הלך לעולמו אחרון ניצולי הטבח בתרפ"ט

הלך לעולמו עו"ד אברהם קרייתי, והוא בן 102 שנים. קרייתי נולד בחברון בשנת 1921 למשפחת קפילוטו, ובצעירותו עבר להתגורר בירושלים. כשהיה בן שמונה פרצו ברחבי הארץ מאורעות תרפ"ט, במהלכם פרעו ערביי ארץ ישראל ביהודי היישוב העברי, רצחו 133 מהם ופצעו מאות. ב-24 באוגוסט 1929 החלו ערביי חברון לטבוח באכזריות רבה בתושבי העיר. באותו יום נפש קרייתי הצעיר בביתם של סביו וסבתו, והיה עד לזוועה שהתחוללה במקום.

בשעה 8:30 החלו אלפי ערביי חברון לפרוע ביהודי העיר בסכינים, מקלות וגרזנים. הנער אברהם קרייתי המפוחד תיאר לימים את הרגעים המפחידים ואמר: "אני זוכר את הטבח כאילו קרה היום. את סבא הולך לפתוח את הדלת ואת הרוצחים דוחפים אותו פנימה ודוקרים אותו. הם היו שכנים שלנו, כמעט אחים, והם ניסו לרצוח אותו. הרוצחים הנבלים עלו לקומה שלנו ודפקו בחוזקה בדלת. סבא שלי פתח, אבל כשראה אותם ניסה לדחוק אותם החוצה. הם פרצו פנימה ודקרו אותו".

בעוד סבו נדקר, עלה קרייתי עם שאר בני משפחתו לקומה השנייה של הבית ושם הסתתרו. כשירדו לקומה הראשונה ראו את הסב הגוסס מדמם. הוא אושפז במשך חודשיים בבית חולים בירושלים, אך לבסוף מת מפצעיו.

על תחושותיו לאחר הטבח סיפר קרייתי ל"ישראל היום": "הייתי צעיר מאוד, אבל ההרגשה לא היתה טובה, מאוד לא סימפטית. הבנתי קצת ערבית וכשהייתי בחברון הייתי מסתובב. הכרתי את השכנים. היינו משחקים יחד עם הילדים הערבים, וסבא שלי אפילו התלבש כמו ערבי. הם היו כמעט כמו האחים שלנו".

כשהיה בן כ-20 חזר קרייתי כחייל צעיר ומוערך בארגון ההגנה לחברון, וסגר מעגל כשתיים עשרה שנים אחרי הטבח האיום ממנו ניצל. קרייתי חזר וראה את בית סביו שאז הוחזק בידי סוחר ערבי בפעם האחרונה, והמראה ריגש אותו והזכיר לו את שנות ילדותו בהן בילה רבות בבית זה. באותן שנים שירת בחיל הקשר של ההגנה, ואף בצבא הבריטי - שם שימש כקצין אספקה של מחוז ירושלים, תפקיד בו דאג להעברת מיכלי מזון לתושבי העיר. במהלך המצור על ירושלים בתש"ח הייתה עבודתו של קרייתי מכרעת בעמידתם של תושבי העיר על הרגליים. אחרי קום המדינה שימש כסמנכ"ל משרד האספקה והקיצוב.

כעבור 25 שנים נוספות חזר שוב קרייתי לחברון, אחרי שחרורה במלחמת ששת הימים. "יום אחרי ששחררו את חברון הגעתי לעיר, כקצין בחטיבת עציוני. לקחתי את דוד שלי, ויחד עלינו לבית העלמין היהודי. הגענו ולא היה כלום, ראינו גן ירק עם עגבניות ומבנה. ערבי יצא מהמבנה, וקראנו לו ושאלנו איפה הקברים. הוא אמר 'כאן', ולא הבנו על מה הוא מדבר. הוא בא עם מקוש וחפר, וכך נחשפו הקברים. לעולם לא אשכח את הגילוי הזה", סיפר.

כשנשאל מה היה רוצה שיזכר מטבח חברון בתרפ"ט, ענה קרייתי: "הייתי רוצה שלא ישכחו לנבלות האלו מה הם עשו, ושלא יוותרו על חברון. אתה יודע, למעשה בלי חברון אין לנו יסודות בכלל. אברהם, יצחק ויעקב קבורים שם, והם ניכסו את קברי האבות לעצמם. אסור לנו לשכוח מה קרה".

השרה אורית סטרוק ספדה לקרייתי: "יהי זכרך ברוך, עו"ד קרייתי היקר, אנו נמשיך לשאת באהבה ובגאון את קומתך הלאומית הזקופה, ואת אהבתך האיתנה לחברון עיר אבותינו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!