, ודרש לקבל את דו"ח מתאם-הטיפול, שהיה אמור להיות מונח כבר לפני חמש שנים. אייכלר אף דרש עדכון שכר המטפלות, וביקש לבחון הפעלת מרכזי-יום בחינם לקשישים. הוועדה תמשיך ותקיים שיבות-מעקב אחרי הרפורמה.

ירונה שלום, ממלאת-מקום מנכ"ל המוסד הביטוח הלאומי, הדגישה כי גמלת הסיעוד נועדה לאפשר לאזרח ותיק לנהל את חייו, תוך השארתם בקהילה ככל הניתן, ולאפשר להם להזדקן בכבוד. הגמלה ניתנת לפי מבחן הערכת יכולת, והרפורמה עסקה במבחן זה. ד"ר שרון אסיסקוביץ', רכז מחקר סיעוד במוסד, סיפר כי בנובמבר 2018 נכנסה לתוקף הרפורמה בביטוח סיעוד לאחר שנים של ביקורת על מבחנים קשים לסיעודיים בביתם, הטיפול הלא אחיד באזרחים הוותיקים בביתם ופיצול בין הגופים השונים וכן מיצוי זכויות הלוקה בחסר.

דו"ח מבקר המדינה משנת 2017, האיץ את יישום הרפורמה הנדרשת מ-3 רמות גמלה ל-6 רמות גמלה במספר פעימות וטווח היחידות השבועיות הורחב. לדבריו, מטרת הגדלת מספר הרמות הייתה להתאים במידה טובה יותר את המשאבים לצרכי הזכאים, על ידי מתן גמלאות גבוהות יותר לזכאים ברמות התלות הגבוהות יותר.

הוא ציין כי השפעת הרפורמה היא תביעות חדשות והגדלת כמות בקשות החמרה, מספר הזכאים, רמות גמלה וסוגי הגמלאות. הזכאים עושים שימוש מגוון בכספי הגמלה לצורכיהם הבסיסיים, וביניהם העסקת מטפלת. השימוש בכסף של כל הקבוצות עבור שירותי בריאות, תשלום חשבונות וטיפול במשק הבית גבוה למדי, אך יש הבדלים בין הקבוצות לפי סוג ורמת הגמלה. גמלה ברמה 1 שווה לכ-1004 ₪, ואילו רמה 6 שווה לכ-6,000 ₪.

הגידול במספר הזכאים הוא עשרות אלפים מדי שנה. באוקטובר 2022 כ-75% מהזכאים ברמה 1 קיבלו גמלה בכסף, והיתר קיבלו גמלה בעין (כ-22%) או גמלה משולבת. ברמות 6-2 כ-50%-75% מהזכאים קיבלו גמלה משולבת וכ-20%-40% קיבלו גמלה בעין (היתר קיבלו גמלה בכסף). הוא הוסיף כי כמחצית מהזכאים באוקטובר 2022 שקיבלו גמלה משולבת ברמות 6-3 קיבלו עד 4 יחידות בכסף, וכמחצית קיבלו כשליש מהיחידות בכסף (5 יחידות או יותר בכסף).

מאיר כהן מ'יש עתיד' שר הרווחה לשעבר, הדגיש את הצורך בהכשרת מטפלות, וקרא להגדלת הגמלה ע"י שירותים לקשיש, חברתו לסיעה מירב כהן, לשעבר השרה לשוויון חברתי, קראה להשבת אחריות על החולה הסיעודי – למדינה, ואילו אלמוג כהן מ'עוצמה יהודית' וטלי גוטליב מ'הליכוד' הדגישו את שכר המטפלות הנמוך מול העבודה הקשה והמפרכת.

לדברי רחל ברנר-שלם, סגנית סמנכ"ל משרד הבריאות, בישראל כ-50 אלף קשישים סיעודיים מרותקי-בית, ונרשמה נסיקה בימי האשפוז בבית, מ- 4,015 בשנת 2019, ל- 83,928 בשנת 2022. היא הוסיפה כי 45 מיליוני ₪ הוקצו להעלאת שכר המטפלים לחיזוק ועידוד התעסוקה בענף, ו-100 מיליוני ₪ להרחבת השירותים לקשישים בקהילה, הניתנים על ידי משרד הרווחה.

עו"ד מאיה בנדס, יועצת משפטית למטה מאבק הסיעודיים, הלינה על עיכוב השבת הפטור מדמי הביטוח הלאומי למעסיקי עובדים זרים, ואיתן בנימין, מנהל השדולה למען קשישים, הזהיר מאלימות העובדים הזרים כלפי הקשישים-המטופלים וגניבות מבתיהם, וסיפר שרוב התיקים הפליליים שנפתחו בנושא – המשטרה סגרה מ"חוסר עניין לציבור".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!