הרתיעה של גרמניה מטנקים נובעת מההיסטוריה שלה

מאז תבוסת הנאציזם, גרמניה הקדישה את עצמה במודע לקידום שלום והשתלבות בסדר ביטחוני אירופי וטרנס-אטלנטי שבו "קונצנזוס" היה מילת המילים. מלחמתה של רוסיה באוקראינה מאלצת כעת את גרמניה לחשוב מחדש על שינוי מדרך של עשרות שנים לגבי מקומה באירופה, יחסה לרוסיה ושימוש בכוח צבאי.

גרמניה בנתה את כלכלתה שלאחר המלחמה על אנרגיה רוסית זולה ועל סחר א-פוליטי עם מרכז ומזרח אירופה, ברית המועצות וסין, מתוך אמונה שסחר מייצר שינוי, וממתן איכשהו משטרים אוטוריטריים, כך מדווח ה'ניו יורק טיימס'.

הפלישה הרוסית לאוקראינה ערערה את כל זה. זה היה הלם פסיכולוגי לגרמניה לא פחות מהלם פוליטי, וערער רבות מהנחותיה לגבי רוסיה, נשיאה, ולדימיר פוטין, ותפקידה של גרמניה באירופה שלפתע נמצאת במלחמה. האוקראינים טוענים כי ההססנות של גרמניה מאיימת לפגוע ביכולתם להילחם או למנוע מתקפה רוסית צפויה באביב הקרוב.

בעוד שהגרמנים תומכים באופן מוחץ באוקראינה במאבקה, ההיסוס בשליחת טנקים משקף את האמביוולנטיות העמוקה במדינה עם היסטוריה קטסטרופלית של תוקפנות במהלך מלחמת העולם השנייה, סקרי דעת קהל מראים שמחצית מהגרמנים לא רוצים לשלוח טנקים.

"ניתן לסכם את הרתיעה הגרמנית במילה אחת, וזו היסטוריה", אמר סטיבן סוקול, נשיא המועצה האמריקאית לגרמניה. "הגרמנים רוצים להיראות כשותפים, לא כתוקפנים, ויש להם רגישות מיוחדת לאספקת נשק באזורים שבהם נעשה שימוש היסטורי בנשק גרמני ממנו נהרגו מיליוני אנשים", אמר, "אנשים לא רוצים שנשק גרמני בחזית ישמש להרוג אנשים באזורים האלה".

יש גם חשש, ולא רק בקרב הגרמנים, שהסלמה במלחמה עם טנקים מערביים רק תגביר את ההרג מבלי לשנות מהותית את מהלך המלחמה. היינריך מנגד בראוס, גנרל גרמני לשעבר מהמועצה הגרמנית ליחסי חוץ, טען שתבוסה של רוסיה באוקראינה היא אינטרס אישי של גרמניה, מכיוון שהאוקראינים נלחמים למען ביטחון אירופה. אם הרתיעה הגרמנית תהפוך לסרבנות גרמנית, הוא הזהיר, זה יהיה אסון למוניטין של גרמניה. "וזה יפחית משמעותית את האמון בגרמניה כבעלת ברית בנאט"ו".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!