היערכות לשמיטה: כיצד מונעים עליית מחירים?
הוועדה לביקורת המדינה קיימה דיון בהיערכות המדינה לשנת השמיטה, בהשתתפות שר החקלאות ונציגי המשרד
- יהודה הלוי
- א' אב התשע"ד
צלם:shutterstock
בדיון שנערך הבוקר (ב) בישיבת הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, דנה הוועדה בהיערכות רשויות המדינה לקראת שנת השמיטה המתקרבת. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) התייחס לדו"ח בנושא של מבקר המדינה, והדגיש כי הוא נכתב לאחר שנת השמיטה הקודמת, וחשוב לוודא כי לקראת השנה הקרובה הרשויות נערכות נכונה מבחינת תקציב, פיקוח, בחירת מסלולים לחקלאים, ייצוב מחירים ועוד. בכדי לוודא שלא יעשקו את הצרכן הפשוט, ולא ייווצר קרטל השולט בשוק מול לקוחות שבויים.
"יש להקפיד על תחרות בין יבואני הירקות והפירות בשמיטה, כדי למנוע פערים של 200% כבעבר", אמר כהן, שיבח את התנהלות סגן השר בן דהן, וציין כי ניכר שיפור משמעותי בהיערכות הממלכתית בנושא, בזכות עבודתו.
שר החקלאות, יאיר שמיר, ציין בתחילת הדיון כי "השמיטה מבטאת את חיבור העם היהודי לארצו, ומימושה הוא חלק מתקומת ישראל בארצו. כאשר היינו עם מפורד ומפוזר, לא הייתה כמעט משמעות למצווה זו – אלא רק כאשר חזרנו לארצנו – ומימשנו את שיבת ציון".
סגן שר הדתות אלי בן דהן סיפר, כי 6,500 החקלאים בארץ מקבלים הדרכה, ייעוץ, סיוע וליווי למסלולים העומדים לפניהם בשנה הקרובה – כגידול על ידי מצע מנותק, היתר מכירה, אוצר בית דין או השבתה מלאה. כן נערכים כנסי הסברה לאגודות, מושבים, קיבוצים וועדות חקלאיות, וכן לרשויות המקומיות בעניין הטיפול בגינות הנוי.
לדבריו, 18 צוותים מנהלים את הקשר עם החקלאים, רשתות השיווק והסיטונאים, ולהערכת המשרד כ-200-150 חקלאים בלבד ישבתו לגמרו מעבודה. "למדנו היטב את דו"ח המבקר הקודם, ומספר רב של מפקחים מסתובבים בשטח, טפסי ההחתמה של החקלאים ברורים, מסודרים ושקופים, ואנו נותנים מענה הלכתי ברור ומידי לבעיות המתעוררות תוך כדי ההערכות. נבחרה חברה חיצונית המלווה את החקלאים, ממפה את צרכיהם ומחתימה אותם על טפסי ההסדרה", אמר.
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה הביע את רשמיו מסיורים שערך בשטח. "התרשמתי בסיורים שערכתי אצל חקלאים שהמצב אינו פשוט כלל ועיקר. חקלאים אלו נושאים בעלויות גבוהות בשנת השמיטה למרות שהם אינם עובדים פיזית בקרקעות. ישנם עלויות גבוהות של חכירת הקרקעות, הלוואות שנטלו החקלאים מהבנקים עבור ציוד כבד ויקר אשר משמש אותם בעבודתם השוטפת הן בעבודת הקרקע והן בבתי האריזה שברשותם ועל כך מתווספות עלויות נוספות".
תוך כדי הדיון האשימה ח"כ רות קלדרון מיש עתיד את הכשרויות הפרטיות וטענה כי המשתלות בארץ נפגעות בגלל הכשרות הנדרשת מהן ועל שר החקלאות לשמור על מעמדן. ח"כ אורי מקלב השיב כי מדובר בשוק חופשי של היצע וביקוש, "את לא תקבעי לציבור היכן ומה לקנות", אמר. מקלב הוסיף כי קרוב לאלף חקלאים משביתים את הקרקע ועובדים על פי אוצר-בית-דין, אך הם אינם עומדים במדדים הקשוחים של משרד החקלאות, שהוחמרו מבעבר.
ח"כ יעקב אשר, העלה את נושא המחירים על יבוא מירדן, והדגיש כי חייבת להיות גמישות ביבוא, מכיון שכל מחסור יביא מיד לסחרור-מחירים.
צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות, השיב כי "קיבלנו מהאוצר תקציב 100 מיליון ₪ המיועד בעיקר לחקלאים לצרכי השמיטה. הוצאנו נהלים על פי הערות הציבור, כולל הציבור החרדי וועדות הכשרות – שכולם התקבלו. 87% מהציבור הישראלי נערך לצריכת פירות וירקות שגודלו על פי היתר מכירה, ולציבור זה להערכתי לא יהיה מחסור במוצרים טריים. 13% הנותרים ניזונים מגידולי שנה זו, מגידולי הערבה הדרומית (שכבר כיום נסגרות בו עסקאות נרחבות), יבול נכרי ועוד. כל אלו ללא התערבות המשרד והם פועלים על פי שוק חופשי. בנוסף – אם יתגלה צורך נאפשר יבוא בצורה מפוקחת ובמשורה, במכס מופחת, לירקות ופירות ממקומות שונים בעולם. הקל ביותר ליבוא גם מבחינת הפיקוח על הצומח - הוא מירדן. ישבנו עם ועדי הכשרות, הקבוצות החרדיות הגדולות ודרשנו שכל מוצר שיגיע מירדן - יגיע למספר יבואנים בו-זמנית, כדי ליצור תחרות ולהפחית מחירים".
