מאור ישראל – דור העתיד • ראיון עם המנהל האלעדי הותיק

עוד שנה מסתיימת לה וב'דרך המל'ך מביטים בסיפוק לאחור ומנסים למנות את כל ההישגים שהצליחו בס"ד לעמוד בהם.

לרגל ימי 'בין הזמנים' המגיעים, ביקשנו לראיין את מנהל הת"ת הוותיק ביותר בעיר אלעד, הרב ישי יזדי, איש אשר ידיו רב לו בחינוך וייעוץ זה רבות בשנים וחתום על מאות רבות של בוגרים, חניכי 'דרך המלך' שעברו תחת ידיו במשך השנים הרבות.

ביקשנו לשוחח על מבצעים מיוחדים שנערכו במשך השנה האחרונה בתלמוד תורה, איך הוא רואה את תפקידם של ההורים לקראת ימי בין הזמנים, מה נחשב מבחינתו כדרך החינוך הטובה ביותר? וגם מה 'מבשלים' לנו בת"ת הוותיק, לרגל השנה החדשה הבעל"ט.

בפתח הדברים מציין הרב יזדי בסיפוק את המהלך החשוב של שינוי שם הת"ת ל'מאור ישראל' לשמו ולזכרו של מרן פוסק הדור הגר"ע יוסף זצ"ל. "לא קל הוא בעינינו הנושא הזה"- אומר הרב יזדי בפתיחות. "התלבטנו רבות, כי רצינו לשמר את המותג הקיים, אלא שפטירתו של מאור חיינו מרן זצ"ל, אשר טיפח וגידל את התלמוד תורה מאז היווסדו, לא נתנה לנו מנוח ובעצת נשיא הת"ת המרא דאתרא הגאון רבי מרדכי מלכה שליט"א החלטנו שהחל מאלול תשע"ד שם הת"ת יהיה כאמור 'מאור ישראל'. על שם ספרו של מרן זצ"ל.

"אנשים בעיר שואלים אותי כיצד אנו מסוגלים להחליף מותג כמו 'דרך המלך' שיצר סביבו, בהרבה עמל וס"ד, הילה ושם של מצויינות ומקצועיות בחינוך. הבוגרים הרבים המפארים את הישיבות מהשורה הראשונה ב"ה, מעידים על ההצלחה הרבה ולא לחינם הת"ת מונה כיום 23 כיתות. יחד עם זאת, לאור עובדה זו, הציבור הספרדי הישיבתי שנוכח בהצלחה זו מגלה התעניינות רבה במסגרת החינוכית שלנו, מה שמחייב אותנו להציב גבול יותר קפדני בבחירת משפחות התלמידים הבאים בשערי הת"ת, ואכן יחד עם שמו החדש של הת"ת "מאור ישראל" ע"ש מרן רשכבה"ג זצ"ל משתנה גם הקונספט הקיים, כאשר מחד, נשמרת השיטה הייחודית של הת"ת ודרך הלימוד ברמתו הגבוהה, ומאידך שמנו דגש יותר על קבלתם של בני משפחות 'בני תורה'".

• כיצד התמודדו התלמידים עם המצב הביטחוני המורכב בתקופה האחרונה?

"ילדי אלעד, כידוע, אינם מנוסים בחוויות מעין אלו בחסדי ה'. הסיפורים על טילים וממ"דים היו מוכרים להם רק מרחוק. ברור שעובדה זו גרמה להם להבין כי פתאום ביום בהיר גם הם בחזית. אנו נערכנו בהתאם להנחיית פיקוד העורף, להיכנס למרחבים מוגנים ויש כאלו בשפע בת"ת, כל כיתה והממ"ד שלה, כמו כן שוחחנו מעת לעת בכיתה אודות דרכי ההתמודדות והחשוב מכל, הצוות החינוכי מנצל את ההזדמנות לשדר אמונה ובטחון ואנו מדגישים כל העת, את הניסים הגלויים שרואים מידי יום".

• מה מבחינתך מבטא יותר מכל המילה 'חינוך'?

"האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד בהקדמה ל"חובת התלמידים" כותב: "...לא די ללמד את הנער, רק שחוב עליו לשמוע בקול המחנך ותו לא. כי לא יועיל בזה בלבד, כי לסוף יראה את רבו למתנגד ועריץ זר עליו. העיקר הוא להכניס בליבו דעה זו שידע, שהוא – הנער בעצמו, הוא עיקר המחנך... ועליו הטיל ה' חוב זה לגדל ולחנך את הנצר הזה – את עצמו...". כלומר, מטרת החינוך היא לא רק לגרום לחניך לשנות את ההתנהגות בהתאם להוראות, אלא לשנות את התפיסה והחשיבה שלו. שהוא יהפוך ל'מחנך' של עצמו".

• איך מתמודדים עם ילדים המשקיעים שעות רבות של שינון, אך לא מצליחים במבחנים?

"הדגשתי קודם שהלימוד שנעשה באופן חוויתי ומאתגר, גורם לתלמיד לאהוב ללמוד. אחד הדברים המאפיינים את דרכי ההוראה בת"ת הוא להתאים את החומר ליכולות של התלמיד, תוך פיתוח ומינוף היכולות הקיימות. היעד הניצב בפני הצוות החינוכי הוא, להפיק מכל תלמיד את המיטב. בפני התלמיד ברוך הכשרונות, נציב אתגרים חזקים ובפני תלמידים שקצת פחות בורכו בכשרונות, אתגרים קלים קצת יותר. הרף המחבר בין שניהם שכל אחד יקצור הישגים משל עצמו ויראה תוצאות בהתאם להשקעתו.

"לסיכום: גם ילדים שרמת הכשרונות שלהם פחותה, יקבלו ויתוגמלו על הישגיהם. מנסיוני במשך שנים ארוכות, אני יכול להעיד כי ילד מתמיד שלא מוותר, בסופו של דבר מתגבר ומוחו נפתח והוא מצליח להדביק את הפער במהירות רבה".

לא לעונשי כתיבה!
• ישנם תלמידים שלא חשים את מתיקות לימוד הגמרא, מה עושים?

"בישיבה מסויימת ניגש בחור למשגיח וטען שאין לו סיפוק מהלימוד. המשגיח ענה לו: איך אתה אומר כך? הלא התורה היא דבש, היא מלאה מתיקות! איך אתה לא מרגיש זאת? כמובן שהמשגיח התכוון לטובה, הוא רצה להמחיש לו מהי אהבת תורה. אך התלמיד לקח את זה למקום אחר. הוא טען אז לי יש כנראה בעיה שאני לא מגיש את המתיקות הזו, אין לי מה לעשות יותר בישיבה".

• מה אתה היית עונה לכזה בחור?

"הייתי אומר לו שאני בהחלט מבין אותו שקשה לו. ללמוד גמ' עם מפרשים, ראשונים ואחרונים, שלושה סדרים ביום – זה משימה בהחלט לא קלה. יחד עם זאת הייתי מצטט לו מגדולי ישראל שאכן בתור התחלה זה אכן יכול להיות קשה, אולם בהמשך יחוש את המתיקות. וכמובן הייתי מסייע לו בחברותא סבלני ותומך.

"אנו צריכים לזכור כי בלימוד תורה יש מרכיבים נוספים שגורמים לתלמידים צעירים לאהוב את התורה. כשמלמד קורא משנה ואומר: "אומרת המשנה הקדושה..." הוא מנחיל בעקיפין ערך מוסף ללימוד המשנה, ערך של קדושה וחשיבות. כשמסיימים פרשה בחומש והמלמד עושה מהסיום 'עסק' בו רוקדים בכיתה עם החומש (עושים 'רכבת' כשהרב'ה בראש עם החומש כמו ס"ת וכולם שרים איתו יחד טוב לי תורת פיך...) הדברים הללו משדרים מתיקות.

"עוד נקודה. לא לתת עונשי כתיבה להעתיק חומרי קודש, משנה גמ' וכו'. לעיתים עם המרירות על העונש (ועל המעניש...) מתרחקים גם מהחומר המועתק. לחילופין, ניתן לתת לתלמיד שנכשל בחוצפה לסכם מתוך ספר מוסר דרכים להתמודד עם מידת העזות. וכמובן בל נשכח את התפילה של והערב נא ה' אלוקינו את דברי תורתך, שתלמיד ישפוך לב בתפילתו שיזכה לחוש במתיקות התורה, כך שללא תפילה וסייעתא דשמייא הוא לא יגיע לשום מקום".

• ימי בין הזמנים כבר החלו. כמנהל שהשקיע את חלבו ודמו בהצלחת התלמידים, האם לא מתגנבת בך מחשבה של 'הלוואי והיו מבטלים מושג זה של 'בין הזמנים' מן העולם'?

"בתחילת חומש ויקרא מבאר רש"י: "ומה היו הפסקות משמשות? ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין עניין לעניין..." בין הזמנים יש בו חשיבות רבה להתרענן ולהחליף כח. וכפי שאומר רש"י, זה גם מסייע ללומד ללמוד הלאה.

"ידוע שהיו מגדולי ישראל שהתנגדו לבין הזמנים של אב בישיבות, אך לא נראה שבת"תים זה שייך. התלמידים והמלמדים זקוקים כאמור להחלפת כח וכשמונעים זאת לעיתים יצא שכרו בהפסדו. מסופר שבמלחמת יום כיפור סירב ראש הישיבה מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל לאפשר לבני ישיבת פוניבז' לצאת לחופשת "בין הזמנים". הישיבה לא יצאה לחופשה וב"זמן חורף" שלאחר מכן חל רפיון מסוים בישיבה, עד שלא נותרה ברירה והבחורים יצאו ל"פגרת חנוכה" שלא מן המניין. ללמדך שלעיתים "ביטולה זהו קיומה".

• ומה לדעתך צריך ההורה לעשות בכדי שלא לאבד את ההשקעה של השנה כולה?

"לגבי ההורים, מאז שהתלמיד יוצא מבין כותלי הת"ת לימי בין הזמנים, על ההורים לפקוח עיין בכפליים על הילד, לוודא זמני קימה ושינה סבירים, לימוד יומי ובדיקה מעמיקה עם מי הילד מתרועע. חשוב לדעת שאם ימים אלו יעברו ללא תשומת לב מספקת מבחינת ההורים, עלולה להיגרם לילד, הפסד של שנה שלמה שהת"ת השקיע!".

• האם יצאתם עם תוכנית לחופשת הקיץ, כדי שהתלמידים ישננו את תלמודם?

"למידה מסיבית בחופשה אצל רוב התלמידים עלול ליצור ריחוק ונזק בצידו. ניתן לקבוע בהתאם לגיל הילדים זמני לימוד בעיקר לצורך צמצום פערים בעיקר בתחומי המיומנויות השונים, קריאה, כתיבה, הבנת הנקרא וחשבון בכתות הנמוכות ובכתות היותר גבוהות הכנת המושגים שיילמדו בפרקי המשנה והגמרא בשנה הבאה.

"נדמיין לעצמנו את השיעור הראשון בתחילת שנת הלימודים. הרב שואל שאלת פתיחה לשיעור, והתלמיד המכיר את המושג מהחופשה מצביע ועונה. תגובת המלמד 'נהדר! מהיכן את יודע זאת?' והתלמיד עונה "למדתי עם אבא בבין הזמנים". אם ההסתכלות של המלמד על הילד, תהיה חיובית מהרגע הראשון, כך תהיה גם תחושת התלמיד בעיני עצמו וממילא הוא ימשיך כך".

המבצע עיקר - ולא הפרס
• נהוג בת"תים ליזום מעת לעת מבצעים לעידוד התלמידים. מהי התפיסה שלכם בנושא?

"צריך לזכור כי המבצעים הם אינם מטרה בפני עצמה אלא אמצעי לדירבון ועידוד. לכן חשוב לוודא כי במהלך המבצע ובסיומו נשארו הערכים החשובים אותם עודדנו במבצע. למשל במבצע "תפילה" ניתן ל"הרוויח" שבמהלך המבצע התלמידים יתפללו היטב ויתוגמלו על כך, אך בסיום תקופת המבצע הם יישארו באותו מצב שהיו טרום המבצע...

