כ' חשון התשפ"ה
21.11.2024

נס פעמיים: אחדות שועלים וסיפורי עלי מכפר מנדא

הקשר המפתיע בין הקצין הבכיר לראש הישיבה, מעשה בתלמי ושבעים זקנים בגירסת 2014 ודרעי פוגש את השטח הערבי

נס פעמיים: אחדות שועלים וסיפורי עלי מכפר מנדא

בראשית השבוע שעבר סערו ארגוני החופש ויפי הנפש הישראליים כנגד קצין בכיר שכתב לחייליו מכתב מלא אמונה קודם היציאה לקרב. מה שפחות ידוע לציבור הוא סיפור מופלא נוסף שהתרחש בשקט בשקט בין כתלי ביתו של ראש ישיבה מפורסם בבני ברק, והתגלגל עד גזרת הלחימה החולית שבדרום. זמן קצר קודם תחילת הלחימה הקרקעית ברצועת עזה, התקשר מפקד אחת החטיבות המשתתפות בלחימה לבני ביתו של ראש הישיבה, בכדי לבקש למסור לו את שמו ושמות חייליו על מנת שבני הישיבה ילמדו ויתפללו עבורם.

אך זהו רק חלק אחד של הסיפור המופלא, את החלק השני והמפתיע באמת גיליתי כאשר תהיתי באוזני המקור שהביא לי את הסיפור, מהיכן היה לאותו קצין, (שמפני חשש עינא בישא של ארגוני יפי נפש, חילונים וחרדים - לצערנו, לא נחשוף את שמו ותפקידו המדויק) את המספר בבית ראש הישיבה. השאלה שנמנעתי מלשאול הייתה בעצם מדוע קצין שאינו חניך ישיבות פוניבז' או סלבודקה, רואה בזמן כזה צורך להתקשר דווקא לשם, ולא למשל, למנכ"ל מוסדות שטעפנשט. מה לקצין בכיר ולראש ישיבה הנע משיעור לשיעור?

התשובה לשאלה הייתה מפתיעה לא פחות מהסיפור עצמו. מתברר שאותו קצין, לפני כחצי שנה, בעת הסערה הציבורית הגדולה סביב חוק הגיוס וועדת שקד, ביקש לנסות ולקדם את השיח בין החרדים לצבא והגיע לנסות את מזלו בבית ראש הישיבה - אותו הוא ניסה לשכנע כי יקים גדוד חרדי בחטיבה שלו, והוא באופן אישי יהיה אחראי על כך שהרמה הרוחנית בו תהיה גבוהה כפי הנדרש ממקום בו שוהים בני תורה.

ראש הישיבה, שהופתע מכנותו ורצינותו של הקצין, ומכך שהגיע אליו בשקט ללא רעש וצלצולים, נענה לו והסביר את שורש העמדה החרדית כלפי הגיוס לצבא. כנראה, בתוך קלחת של דו שיח מתלהם, מצא ראש הישיבה מסילות ללבו, ודברים אמיתיים היוצאים מן הלב נכנסו אל הלב. כך יצא הקצין מבית ראש הישיבה באמונה שלמה כי בן תורה השוקד על תלמודו, תורם את חלקו בהגנה על הארץ. וכך, חצי שנה מאוחר יותר, הוא שב והתקשר בבקשה לפרוע את ההתחייבות שקיבל מבני התורה לתרום את חלקם בהגנה על הארץ.

היופי בסיפור הזה לטעמי, אינה העובדה ש"הנה, גם קצין בכיר השתכנע שאנחנו צודקים". מי שזקוק לאישוש הזהות החרדית שלו - מוזמן לחבוש אפוד זוהר עם לוגו של ארגון חסד כלשהוא, ולנסוע לדרום לחלק מסטיקים לחיילי מילואים, בטוח הוא ימצא שם משהו שיתרום לחיזוק הזהות העצמית שלו. היופי הוא דווקא הלינקייג' הברור בין השיח שנוצר אז - לפני כחצי שנה בסערת וועדת שקד וחוק הגיוס, ובין השיח האידיאולוגי והמאחד ששוטף את הארץ בימים אלו.

השיח הזה הוא איננו שיח פוליטי, של הישגים וחוקים בעלי כותרות ומסיבות עיתונאים מפוצצות. המח"ט הנ"ל לא חזר מבני ברק לפני כחצי שנה עם הישג פוליטי באמתחתו, והוא גם לא חזר עכשיו לדרוש הישג כלשהוא בתמורה - הוא הגיע בכדי להבין וללמוד, והוא חזר בכדי לממש את פירות אותה הבנה. זהו שיח אמיתי של ערכים וזהות של עם המאוחד סביב המאבק על קיומו, וכך גם בני הישיבה תרמו את חלקם למאבק הזה באמונה, בשקידה ובתפילה לבורא העולם.