"יש להקפיד על תחרות בין יבואני הירקות והפירות בשמיטה, כדי למנוע פערים של 200% כבעבר", אמר כהן, שיבח את התנהלות סגן השר בן דהן, וציין כי ניכר שיפור משמעותי בהיערכות הממלכתית בנושא, בזכות עבודתו.
שר החקלאות, יאיר שמיר, ציין בתחילת הדיון כי "השמיטה מבטאת את חיבור העם היהודי לארצו, ומימושה הוא חלק מתקומת ישראל בארצו. כאשר היינו עם מפורד ומפוזר, לא הייתה כמעט משמעות למצווה זו – אלא רק כאשר חזרנו לארצנו – ומימשנו את שיבת ציון".
סגן שר הדתות אלי בן דהן סיפר, כי 6,500 החקלאים בארץ מקבלים הדרכה, ייעוץ, סיוע וליווי למסלולים העומדים לפניהם בשנה הקרובה – כגידול על ידי מצע מנותק, היתר מכירה, אוצר בית דין או השבתה מלאה. כן נערכים כנסי הסברה לאגודות, מושבים, קיבוצים וועדות חקלאיות, וכן לרשויות המקומיות בעניין הטיפול בגינות הנוי.
לדבריו, 18 צוותים מנהלים את הקשר עם החקלאים, רשתות השיווק והסיטונאים, ולהערכת המשרד כ-200-150 חקלאים בלבד ישבתו לגמרו מעבודה. "למדנו היטב את דו"ח המבקר הקודם, ומספר רב של מפקחים מסתובבים בשטח, טפסי ההחתמה של החקלאים ברורים, מסודרים ושקופים, ואנו נותנים מענה הלכתי ברור ומידי לבעיות המתעוררות תוך כדי ההערכות. נבחרה חברה חיצונית המלווה את החקלאים, ממפה את צרכיהם ומחתימה אותם על טפסי ההסדרה", אמר.
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה הביע את רשמיו מסיורים שערך בשטח. "התרשמתי בסיורים שערכתי אצל חקלאים שהמצב אינו פשוט כלל ועיקר. חקלאים אלו נושאים בעלויות גבוהות בשנת השמיטה למרות שהם אינם עובדים פיזית בקרקעות. ישנם עלויות גבוהות של חכירת הקרקעות, הלוואות שנטלו החקלאים מהבנקים עבור ציוד כבד ויקר אשר משמש אותם בעבודתם השוטפת הן בעבודת הקרקע והן בבתי האריזה שברשותם ועל כך מתווספות עלויות נוספות".
תוך כדי הדיון האשימה ח"כ רות קלדרון מיש עתיד את הכשרויות הפרטיות וטענה כי המשתלות בארץ נפגעות בגלל הכשרות הנדרשת מהן ועל שר החקלאות לשמור על מעמדן. ח"כ אורי מקלב השיב כי מדובר בשוק חופשי של היצע וביקוש, "את לא תקבעי לציבור היכן ומה לקנות", אמר. מקלב הוסיף כי קרוב לאלף חקלאים משביתים את הקרקע ועובדים על פי אוצר-בית-דין, אך הם אינם עומדים במדדים הקשוחים של משרד החקלאות, שהוחמרו מבעבר.
ח"כ יעקב אשר, העלה את נושא המחירים על יבוא מירדן, והדגיש כי חייבת להיות גמישות ביבוא, מכיון שכל מחסור יביא מיד לסחרור-מחירים.
צביקה כהן, סמנכ"ל משרד החקלאות, השיב כי "קיבלנו מהאוצר תקציב 100 מיליון ₪ המיועד בעיקר לחקלאים לצרכי השמיטה. הוצאנו נהלים על פי הערות הציבור, כולל הציבור החרדי וועדות הכשרות – שכולם התקבלו. 87% מהציבור הישראלי נערך לצריכת פירות וירקות שגודלו על פי היתר מכירה, ולציבור זה להערכתי לא יהיה מחסור במוצרים טריים. 13% הנותרים ניזונים מגידולי שנה זו, מגידולי הערבה הדרומית (שכבר כיום נסגרות בו עסקאות נרחבות), יבול נכרי ועוד. כל אלו ללא התערבות המשרד והם פועלים על פי שוק חופשי. בנוסף – אם יתגלה צורך נאפשר יבוא בצורה מפוקחת ובמשורה, במכס מופחת, לירקות ופירות ממקומות שונים בעולם. הקל ביותר ליבוא גם מבחינת הפיקוח על הצומח - הוא מירדן. ישבנו עם ועדי הכשרות, הקבוצות החרדיות הגדולות ודרשנו שכל מוצר שיגיע מירדן - יגיע למספר יבואנים בו-זמנית, כדי ליצור תחרות ולהפחית מחירים".
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות