הרשות הפלסטינית מקימה את מרשם הטאבו הפלסטיני

ארגון "עד כאן" חושף כי בארבע השנים האחרונות מאות אדריכלים ופקידים המתוקצבים על ידי האיחוד האירופי ומנוהלים על ידי הרשות, פועלים ליצירת מרשם טאבו חדש ברחבי הכפרים ביו"ש תוך התעלמות מוחלטת מרכישות היסטוריות שבוצעו ע"י יהודים וכן מהתעלמות מהטאבו הישראלי והירדני אשר נמצאים בשליטת המנהל האזרחי.

הרשות מקימה מתחת לפני השטח את המדינה 'הפלסטינית' וזאת באמצעות "טאבו פלסטיני" חדש במימון מאסיבי של האו"ם, האיחוד האירופי, הבנק העולמי ועוד שלל גופים.

מהלך זה מתבצע בתוך שטחי C שעל פי הסכמי אוסלו שייכים למדינת ישראל מתוך מטרה להסדיר את הקרקעות לקראת מדינה בעתיד. אגף המחקר של ארגון "עד כאן" חושף את פעילות הרש"פ להסדרת רישומן של הקרקעות בשטחי C, שיטות הפעולה ומקורות התקציב לפרויקט הענק.

אחת הזרועות של תמנון ההשתלטות על שטחי C הוא פרויקט הטאבו הפלסטיני. הסדר המקרקעין בטאבו הוא כלי חשוב שכן יכולת הבקרה והשליטה בקרקעות מאפשר בניה בהיקפים לאומיים והיא גורמת להאצת תהליכים כלכליים ברמה המדינתית.

רישום הטאבו ורישום הבעלויות ביהודה ושומרון החל בתקופת הכיבוש העות'מאני הבריטי הירדני עד שבשנת 1968 עצרה ישראל את הסדר המקרקעין, והוא לא הושלם עד היום. בעקבות הסכמי אוסלו, מרשם הטאבו מתחלק בין הרש"פ שאחראית על שטחי A ו-B ואילו ישראל אחראית על הרישום בשטחי C.

בעקבות הרפורמה הואץ פרויקט הטאבו וקיבל מימון בהיקף של כ-12.6 מיליון דולר מהבנק העולמי לטיפול בשטחי Aו-B, ו-4.4 מיליון דולר מהאיחוד האירופי לטיפול בשטחי C, כחלק מקידום בניית מדינה גם על שטחים אלו. בנוסף, גם האו"ם דרך הסוכנות אותה הוא מפעיל UNHABITAT לפיתוח והסדרה של יישובים ובכלל זה ביהודה ושומרון מממן בהיקפים גדולים את תוכנית הטאבו. נוסף לכך, האיחוד האירופי מכליל את תקציב הטיפול שלו בקרקעות במסגרת תוכניתו הכוללת למימוש מדיניותו האטסרטגית בסך כולל של 29,828,867 אירו המוקדשים למימוש המדיניות האסטרטגית.

יתר על כך, הרשות קיבלה מממשלת טורקיה את ארכיון הקושאן העות'מאני ובו מידע רב ערך של רישומי בעלות על קרקעות מתקופת השלטון של האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל. הליך ההשתלטות נחשף גם הוא.

בשלב הראשון, מנהל ההסדר המקומי מודיע על הוצאת צו רישום באזור מסוים. לאחר קביעת התאריך, מפרסמים לתושבי האזור את תחילתו של ההליך. תושבי האזור מתחילים בהגשת המסמכים על מנת להוכיח את בעלותם על האדמות, ומנהל ההסדר מכין רשימת טענות בעלות לפי גוש וחלקה.

במסגרת זו גם משרטטים את מפת הגושים והחלקות במקומות בהם אין כאלו. אחרי שטענות הבעלות של התושבים נבדקות, מכינים רישום שנקרא טופס זכויות ואותו תולים במשרד הרישום השייך לאותו אזור. ניתנת לתושבים תקופה של 30 יום שבה הם יכולים לערער על רישום הזכויות לבית המשפט. לאחר דיון בהתנגדויות מוציא מנהל ההסדר רישום זכויות סופי שמאושר ע"י שופט. אותו רישום נשלח למנהל שעל פיו מכין רישום סופי. נשלח רישום למשרדי הרישום השונים שמוציאים מסמכים בעלות לבעלי האדמות אחרי שהם משלמים את האגרות. על-פי הערכת הרשות, העבודה של רישום קרקעות צפויה להסתיים בשנת 2022.

הפרויקט מתממש באמצעות מנגנון מסודר ושיטתי הכולל משרדי רישום אזוריים וכ-580 עובדים המבצעים מיפוי בכל רחבי יהודה ושומרון. הפרויקט מתוכנן להסתיים עד שנת 2022 על אף שהמימון לפרויקט מוקצה עד לשנת 2024. עד לסוף שנת 2019 הם הצליחו להסדיר את רישום הבעלויות על כ-53 אחוז מכלל שטחי יהודה ושומרון, כולל כאמור בשטחי C.

על מנת להתגבר על הפרעות צפויות מצד השלטונות הישראלים, הם עובדים בשטח בימי שבת וחג ורוכשים צילומי אויר של המקומות הנמצאים ממערב לגדר ההפרדה על מנת לסרוק שטחים שאין להם גישה אליהם. למרות שהרש"פ קיבלה אזהרה והוראה לעצור את הרישום בשטח C, הם ממשיכים לקדם אות אותו טאבו ללא הפרעה.

גלעד אך, מנכ"ל ארגון "עד כאן": "מדינת ישראל מתרשלת באחריותה להסדרת רישום הקרקעות ומאפשרת לרש"פ לפעול בשטח באין מפריע משל היא הייתה הריבון בשטח, ללא תיאום ואישור ישראלי, באופן שמאפשר לה להשתלט ולהפוך את שטחי C לחלק מהמדינה העתידית. מציאות זו קובעת עובדות פיזיות ומשפטיות בלתי הפיכות בשטח. בנוסף לכך ישראל אינה עושה דבר כדי למנוע את הפרת המשילות שלה המנוגדת להסכמים מולם, ומאפשרת להם להמשיך לפעול ללא הפרעה. יש למנוע את המשך הרישום בשטחי C יחד עם פעילות דיפלומטית לעצירת המימון המגיע מהאיחוד האירופי, האו"ם והבנק העולמי. ההיסטוריה לא תסלח למי שיאפשר לאבד את חלקי ארץ אלה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!