מסקנה: העורף איתן, כל השאר לא משהו • טור

האש חזרה. אנו נמצאים לאחר ההפוגה שהתבקשה על ידי החמאס והג׳יאהד האיסלמי, נכפתה על ידי ממשלת מצרים והוסכמה בהתלהבות יתר על ידי ממשלת ישראל - והתאדתה. האם עת חשבון?

בפועל החשבונות כבר נעשים ועוד יעסקו רבות במסקנות, תוצאות ויישומי תורת הלחימה שהתחדשה ונלמדה בחולות עזה ורפיח. מלחמת המנהרות, לוחמת הרקטות, יישומי כיפת ברזל ולכידות העורף לנוכח האיום המוחשי והיומיומי כמעט בכל ארץ ישראל שלצערנו התחדש.

למרות האש שחזרה, כבר ניתן לשאול את שאלת השאלות: מי ניצח? האם יש מנצח? האם בכלל אפשר לנצח ארגון טרור שדם ילדיו, גופות נשותיו, משמשים לו ״חומרי הסקה ובערה״ משובחים ומעולים, לכתחילה! במאבק ״ההתנגדות״?

אחד מבכירי החמאס שיצא ממחילתו העמוקה בבונקר במרתפי ביה״ח שיפא בעזה בהפוגה, מצמץ מול קרני השמש ואמר לתושבים ההמומים ולתקשורת הזרה: הריסות עזה! זה הניצחון שלנו... סתם ולא פירש.

האזרחים בעזה ורפיח משוללי זכות בחירה והגדרה עצמית. הם תחת שלטון איסלמי קיצון, כל ביקורת והסקת מסקנות אישית מביאים למוות אכזרי. התושבים הינם אסירים מרצון או בלי רצון, הרמת גבה היא מתכון ברור לכריתת הראש.

ראשי החמאס והג׳יהאד האיסלמי שלא ראו אור שמש משך עשרים ושמונת ימי המבצע, יצאו מהבונקרים בהם התחבאו, בדרך כלל בתוככי ריכוזי אוכלוסיה אזרחית, צמוד למוסדות רפואה או מוסדות או״ם ומיהרו להכריז על ניצחון. ״נצחון ההתנגדות״. בתקשורת הזרה הם בוודאי לא הפסידו. שם זו מלחמה כמעט אבודה לישראל.

כיצד מגדירים ניצחון, כשהצד השני ״גאה״ באבדותיו. משוויץ בהריסותיו?

כוחות הביטחון הישראלים נכשלו בעצם העובדה שראשי הטרור לא הושמדו. ראשי הצפע החמאסי והג׳יהאדי יורקים הרס וביכולתם עדיין להמטיר אש. נכון, הם עושים זאת בפחדנות, הם עושים זאת מתוך אוכלוסיה אזרחית מבועתת ומשתפת פעולה בדיעבד. הם זוכים לסוג של שיתו״פ ממוסדות האו״ם ואונר״א שבחסותם הם שומרים על כוח אש פעיל. אבל כשחיל האוויר נמצא בשמי עזה, 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, כשמלטי״ם נמצאים ממעל בכל רגע נתון. מצלמים, מדווחים, משמשים כעיניים למפעיליהם. קיווינו ליותר. אולי אי אפשר. אולי זה המקסימום ללא כניסה קרקעית משמעותית והשתלטות על הרצועה.

מאידך, מערכת המנהרות לפחות ברובה מוטטה, כיפת ברזל הוכיחה את עצמה בגדול. בכל קרב חי״ר שהתפתח ללא יוצא מהכלל כמעט, יד צה״ל הייתה על העליונה בצורה בולטת. אומץ הלב והמסירות של החיילים הסדירים הצעירים הוכיח לכולם, כי אין שחיקה ו-או פיחות בחייל הישראלי. דור האינטרנט והאינסטנט הוכיח עצמו כמתאים להכנס בנעלים הגדולות של קודמיו. נוצרו אגדות חדשות של הקרבה אישית ומסירות נפלאה. מורשת הקרב התעדכנה והשתבחה.

כשהחמאס מחדש את האש ומוכיח שביכולתו לעשות זאת. כשעזה הרוסה חלקית, מערכת כיפת ברזל מבטיחה את העורף, המוראל בקרב לוחמי צה״ל גבוה, הם ששים לחזור לקרב ואיום המנהרות הוסר ברובו לזמן הקרוב.

מי אם כן המנצח? והאם יש מנצח? ואולי מוקדם מדי לדון בנושא?

לדידי ולטעמי המנצח האמיתי והיחידי, שכבר ניצח! הוא העורף הישראלי. האחדות, הלכידות, הערבות ההדדית. לא עלינו ולצערינו, לוויות הענק שהחרידו רבבות מבתיהם באישון ליל, לחלוק כבוד אחרון לאלו שחירפו ומסרו נפשם. המשלוחים לחיילים, כל אותם שתרמו וכל אותם שבגופם הביאו בישלו ביצעו.

העם הזה שביומיום קרוע, מסוכסך ומפולג, התאחד והתלכד כמו בימיו הטובים ביותר והוכיח שבעת צרה ליעקב הוא יודע להתרומם, להתעלות וללכד שורות.

בשולי העם הזה. מימין ומשמאל, יש שוליים הזויים סהרורים.

לפעמים מדובר בשוליים חילוניים עטופים בדגלי חמאס ואשף. הם מיוצגים בעיקר בחוגי הבוהמה והאומנים למיניהם - האמונים על יניקת לשדה של המדינה, כספה, והכיבודים שהיא מציעה.4 שם ואז הם בשר מבשרנו כש'מקבלים'. בעת צרה, הם אזרחי העולם הגדול והלא נאור. שמאל שבשמאל.

לפעמים זה שולי שוליים חרדים, עטופים בחליפות ארוכות עם כובעים בעלי תיתורות ויליאמסבורגיות טיפוסיות. עטורים זקן ופיאות. צעיפי ודגלי חמאס ואש״ף בידיהם ועל צווארם, נאצות בפיהם.

לאורך ההיסטוריה היהודית, אלפי שנים עקובות מדם, סבלנו מקנאים וקנאות חשוכה, ממלשינים ואוכלי קורצא למיניהם. תמיד היו זה אלו ״שידעו יותר טוב״ מה טוב... במהלך הדורות סבלנו מהם. היו אלו פורקי עול תורה ומצוות לתיאבון, שרצו לעדכן ולהתאים את חוקי והלכות התורה למציאות המודרנית המשתנה, מצד אחד. מהצד השני, היו קנאים וקיצונים מצד עצמם, שבעטו בדרך המסורה לנו מדורי דורות, שההנהגה המתונה והשפויה לא התאימה להם ולדעותיהם הקיצוניות.

הגוף הבריא פלט אותם החוצה. הם נפרדו-נתלשו כמו גלד מפצע. הם אינם! קנאותם התפוגגה והם נמוגו. נשארו ״זכרון היסטורי בלבד״. עם ישראל חי, קיים, בועט, גודל ומתעצם.

הזרם המרכזי, בראשות והנהגת גדולי הדור, השתמר, נשאר והתפתח. פריחת והיקף עולם התורה בדורנו, כנראה ללא תקדים. הקיצונים אינם, אנו כאן ולעולם עד ביאת גוא״צ.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!