נאט"ו דוחקת בארדואן: הגיע הזמן לצרף את שבדיה לברית
ראשי נאט"ו דוחקים בנשיא טורקיה ארדואן לאשר את צירופה של שבדיה לברית. שר החוץ הטורקי הבהיר בתגובה: "הם אפילו לא בחצי הדרך". זאת, בגלל סירובו של בית המשפט השבדי להסגיר פעיל כרודי המבוקש על ידי מערכת המשפט הטורקית. עד לפרוץ המלחמה באוקראינה דחו שבדיה ופינלנד את כל פניותיה של טורקיה בנושא
- ישראל לפקוביץ
- י"ז טבת התשפ"ג
- 1 תגובות
מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג דחק אתמול (שני) בנשיא טורקיה רג'פ טאים ארדואן, לזרז את הליכי האישור של צירוף שבדיה לברית נאט"ו, על מנת להשלים את הצירוף שלה לברית יחד עם פינלנד שנמצאת גם היא בהליכי הצטרפות לברית הצפון אטלנטית. לפני חודשים אחדים הודיע סטולטנברג כי הוסר המכשול שמנע את הצטרפותן של שבדיה ופינלנד לברית הצפון אטלנטית, לאחר ששתי המדינות הגיעו להסכמה עם טורקיה לגבי ההתנגדויות שהעלתה.
עם זאת, בפועל, התהליך אורך זמן ארוך ממה שקיוו המדינות הנוגעות בדבר, בגלל שטורקיה מנסה לנצל את ההזדמנות כדי לבוא חשבון עם מתנגדי המשטר הטורקי שנהנים ממקלט מדיני בשבדיה. מיד לאחר שפינלנד ושבדיה הגישו את הבקשות שלהן להצטרף לברית נאט"ו, אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שהוא מתנגד לכך, משום ששתי המדינות הללו הן תומכות טרור לטענתו.
ארדואן אף תלה את אי צירופן של שתי המדינות בכבודו האישי וצוטט כאומר כי "כל עוד רג'פ טאיפ ארדואן הוא ראש הרפובליקה הטורקית – מדינות התומכות בטרור לא יצורפו לנאט"ו". יודגש כי כחברה מן המניין בברית נאט"ו יש לטורקיה זכות מלאה להטיל וטו על כל הצטרפות של מדינות אחרות, והיא אינה חייבת לספק סיבה מוצדקת להתנגדות זאת.
טורקיה זועמת כבר שנים רבות על פינלנד ושבדיה, משום שאלו מעניקות מקלט מדיני למתנגדי משטר טורקים, בהם אנשי המחתרת הכורדית וכן תומכיו של המנהיג האסלאמי הגולה פאתהוללה גולן, שנחשב ליריב מר של נשיא טורקיה ארדואן. בטורקיה רואים במחתרת הכורדית ובפאתהוללה גולן ואנשיו ארגוני טרור לכל דבר.
לפחות בהקשר למחתרת הכורדית מדינות רבות אחרות מסכימות עם טורקיה ומגדירות את המחתרת כארגון טרור. באשר לארגונו של פאתהוללה גולן, מדינות המערב דווקא תומכות בו, ולמעשה הוא עצמו נהנה ממקלט מדיני בארה"ב. עד לפרוץ המלחמה באוקראינה דחו שבדיה ופינלנד את כל פניותיה של טורקיה בעניין זה, וטענו כי הכורדים הם לוחמי חופש או פעילים פוליטיים, ושטורקיה מנסה לצוד אותם שלא כחוק ולכן אין לה זכות לדרוש את הסגרתם. אלא שעם פרוץ המלחמה, כשהתברר שהאיום הרוסי חי ובועט ושנשיא רוסיה עלול לפתוח במלחמה נגד מדינה שכנה גם בלי שתהיה לו עילה סבירה, ביקשו שתי המדינות לחבור לברית נאט"ו ולהפוך לחלק ממנה.
כאן מצאה טורקיה הזדמנות לגבות את החוב הישן שלה, ולהשיג את מבוקשה על ידי הצבת תנאים מאוד ברורים בפני שתי המדינות, שחוששות מפני האיום הרוסי, ומבקשות לקבל את הגנתה של ברית נאט"ו. שתי המדינות אכן חתמו עם ארדואן על הסכם כלשהו, ונטען אז שהוא הפיג את החששות של טורקיה. פרטי ההסכם לא נחשפו, אבל מתברר ששבדיה לא מוכנה להכפיף את מערכת המשפט שלה להוראות של ארדואן, דבר שמהווה גורם משמעותי בצירופה לברית.
אתמול אמר שר החוץ הטורקי מבלוט צ'באושולו, לאחר שבית המשפט השבדי דחה בקשת הסגרה של פעיל כורדי לטורקיה, כי "הם לא נמצאים אפילו בחצי הדרך להצטרפות לנאט"ו". העמדה הטורקית מאתגרת את נאט"ו כולה, משום שכשהמדינות כוננו את הברית הייתה טורקיה מדינה דמוקרטית. מאז השתלט ארדואן על טורקיה והפך אותה למדינה דיקטטורית באופן מוחלט, ועכשיו הוא ממנצל את חברותו בנאט"ו כדי לממש את שאיפותיו הדיקטטוריות ולכלוא את מתנגדיו, דבר שמעמיד את כל החברות בברית באור שלילי.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 1 תגובות