די עם השמחה לאיד: הרפורמה במערכת המשפט עלולה להזיק לחרדים

נתחיל בנקודת הפתיחה המובנת מאליה: המצב בבתי המשפט בישראל הינו קטסטרופלי. חוסר האיזון בו זועק לשמים. די לשים על כף המאזניים פסיקות בג"צ משני צידי המתרס הפוליטי לאורך השנים, כדי להבין את גודל האבסורד בשיטת בחירת השופטים הנהוגה כיום.

מצד אחד, מסתננים בלתי חוקיים מקבלים אישור להתגורר בארץ כשלעומת זאת תושבים ישראלים גורשו מבתיהם; מחד מהלל שהידים מכהן באין מפריע כחבר בכנסת ישראל כבר עשרות שנים ומאידך תומכי הרב כהנא נפסלו על הרבה פחות מכך. כך שאין ספק כי האג'נדה של מרבית השופטים השתלטה גם על פסיקותיהם והיא מטעה אותן באופן מובהק שמאלה.

אלא שאם נצא רגע מהמשוואה של "הם התחילו אז נראה להם מה זה", צריך לשאול כאן שאלות חשובות שחייבים להעלות על הדעת בטרם מבצעים מהפכה בבית המשפט: ראשית, האם ראוי לתקן עוול בעוול - האם בחירת שופטים על ידי שופטים צריכה להיות מתוקנת באמצעות בחירת שופטים על ידי פוליטיקאים? הרי חוסר האיזון עלול להישמר ואף גרוע מכך - להידרדר לקרבות פוליטיים מכוערים.

כמו כן, האם לדעתכם הגיוני ששופטי בג"צ יוכלו לפסול חוק אך ורק ב'פה אחד'? תארו לכם שבבחירות הבאות שונא החרדים אביגדור ליברמן שוב עולה לשלטון ומחליט שחרדי שקונה חלב בסופר עליו לשלם כפול מיסים משאר האזרחים כיוון שלא שירת בצבא, מה נעשה אז? נרקוד משמחה רק כי "הראנו פעם לשמאלנים ולאהרון ברק מי שולט"? כבר חזינו במו עינינו כיצד בג"צ סייע לחרדים בשעת הצורך מול גזירת המעונות של ליברמן אז למה לעצום עיניים ולא לחשוב גם לטווח הארוך?

אין ספק שרפורמה בבתי המשפט היא הכרחית, השאלה איזו רפורמה, כזו שדורסת לחלוטין את שליטת השופטים והופכת אותם לבובה על חוטים של הפוליטיקאים, או רפורמה שמגיעה אחרי ביסוס חוקה מפורטת שלא מאפשרת למחוקקים לעשות ככל העולה על רוחם וכזו שמעניקה אפשרות לפסול חוקים שערורייתיים ומפלים שעלולים לחוקק בכנסת. מדינת חוק אין פירושה שהרוב יכול להחליט ככל העולה על רוחו.

צריך לזכור כי דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב, היא מורכבת ממספר אספקטים והיבטים, ביניהם גם דאגה למיעוט. אם לא נזכור זאת, אנחנו, המגזר החרדי, עשויים להיות הראשונים שנסבול מכך בעתיד.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!