זו הסיבה: ירידה בעליית יהודים לארץ הקודש

ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בראשות ח"כ עודד פורר מ'ישראל ביתנו', דנה בפעילות משרד העלייה והקליטה בשנת 2022. מנתוני המשרד עולה כי בעשור האחרון עלו לישראל כ-350 אלף עולים. כאשר בשנה שעברה נרשם שיא בה עלו 74,370 עולים. מנתוני המשרד, ברוב מדינות המערב חלה ירידה של 30% בהשוואה לשנת 2021. לדברי יו"ר הוועדה, עודד פורר (ישראל ביתנו) "מדינת ישראל עמדה בפני אתגר לא סטנדרטי. אפנה לשרי האוצר והקליטה, להחיל ולהאריך את מענק ההסתגלות לשנה זו, ולהוסיף תקציב לעובדים נוספים לרשות האוכלוסין ולנתיב. בשבוע הבא יתקיים דיון משותף עם ועדת החינוך בנושא מורי האולפנים לעברית".

לפי ד"ר אילה אליהו, ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, "נתון בולט במיוחד הוא הגידול המשמעותי במספר העולים ושל אזרחים מאוקראינה ורוסיה בעקבות אירועי המלחמה, שהחלו עם פלישת רוסיה לאוקראינה ב-24 בפברואר 2022, וכן ההכרזה על גיוס חלקי ברוסיה ב-21 בספטמבר. לפי נתוני רשות ההגירה והאוכלוסין מחודש מרץ אשתקד ועד לתחילת חודש ינואר 2023 עלו לישראל 57,223 עולים. מרוסיה 41,813 מאוקראינה 13,490 ובלארוס 1,990. מתוכם 32% (18,149) אינם שוהים בישראל נכון לחודש זה. מרבית העולים התיישבו בערים כחיפה, נתניה וראשון לציון. בנוסף, בתקופה זו נכנסו לישראל 138,231 אזרחים שאינם עולים. מרוסיה 90,221 מאוקראינה 41,425 ומבלארוס 6,585 מתוכם, 106,091 (77%) אינם שוהים עוד בישראל נכון לתחילת חודש זה. כניסתם של 5% מאזרחי מדינות אלה לישראל נענתה בשלילה.

עודד פורר בראשות הוועדה. צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ.

לדברי מנכ"לית משרד העלייה הקליטה והתפוצות, דגנית סנקר: "בשנים רגילות אנחנו יודעים יש 30 אלף עולים בממוצע, אך את השנה האחרונה חתמנו עם כ-74 אלף עולים חדשים שאינם טועני זכאות. בנוסף, כ-7,000 איש המטופלים במרחבים שונים. העלייה בחודשים האחרונים היא בעיקרה מרוסיה ופחות מאוקראינה. ביתר העליות, בדגש על צרפת וארה"ב יש ירידות חדות במספרים ואנחנו סבורים שזה קשור ליוקר המחייה ומשבר הדיור בישראל, וזאת מדברי המעוניינים לעלות והעולים עצמם".

לפי סנקר, בשנה האחרונה התקיים מבצע 'צור ישראל' להעלאת יהודי אתיופיה על פי החלטת ממשלה. עלו בערך 1500 איש וצפויים להגיע עוד כ-1500 עולים והדבר מחייב הערכות של מרכזי קליטה ומענים נוספים. מרוסיה, אוקראינה ובלארוס הגיעו כ 65,825 עולים בשנה האחרונה. חלקם הגיעו עם אשרות עלייה שעברו הכנה מסוימת עוד בחו"ל וחלקם טועני זכאות שרובם הגיעו והסדירו מעמד בארץ. כ -7,000 טוענים נמצאים עדיין בתהליך אישור.

חלק מחברי הכנסת בדיון | צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ.

שי פלבר, נציג הסוכנות היהודית הוסיף כי "ביחד עם נתיב העתקנו מאוקראינה לרוסיה את תהליך אישור טועני עלייה במדינות אלה. פתחנו מענה טלפוני לקבלת מענה מהיר. הצלחנו להגדיל את כמות הטיסות מרוסיה בשיתוף פעולה עם האוצר ואל על. היום, עולה יכול תוך שבוע להיבדק ולקבל אישור עקרוני והוא ממתין לטיסה עוד שבוע עד עשרה ימים. בשיא המלחמה הוספנו ושכרנו 18 מלונות במדינות מסביב לאוקראינה, כאשר הקונסולים של נתיב מגיעים, עושים את הבדיקות ואת התהליך שם".

לדברי ד"ר נתי קנטרוביץ, נציג נתיב, בשנה הקרובה האתגר הוא לטפל בתורים שנוצרו מאחר ותחנות נסגרו. "הקונסולים שלנו מוכנים לעבוד שעות נוספות ולטפל. קיבלנו תקני חירום לשנה אחת בלבד וזה מסתיים בחודשים הראשונים של שנה זו. פיתחנו דו"חות מקוונים כדי לקצר תהליכים".

יסמין בן עמרם, ראש מנהלת צו השעה, במשרד העבודה והרווחה אמרה בדיון: "אנחנו אחראים על אזרחים-שאינם-עולים ונכנסו ארצה באשרת תייר ושהייתם מוארכת על ידי משרד הפנים. כרגע נמצאים בישראל 15,177 כאלה ששוהים בישראל באשרת תייר. אנחנו מסייעים במזון, טיפול נפשי, דיור ועוד לאלה המגיעים מאוקראינה". זאב אלקין (המחנה הממלכתי) הזהיר כי "ההפסקה הטכנית של מענק ההסתגלות היא בעייתית מאד, דאגנו להאריך אותו בממשלה הקודמת ולכן הכרחי להמשיך בכך. יש הרבה אזרחים שאינם יכולים לממש את נכסיהם ברוסיה בעיקר", יו"ר ועדת החינוך יוסף טייב (ש"ס) קרא לקדם תכניות רב-שנתיות בקליטת העולים בישראל בתעסוקה, חינוך ודיור.

ישעיהו יחיאלי, יו"ר האגודה לקידום החינוך, סיפר על קליטתם של כ-350 ילדים בעקבות המלחמה באוקראינה. חלק מהילדים באו עם בן משפחה וזה היה פתרון מצוין כאשר משרד החינוך נתן לילדים הללו להצטרף לכיתות של ילדים בודדים.

דני ווזנר, נציג הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה אמר בדיון: "כאשר מדובר על עלייה בזמן מלחמה. אנחנו בפדרציות היהודיות בצפון אמריקה נושאים באחריות ורוב התקציב מגיע אכן מהפדרציות היהודיות. גייסנו יותר מ 70 מיליון דולר במבצע מיוחד, לצורך פליטים ועולים והעלייה של יהדות רוסיה ואוקראינה - ונמשיך בכך".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!