"כשמתכננים מבצע צריך לשים דגש לכך שה'תגמול' לא יהיה אצל התלמיד הגורם העיקרי לביצוע המשימות, אלא ההסברה סביב הערך אותו אנו רוצים לדרבן. ממילא גם כאשר מסתיימת תקופת המבצע, הערכים נשארים ונשמרים".

• תן לנו דוגמא למבצע "מועיל" גם לאחר זמן...

"אחד המבצעים האהובים מאוד על התלמידים הוא מבצע "אלול". מבצע זה שמתחיל בתחילת חודש אלול ומסתיים ב... שמחת בית השואבה מרוממת לאבות ובנים בחצר הת"ת, בהזדמנות זו נערכת הגרלה למצטייני המבצע על עשרות פרסים יקרי ערך. היעדים במבצע זה הם הכנה לימים הנוראים, קבלת קבלות מעשיות בענייני בין אדם לחברו ובין אדם למקום. והילדים אכן זוכרים וגם משתפים בכך את ההורים".

"בתקופת החורף אנו מעודדים למידה בע"פ על הלמידה במשנה ובגמ'. על קיר בכיתה מתנוססת טבלה כאשר שמות התלמידים בעמודה הימנית ובהמשך שמאלה את כל פרקי המשנה כשהם מחולקים למשניות, וכל משנה עליה נבחן התלמיד מצוינת במדבקה, כך שניתן להיווכח כמה משניות יודע כל תלמיד וכידוע 'קנאת סופרים תרבה חכמה'. כך עושים גם בגמרא כאשר כל עמוד מסומן בנפרד.

"יש את המבצע של ימי הספירה בו אנו מעודדים עבודה על המידות בעיקר בתחומים שבין אדם לחברו לאחר מכן ערכנו הדלקה מפוארת בחצר הת"ת כאשר את האבוקה הדליק נשיא הת"ת הגר"מ מלכה שליט"א כמו כן ערכנו מבצע מיוחד כהכנה לחג השבועות. בימי הקיץ הלוהטים אנו מפעילים 'חנות' לקרחונים ושלגונים אותם רוכשים התלמידים באמצעות קופוני מבצע בהתאם למשימות שקיבלו.

"חשוב לציין כי אנו משתדלים להקפיד לא "לשכפל" מבצעים. כלומר הנושאים הם אותם נושאים כאמור, אך האתגרים שונים וכן צורת התגמול, מה שנותן מוטיבציה לתלמידים לשתף פעולה".

• כפי הידוע אתם הת"ת החלוץ בעיר שמוציא עלון קבוע לשבת בשם 'דרכינו', מה מטרתו?

"העלון משמש כאמצעי תקשורת וחיבור בין ההורים והת"ת. לתלמוד תורה חשוב שההורים יכירו מקרוב את הדרך החינוכית של הת"ת, את התפיסה החינוכית של הצוות וההנהלה, שיהיו מעורבים בנעשה, שותפים למבצעים בהכנה לאירועים ולמבחנים פומביים. העלון מהווה במה לדברי תורה המשלבים השקפה וחינוך. אנו משתדלים מידי שבוע לקשר רעיון חינוכי לפרשת השבוע תוך התמקדות בתהליך מעשי שניתן לבצע בכל בית.

"בתקופות מסויימות נתנו במה גם לצוות החינוכי לשתף את קוראי העלון בדעותיהם בתחום החינוך, איפשרנו לתלמידים להציג דברי תורה מעשי ידיהם. ניצלנו במה זו גם לברך את הצוות והתלמידים באירועים משפחתיים. בפועל יש דרישה רבה מאוד לעלון הת"ת גם מאלו שאינם נמנים על הורי הת"ת. לקראת השנה החדשה הבעל"ט אנו מרעננים את פני העלון הקבוע שיוצא בקביעות זה...שנים. קבענו לו מדורים חדשים ומרתקים כך שהעלון יקבל 'פנים חדשות'. בקיצור, יש למה לחכות", מפטיר בחיוך הרב יזדי...

רצינו להחזיר את אייל הביתה
• אלעד ספגה זעזוע קשה ברציחתו של אייל יפרח הי"ד. איך לוויתם את הילדים במהלך התקופה הקשה של החטיפה?

"העובדה שהקדוש אייל יפרח הי"ד היה תושב העיר גרמה לחיבור התלמידים לנושא והתגייסות למען החזרת החטופים. כדרכנו, יזמנו מבצע מקורי שנקרא "לעצור את החטיפה!" תלמידים קיבלו על עצמם להמנע מלברך ברכה חטופה, וכן מלענות אמן חטופה. עודדנו את התלמידים לברך לאט ובקול וכך לזכות את חבריהם בעניית אמן שידועה סגולתה. למותר לציין כי תלמידנו נרתמו לאתגר והאוירה הייתה להרחיב את הזכויות לטובת הנערים הי"ד. בהמשך נאלצנו להרחיב בשאלה ששאלו רבים "להיכן נעלמו הזכויות והתפילות..." כפי שהסבירו גדולי ישראל ומורה דרכנו מתווה הדרך החינוכית בת"ת הגר"מ מלכא שליט"א, כי מי יודע איזו גזירה קשה עמדה להתרחש עלינו ונמנעה עקב הזכויות שעלו מהקבלות והתפילות... ואכן יעידו הניסים הגלויים אשר אנו חווים מידי יום ביומו.

• מה דעתכם על מסיבות סידור, חומש ועוד, איך לדעתכם אמורים לחגוג אירועים מסוג זה?

"מקובל לחגוג במוסדות החינוך מסיבות סידור עם סיום לימוד הקריאה, וחומש עם תחילת לימוד החומש. לאחרונה מסיבות אלו מופקות ברמה גבוהה מאוד, החל מתפאורה מרהיבה ואורות במה, הקלטות באולפן וכדו'. הבעיה שנוצרה היא בהכנות הרבות ובשעות החזרות טרום המסיבה שגורמות לביטול תורה ושיבוש סדרי הלימודים. לאחר התייעצות עם המרא דאתרא ונשיא הת"ת הגר"מ מלכא שליט"א החלטנו שנקיים אירועים אלו באופן שמלבד מניעת שיבוש סדר יומם של התלמידים, נרוויח ערכים שישתמרו באופן חווייתי לדורות.

"אנו מארגנים נסיעה הורים וילד, לקברי האבות ולכותל במשך יום שלם, על מנת להעתיר בתפילה לזכות בילדים בני תורה הנסיעה כוללת סעודת מצווה וביקור אצל גדולי ישראל כמו כן ערכו הילדים תפילה על קברו של מרן זצ"ל . מנסיון, הרווח בכך הוא עצום, עצם שעת האיכות של האם – במסיבת הסידור והאב - במסיבת החומש להיות לבד עם הילד לשוחח, להתפלל יחד וגם המעמד אצל גדולי ישראל, אלו הם חוויות שלא ישכחו וההורים לא מפסיקים להתפעל מכך. שמעתי לאחרונה שמוסדות נוספים העתיקו רעיון זה ואני מברך על כך.

"ידוע שב'דרך המלך' יש קשר מיוחד עם ההורים, על בסיס יומי, במה בא לידי ביטוי קשר זה?
ראשית, יזמנו 'יומן קשר' ייחודי. בשונה מהיומן הנרכש בחנויות למכשירי כתיבה, ביומן שלנו יש תאריכים בנויים לכל יום. ימי החופשה והימים בהם מסיימים מוקדם מצויינים בפנים. מה שמיקל על ההורים בהתארגנות מוקדמת לקבלת הילדים.

"המבחנים שאמורים להתקיים בשבוע הקרוב והחומר למבחן מפורטים במשבצת מיוחדת. גם הציונים שהתקבלו במבחנים שהתקיימו לאחרונה מדווחים בצורה מלאה. המשוב של ההורים ששיננו בשבת את החומר - גם הוא ביומן הקשר, כך שיש מעקב אחר כל המשובים.

"עבודות כיתה שניתנו והושלמו או לא, מצויינים במשבצת הנושאת את התאריך המדובר. בנוסף, תלמיד שהצטיין בכל השבוע מקבל מדבקת "הצטיין" או "השתדל", בסוף היומן טבלת הליכות חודשית. מידי ר"ח כל הורה מקבל תמונת מצב של בו בהליכות כמו הקשבה, יחסו לחברים ולצוות, התנהגות וכדו' כך שבקבלת התעודות, ההורה אינו מופתע. אנו יוזמים מעת לעת סדנאות להנחיית הורים. יודגש כי סדנא אינה הרצאה רבת משתתפים. בסדנא קבוצה קטנה ועבודה פרטנית הכוללת משימות למפגש הבא".

הגראי"ל שטיינמן שליט"א הציע: שיהיו כמה חתנים
• מבחנים פומביים נערכו אצלכם לאחרונה, מדוע לא הכרזתם על חתן וסגן? קנאת סופרים תרבה חכמה!

"מי שעוקב אחרי המתכונת של המבחנים הפומביים הנהוגים בת"תים מבחין כי את הפרס הניתן ל"חתן" ולסגניו הם מקבלים בזכות כישוריהם שקיבלו כמתנת שמים, ולא עבור שקידתם ועמלם. ישנם תלמידים שלא בורכו בכישרונות מיוחדים ואין להם סיכוי להגיע לתואר הנכסף כי התחרות אינה שוויונית. השאלות הופכות להיות קשות ומורכבות ולמרות השקעת התלמידים בשינון וכו' הם לא מצליחים לעמוד בזה ואת הכתר מקבל התלמיד הכישרוני שלא תמיד עמל ויגע. אגב, לעיתים ניתן לשים לב שהזוכים בכל שנה הם פחות או יותר אותם תלמידים מוכשרים והאחרים מתייאשים מראש.

• מה הפתרון לדעתך?

"ישנם שני דרכים. את הראשונה הציע בזמנו מרן הגראי"ל שטיימן שליט"א, שיהיו כמה חתנים. וממילא בהכרח שגם בינוניים שעמלו יוכלו לזכות. כך גם נהגנו במבחן הפומבי שערכנו השנה בהלכות שבת. הפתרון הנוסף הוא תחרות בין כיתות ולא בין תלמידים. הנחת היסוד היא שבכל כיתה יש בממוצע שליש טובים, שליש בינוניים ושליש קצת יותר חלשים. כאשר כל תלמיד ימצה יכולותיו עד למקסימום יעלה הממוצע הכיתתי. ואנו נוכחנו לראות כיצד כל תלמיד מסייע לחבריו להצליח בשינון משותף וכדו' כדי שהממוצע הכיתתי יעלה".

• וכיצד מתגמלים את הזוכים בשיטה זו?

"בפעם האחרונה קיבלה הכיתה הזוכה 1000 ₪ להחלטת המחנך, או פרס אישי או כיתתי כמו יציאה וכדו'. כך מרוויחים גם גיבוש כיתתי.

• האם יש קו מנחה קבוע איתו אתם מנהלים את הת"ת?

"נפרט בקצרה 4 נקודות חשובות:

1. ת"ת אינו בית מסחר לציונים. חשוב להתייחס לא רק להישגים אלא גם לעמל וההשקעה של כל תלמיד. לדוגמא, בתעודות הערכה, בתחום ההליכות מבטא הציון את המצב הסטטי של כל תלמיד, הקשבה, יחס לחברים וכדו'. מאידך בתחום הציונים במקצועות, אנו מתחשבים לטוב ולמוטב גם ביחס של התלמיד לאותו מקצוע. לדוגמא, תלמיד שמיצה את כל יכולותיו ולא הגיע להישגים גבוהים, אך הוא התייחס ברצינות לחומר הנלמד – זה יחושב לטובתו בהרכב הציון. מאידך, תלמיד כשרוני שמזלזל בלימוד, אך זוכה להישגים גבוהים בזכות יכולותיו, זה יילקח בחשבון לרעתו.
ככלל, נושא ההליכות בתעודה מופיע אצלנו בראש טבלת ההערכות ולא כמקובל - אי שם בצידה השמאלי של התעודה, וזאת כהדגש על החשיבות שאנו רואים בראש ובראשונה בעיצוב אישיותו של כל תלמיד, לפני ההישגים בלימודים.

2. הת"ת – כבית יוצר ומחנך לילדים. בהנחלת תפילה לימוד תורה ומידות טובות כדרך חיים מצד שני לגרום לילד להגיע בשמחה למקום הלימודים. כך החל מהתפילה בבוקר, חוויה של תפילה, בקול, בנעימות, בזימרה - במקומות שזה ניתן, השיעורים חוויתיים, הדינמיקה של המלמד, אמצעי המחשה וכו'. שבירת שיגרה מידי פעם ביציאות קצרות לפעילות קרובה. פעילות שירה בימי ו', מלאכת יד בכתות מסויימות ועוד. הדברים הללו גורמים לתלמידים לאהוב את המסגרת החינוכית.

3. השגת משמעת על ידי יצירת אוירה לימודית. העולם נוהג לחשוב שהן שתי פעולות מקבילות, המשמעת והלמידה. המציאות הוכיחה שכשהתלמידים היו עסוקים בלמידה משום שכך הכתיבה האווירה בכיתה, ממילא לא היה להם פנאי להפר משמעת. לצורך כך צריכים מלמדים מאוד מיוחדים שבאים מאוד מוכנים לשיעור, עקביות בעריכת מבחנים וחזרות לפניהם וכדו'.

4. הנקודה המשמעותית ביותר היא התמקצעות הצוות החינוכי. מידי ראש חודש מתקיימת סעודה עשירה לכל הצוות ומיד לאחריה ישיבה מקצועית בראשיתה נסקרים הפעולות שהתקיימו במהלך החודש החולף כולל הפקת לקחים ומסקנות, וכן סקירת היעדים והמטרות לחודש הקרוב. מידי פעם מתקיימות השתלמויות קצרות על ידי טובי אנשי החינוך והייעוץ במטרה להרחיב את דעת המלמדים בתחומים חשובים אלו".

• ספר לנו מה התוכניות לשנת הלימודים הבעל"ט?

"תורה נאה בכלי מפואר. אנו מקווים בעז"ה על פי התוכנית אם לא יהיו שינויים, לקבל לידינו את המבנה המפואר והמרווח ברחוב אבן גבירול אשר ירחיב את דעת התלמידים, ויאפשר לצוות הנפלא של הת"ת להעניק לכל תלמיד את המיטב והמירב, בטיפוח ובפיתוח אישיותו של כל תלמיד במידות טובות ויראת שמים, בלמידה והשקפה טהורה".

• נפרדתם השבוע ממחזור נוסף של מסיימי כתות ח'. כיצד ההרגשה?

"התרגשות אמיתית לצד שמחה וסיפוק. הצלחנו ב"ה להוביל, לקדם, לחנך ולהשקיע בכלל ובפרט, ללוות כל תלמיד מהינקות עד בחרות ולהצעידו עד לסף הישיבה לצעירים כשהוא בשל בלימוד, בהנהגה ובהשקפה נכונה. תלמידי כתות ח' למדו עד סוף הזמן כבתחילתו, בהתמדה ראוייה לציון וללא הרגשה של סוף שנת הלימודים שלעיתים קיים בו רפיון מסוים".

"במסיבה שהתקיימה ביום האחרון (!) של הלימודים עם ההורים נערכו למעלה ממאתיים וחמישים סיומי מסכתות (כולל המסכתות שנלמדו בבקיאות בכיתה) תלמידים ישבו בהיכלי בתי המדרש ליד ביתם ולמדו בחברותות בשעות שלאחר הלימודים מסכת אחר מסכת. וכי יש סיפוק גדול מזה?...".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!