מעשה בביבי המלך ושועלים פוליטיים
במעבר חד לזירה הפוליטית, צריך להודות שמול המיקרופון, גם לפוליטיקאים היה את המינימום הנדרש בכדי להבין שזהו הזמן לשתוק ולא להתעסק עם דברים שביום יום היו הופכים את הזירה הפוליטית לבוקה ומבולקה. אלא שמתחת לפני השטח אף אחד מהם אינו ישן, ועיני כולם צופיות ליום בו יתקפל החמאס והחיים יחזרו למסלולם.

חדי העין יכלו להבחין כבר בשעות הראשונות של המבצע הקרקעי ברצועת עזה בשבוע שעבר כי גם כאן היו מי שעודכנו מראש במהלך המתוכנן. וכך, שעות ספורות לפני תחילת המבצע שיגר יו"ר ש"ס הודעה נחרצת לעיתונות בה הוא "דורש" לפעול בנחרצות כנגד הטרור ברצועת עזה. דרעי ידע גם להגדיר במדויק את היעד אותו הוא דורש מרוה"מ: חיסול איום המנהרות. שלא במפתיע זה היה בדיוק אותו יעד ששעתיים מאוחר יותר פורסם על ידי לשכת ראש הממשלה, והוגדר כאחת מהמטרות המרכזיות של הכניסה הקרקעית.

מכיון שגם מתנגדיו הגדולים של דרעי מודים שהוא לא נמנה על הקטגוריה של אלו שהנבואה ניתנה להם משחרב ביהמ"ק, כנראה שאת המידע המדויק הוא שמע ישירות מדרג מדיני בכיר מירושלים שבאותה העת שהה בתל אביב. השאלה היחידה שנותרה פתוחה היא האם המידע הגיע באותה שיחת טלפון בה הוא התבשר על כך שלא תתקיים ישיבת ממשלה ביום ראשון - על שלל החוקים וההחלטות הבעייתיות עבור היהדות החרדית שהיו צפויות להתקבל בה - או שהעדכונים זרמו בנפרד.

אלא שבזאת לא תם הענין, למחרת ביום שישי, נקראו ראשי הסיעות החרדיות אל הקודש פנימה לקריה בתל אביב, במה שהוגדר על ידם בהמשך כ"פגישת עדכון". (לתוהים על הצורך בעדכון הנ"ל, לא נותר מנוס אלא לקבוע שנתניהו לא מקפיד על פסקיו של הראשל"צ הספרדי. שאם לא כן, קשה להסביר כיצד הוא התעלם לחלוטין מהפסק שקבע במפורש כי "אברכים לא יתנו עצות לצבא" וזימן את הח"כים החרדים). לא חלפו שעות רבות והתברר שהמפות שהיו פרוסות על השולחן בקריה בתל אביב בזמן הפגישה, לא היו מפות תצ"א של עזה, אלא דווקא מפות של יחסי הכוחות הפוליטיים בקואליציה הנוכחית. הועלתה שם שוב האפשרות הצינית לנצל את ההזדמנות להיכנס לקואליציה ולאגף את לפיד, שיתעורר מחר בבוקר בתום המבצע ויגלה את החרדים לצידו נאחזים בקרנות שולחן הממשלה.

על פי הגירסה הרשמית של מה שהתרחש בפגישה ביום שישי, עת עלה נושא הכניסה לקואליציה על שולחן הדיונים, ניתן לומר שנתניהו חובב המסורת היהודית וספרי התלמוד זכה לחזות במו עיניו במופת הפוליטי הראשון שהתרחש השבוע - מופת בסדר גודל שאיננו רחוק מזה שהתרחש לתלמי המלך ושבעים ושתים הזקנים בעת תרגום התורה ליוונית.

למרות שליצמן וגפני הגיעו לפגישה נפרדת ולא יחד עם יו"ר ש"ס אריה דרעי - נתניהו שמע את אותה התשובה גם מדרעי וגם מהם: אין שום צורך בשלב זה להיכנס לממשלה, ניתן להסתפק בתמיכה מבחוץ. "ראש הממשלה נתקל בקו אחיד של העמדה החרדית", טרח להדגיש אחד המשתתפים בפגישות הנ"ל. ולנו לא נותר אלא לתהות - תלמי המלך מצינו, שבעים זקנים מנין?

אלא שעל פי גירסאות הרבה פחות רשמיות, הסיפור היה שונה לחלוטין ופחות קסום. ההצעה לא ממש הגיעה מראש הממשלה עצמו, ואף נרשמו מספר סדקים עמוקים מאוד ב"קו האחיד של העמדה החרדית" שהוצגה בפני ראש הממשלה. חילופי טלפונים זועמים שנעשו בין הקודקודים מיד לאחר תום הפגישה עם רה"מ הביאו למסקנה הבלתי נמנעת: בפוליטיקה אמנם מותר לשקר, אבל כשמנסים לעשות סיבוב על צמד שועלים מנוסים כמו גפני וליצמן, כדאי מאוד מאוד לתאם גירסאות מראש עד הפרט האחרון.


סיפורי עלי מכפר מנדא
ואפרופו שועלים מנוסים, אם תהיתם מה באמת חולף בראשו של יו"ר ש"ס בימים טרופים מעין אלו, חבל שלא הזדמנתם השבוע לפינת ההמתנה באגף לשכות הח"כים במשכן הכנסת. ישב שם מישהו שעל פי הספר אמור בכלל לפקוד את המשכן רק אחת לארבע שנים: עלי מכפר מנדא. עלי, אם לא יצא לכם לשמוע עליו עדיין, הוא פעיל ש"ס מרכזי בכפר הערבי ישראלי שבצפון. ומידי בחירות הוא מנפיק למפלגה התורנית הספרדית המחזירה עטרה ליושנה מעל 1000 קולות ערבים - ספרדים תורניים.

את הדרך הארוכה מהכפר לירושלים עלי לא עשה לחינם, היו"ר האגדי והשואג, זימן אותו כבר לפני מספר שבועות, עוד בטרם החל המבצע ברצועת עזה - לפגישה בלשכתו. וכשהאריה שואג - עלי מתייצב. "זה לא משנה הרבה המבצע הזה", מנפיק לי עלי את התחזית שלו (ואל תזלזלו בחושים של אדם שמביא למפלגה את כל הכפר שלו כפרי בשל כבר מעל עשרים שנה. מייסדי מפקד הארגזים היו יכולים רק לקנא ביכולת כזו) "כולם יודעים. תיכף - הולך להיות בחירות".

דרעי עצמו גם חושב ככה?

"בוודאי", הוא קובע בבטחה, "הוא בעצמו אמר לי כשנפגשנו. אמצע החורף - יש בחירות. הממשלה לא תשרוד את התקציב".

אולי דרעי יכנס לממשלה וימנע את הצורך בבחירות? הרשיתי לעצמי לתהות.

"אריה לא יכנס לממשלה", הוא מבהיר לי בנחרצות. "זאת ממשלה שמרעיבה ילדים, במגזר הערבי כמו במגזר החרדי. פוגעים בנו וש"ס זו המפלגה היחידה שדואגת לנו באמת", הוא ממשיך לנאום לי בפאתוס על העמדות המדיניות של ש"ס. "דרעי אמר לי - אני נגד כל המבצע הזה. אני נגד כל המלחמות בכלל. רוצה שיהיה שלום, גם הרב עובדיה אמר ככה, צריך שיהיה פה שלום. גם אנחנו הערבים הישראלים - 95% מהציבור - לא רוצה אינתיפאדות והתפרעויות. אנחנו רוצים לחיות בשלווה לצד שכנינו היהודים, ודרעי מאמין בשלום ויביא שלום ושלווה לכולנו".

קשה לקטוע את שטף דיבורו של עלי, אבל לא התאפקתי והשחלתי את השאלה שעמדה על קצה הלשון. אם במשך השנים הצביעו השסניקים מכפר מנדא באדיקות לש"ס בראשות אלי ישי, כיצד הם מתייחסים היום לפילוג, האם נותרו קיני נאמנות בכפר ליו"ר הקודם? האם כולם שלמים עם חזרתו של דרעי להגה המפלגה?

"זה לא נכון" קובע עלי ללא ערעור "אריה אמר לי - ברוך השם כל המפלגה מאוחדת. כל חברי הכנסת ממושמעים ופועלים יחד בהסכמה מלאה. ש"ס בבחירות הבאות תעלה ותקבל בוודאות יותר מנדטים ממה שיש לה היום", הוא מסיים. את השאלה המתבקשת על מצבה של ש"ס בסקרים, חסכתי לו, חבל לקלקל את המצב רוח לפני הנסיעה הביתה - גם ככה מחכה לו נסיעה ארוכה לכפר מנדא.

אם תהיתם, הרי לכם בקצרה תמצית תורת דרעי על רגל אחת:

מצד אחד, דרישה נחרצת לפעול עוד בטרם החל המבצע, מצד שני - הוא בכלל נגד המבצע. יונת השלום רוצה שלום וכנפיה מרחשות מכפר מנדא ועד לירושלים.

מצד אחד נסיונות ודיבורים לגבי כניסה לממשלה, מצד שני - ספירת חיילים לקראת בחירות שיתקיימו להערכתו תוך מספר חודשים.

ואת החשוב ביותר אל תשכחו - ש"ס היא בכלל מפלגה מאוחדת, כל החברים ממושמעים להנהגה ופועלים יחד.

בצל ניסים כה גלויים שהתרחשו השבוע מידי שעה עם רקטות החמאס והמשך הלחימה בסימטאות עזה, ניתן לומר שזהו ה'נס הפוליטי' השני שהתרחש השבוע - "ראה עלי מכפר מנדא, את שלא ראה ביבי נתניהו מלשכתו שבקריה".
ערבים פוליטיקה דרעי מבצע צוק איתן

art

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!

הוספת תגובה

לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות

תגובות

הוסיפו תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.date_parsed }}
הגב לתגובה זו
{{ reply.date_parsed }}