הרפורמה במערכת המשפט
הסעיף הדרמטי שאותו שר המשפטים יריב לוין לא חשף בהצהרתו
שר המשפטים יריב לוין מקדם חקיקה שתאפשר מינוי של נשיא לבית המשפט העליון שלא בא מתוך מערכת המשפט. כיום המהלך לא מתאפשר בגלל החוק שקובע שנשיא בית המשפט העליון צריך להיבחר מקרב חברי ההרכב של 15 השופטים | כל הפרטים על הסעיף שלא הוצג לציבור
אילוסטרציה צילום: דוברות הרשות השופטת
שר המשפטים יריב לוין הציג בשבוע שעבר את הרפורמה המשפטית אותה הוא מתכנן במערכת המשפט. עם זאת, מתברר כי הפרט הדרמטי ביותר ברפורמה של לוין טרם נחשף - והוא נוגע לשאלה מי יכהן כנשיא בית המשפט העליון החל מאוקטובר. על פי דיווח ב'חדשות 13', השר לוין מקדם חקיקה שתאפשר מינוי של נשיא לבית המשפט העליון שלא בא מתוך המערכת. במערכת המשפטית מעריכים עם זאת, שגם לוין מבין ששופטי בית המשפט העליון הנוכחיים לא יסכימו לחרוג מנוהג הסניוריטי.
יצוין כי כיום המהלך לא מתאפשר בגלל החוק שקובע שנשיא בית המשפט העליון צריך להיבחר מקרב חברי ההרכב של 15 השופטים. אלא שלשר המשפטים לוין יש תזכיר חוק מוכן, שלפיו "נשיא או סגן נשיא של בית המשפט העליון יתמנו באותה דרך שבה מתמנים שופטי בית המשפט העליון, בין אם כיהנו תחילה כשופטים של בית המשפט העליון, ובין אם לא".
מי שצפוי נכון להיום להתמנות לנשיא בית המשפט העליון הבא, אחרי שאסתר חיות תפרוש, הוא השופט יצחק עמית.
כזכור, בשבע שעבר מנה לוין את ארבעת השינויים הראשונים ברפורמה שהוא מתכנן:
• שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים: ייצוג שווה לשלוש רשויות השלטון בוועדה, שקיפות מלאה בעריכת שימוע ציבורי בוועדת החוקה.
• פסקת ההתגברות: תתאפשר פסילת חוקים רק בהרכב מלא ורוב מיוחד של השופטים. פסקת התגברות ברוב של 61. לא תהיה התגברות של אותה הכנסת אם נפסל חוק פה אחד.
• ביטול עילת הסבירות והחזרת יכולת ההחלטה לממשלה הנבחרת.
• חוק היועמ"שים: היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ימונו על ידי הממשלה וייצגו את עמדת הממשלה.
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות