סכנות הווטסאפ: יעקב עזב/ה את הקבוצה • טור
הווטסאפ כבר אינו אפליקציה משעשעת, אלא סכנה של ממש, נפשית, פיזית ורוחנית • יעקב בלוך נפרד מ'קבוצות הנייעס'
כרבים אחרים, גם אני מחובר במכשיר הטלפון שברשותי לכמה 'קבוצות נייעס' חרדיות. דווקא נחמד להתעדכן מיידית על כל חדשה, מרעישה יותר ומעניינת פחות... החל מחדשה משמחת כמו 'ביקור האדמו"ר מזורטקא אצל גיסו, האדמו"ר מפאפאצ'ה, לרגל שמחת נישואי נכדתו של כ"ק האדמו"ר', ועד לחדשות פחות משמחות ל"ע, כמו דיווחים על תאונות דרכים, ביקור צוות מס הכנסה בב"ב ושוטר שמחלק "מתנות" בצומת אלישע ר"ע.
אבל, עם כל ההנאה והנוחות שבעניין, לא נוכל להתעלם מהבעיות הקשות שהתופעה יוצרת.
ובכן, אחד מהמאפיינים הבולטים בקבוצות הנייעס הוא ה"תחרות" בין הקבוצות ובין המשתתפים בקבוצה על דיווח "ראשוני ובלעדי". בנוסף, כל מנהל קבוצה המכבד את עצמו, משתדל לצרף כמה שיותר אנשי "הצלה" זק"א, ועוד... אלו מצידם משתפים פעולה בחפץ לב, הלא גם הם משתתפים פעילים בתחרות הראשוניות, וכאן העניין מתחיל להסתבך….
על מה מדובר?
להלן כמה סיפורים קשים שהתרחשו רק לאחרונה:
כולנו זוכרים היטב את התאונה הקשה שהתרחשה בכביש 90, בה נהרג הבחור אלחנן טוויטו ז"ל. אחיו, ישראל, היה מחובר לרוע מזלו לקבוצת חדשות בווטסאפ מהסוג הנ"ל, אחד מאנשי ההצלה שהגיעו למקום היה חבר בקבוצתו של ישראל, ותוך דקות ספורות מהתאונה הקשה, כמעדכן ראשוני מצטיין, חשף את כל פרטי ההרוג,- היישר למכשירו של ישראל, ושל עוד 48 חברים.. שערו בנפשכם מה עושה דבר שכזה לנער צעיר, לגלות בצורה איומה שכזו שאחיך מת!
מקרה נוסף הוא פרסום תמונה מזעזעת מזירת רצח איומה, אשר צולמה בסלולארי והופצה (שוב) ככל הנראה על ידי אחד מאנשי ההצלה. לאחר שפורסמה וזעזעה חצי מדינה, התבטא כתב הפלילים בוקי נאה במילים הבאות: "מי שעשה את זה הוא מנוול גדול. ברגע שמשהו מוכרז כזירת פשע, אף אחד לא יכול להתקרב. את הסרטים יכול לעבור רק מי שמוסמך לכך. מישהו מאלה צילם את התמונות, ולקח ראייה משפטית". אמר בראיון בערוץ 10
.
מסתבר, שבעולם הווטסאפ והרדיפה אחר ה"ראשוני - בלעדי" לא קיים עניין כבוד המת וחילול השם, אנשים מסויימים יעשו הכל בכדי לקבל סוג של "הצדקה" לצמד המילים המתקתק הנ"ל..
אבל, מה שעורר אותי להרהר ברצינות על נזקי קבוצות הווטסאפ היו סדרת האירועים הקשים שעברנו בחודש האחרון ואשר טלטלה מדינה שלימה. החל מהאירוע הקשה של חטיפת שלושת הנערים: אייל יפרח, נפתלי פרנקל, וגיל-עד שאער הי"ד. האירוע החל ביום חמישי בלילה, עם החטיפה, וכבר לאחר מספר שעות החלו להגיע לקבוצות כמויות של דיווחים שונים ומשונים, כרגיל, כמויות של אינפורמציה, ובעיקר דיס-אינפורמציה על "מצוד, חטיפה, חטיפת חיילים", בוקה ומבולקה של ממש, והגרוע מכל - כך על פי אנשי הצבא והמודיעין - היה: חשיפת פעולות כוחות הביטחון לעיני כל עם ישראל, והחשש הכבד שהתמונות מהשטח יגיעו בזמן אמת לחמאס ויסכנו את החיילים.
בהמשך, שוב עלתה תשומת הלב הציבורית לתופעה ששמה "קבוצות הווטסאפ". הקלטת שיחת הנערים למשטרה בעת החטיפה דלפה ל'מלך ווטסאפ' אקראי, מכאן ועד הפצתה בקבוצות השונות - המרחק היה קצר מאוד. בעקבות כך, החליטה המשטרה שצו איסור הפרסום על הקלטת השיחה (שהיה חיוני באותה עת לצורך החקירה) נעשה חסר טעם - ומחוסר ברירה היא שחררה את ההקלטה המלאה לציבור. ושוב, כל הכבוד למעדכן ה"ראשוני והבלעדי"..
רבותיי, באם חשבתם שסיכמנו בזאת את נזקיה הגדולים של האפליקציה ההרסנית - טעיתם. עדיין לא התחלנו...
"השיתוף המהיר", או "הכפר הגלובלי" המטורף בו אנו נמצאים בעקבות תופעת הרשתות החברתיות, גרם לחיבורים מוזרים ובלתי הגיוניים בעליל. למשל, חיבור מעניין בין העסקן העדין והנמרץ "מוישה קליינמכר" מרחוב ראב"ד בבני ברק (סמארטפון כשר, כמובן) לבין הימני הקיצוני "בועז כהן" מנהריה. שניהם חברים בקבוצת "חרדים וחדשות 7".
ולא, אני לא דואג חלילה שבועז "יקלקל" את מוישה, דאגתי נובעת מהבדלי התרבות שבין השניים שגרמה לסיטואציה הבאה: בועז חבר במקביל גם בקבוצת "נוער למען ארץ ישראל השלימה" – הלא היא קבוצת הווטסאפ הלוחמנית של בועז וחבריו. בבוקר בהיר, אחד מחברי הקבוצה מעלה סרטון שקיבל מחבר ומציין: "קשה לצפיה - מורדים באפגניסטן עורפים את ראשו של אחד ממתנגדיהם", הסרטון אכן מכיל זוועת עולם. וכמובן שלא נפרט. בועז דווקא נהנה מהסרטון (לא ציינתי שבועז אושפז בעבר במרכז לבריאות הנפש בטירת כרמל) ומחליט לשתפו בקבוצות השונות בהן הוא חבר, שגם הם ייהנו.. בועז, בניגוד לחבר הקודם - שולח את הסרטון ללא כל אזהרה, ורק מוסיף: "איזה אקשןןןן תיהנו!".
ידידנו מוישה, חובב סרטונים ידוע, פתח מיידית את הסרטון ונחשף לזוועת עולם.. מוישה מזדעזע וכותב לכולם "אוי, זה נורא ואיום", מה שכמובן גורם לאחרים לסקרנות והתעניינות יתירה בסרטון... הדבר חוזר על עצמו עם חברים אחרים בקבוצה שעשו "העתקבק" לסרטונים שונים ומשונים. לאחר כמה חודשים - מוישה כבר מתמכר לסרטונים מהז'אנר, סרטון של ילד נדרס בידי משאית, אדם נופל מגובה ומת, הוא אף משתף את קטעי הוידאו בקבוצות אחרות אליהן התוודע לא מזמן. אז, מוישה נשאר חרדי, מקפיד על קלה כבחמורה ומתפלל שלוש תפילות ביום, אבל מוישה איבד את העדינות, מוישה נעשה אדיש...
לפני כשלושה שבועות - נרצח ילד ערבי בשם מוחמד אבו חדיר, ככל הנראה על ידי צעירים יהודיים (חלקם נראים ולבושים כחרדים). אינני מתכוון לדבר על מעשה הרצח המזעזע כשלעצמו, אבל אני בהחלט מתכוון לעשות "העתבק" לכמה מהפנינים והתגובות המזעזעות בקבוצות הווטסאפ לרצח האכזרי והחייתי.
"מצויין!, להחזיר להם"
"איי איי איי, איך הוא נשרף מבפנים, עשה לי את היום"
"מגיע לו, כשיגדל יהיה מחבל מתאבד"
אלו היו לפחות מחצית מהתגובות ברוב הקבוצות, וזה - זעזע אותי עד עמקי נשמתי...
אני כשלעצמי, באופן אישי, קיויתי בכל מאודי שלא מדובר ברוצחים יהודיים. בתמימותי חשבתי שלא ייתכן שאנחנו והם - אותו הדבר. אנחנו לא חיות פרא. לצערי הרב - התבדיתי.
אבל התגובות, התגובות של האנשים - זעזעו אותי הרבה יותר מגילוי האמת המרה אודות זהות הרוצחים.
ישבתי וחשבתי - "איך יכול בחור חרדי צעיר להתבטא בצורה שכזו", האם הוא באמת חושב כך? האם הוא באמת מרגיש כך? הוא נהנה מזה שהבחור המסכן "נשרף מבפנים" מהבנזין אותו הכריחוהו לשתות???
אודה ולא אבוש: מבחר חבריי אינם כוללים ערבים, ובכל זאת, מדובר בבן אדם! מדובר בילד!
החלטתי להתעמת עם אחד המגיבים, וכך התנהלה השיחה:
אני: "אתה באמת מרגיש ככה? עשה לך את היום?
חיים: כשיגדל הוא יהיה מחבל, אז עדיף שימות כעת...
אני: אז אנחנו והם אותו הדבר? שנינו חיות אדם?
אני: אתה אלוקים? (במאמר מוסגר: ברור כשמש שזו אינה דרך היהדות, שהרי ישמעאל ניצל ממוות למרות הכל. "וישמע אלוקים את קול הנער באשר הוא שם".. עיין מסכת ר"ה). "אתה באמת נהנה מזה שילד נשרף למוות בייסורים איומים???"
חיים:: אהם... אולי לא הייתי צריך לדבר כזה בועט".... אני רגיש מאוד, אפילו לבית חולים קשה לי להיכנס"…
אני: ?????
כן, אני יודע שמדובר בנערים טיפשים בגילאי העשרה, אני יודע שיש הבדל גדול בין דיבור למעשה.. אבל חוששני שתרבות הווצאפ והשיתוף המהיר של תכנים שבעבר לא נחשפנו אליהם הוא אשר המיט עלינו את האסון הנורא הזה. הרגישות נעלמה לחלוטין. במקומה נכנסה גסות רוח ושטחיות. מהבטן - ישירות למכשיר, ושעם ישראל יקרא וייהנה...
מי יתן ויימצא פיתרון לבעיה הקשה הזו, ובא לציון גואל..
יעקב עזב/ה את הקבוצה
אבל, עם כל ההנאה והנוחות שבעניין, לא נוכל להתעלם מהבעיות הקשות שהתופעה יוצרת.
ובכן, אחד מהמאפיינים הבולטים בקבוצות הנייעס הוא ה"תחרות" בין הקבוצות ובין המשתתפים בקבוצה על דיווח "ראשוני ובלעדי". בנוסף, כל מנהל קבוצה המכבד את עצמו, משתדל לצרף כמה שיותר אנשי "הצלה" זק"א, ועוד... אלו מצידם משתפים פעולה בחפץ לב, הלא גם הם משתתפים פעילים בתחרות הראשוניות, וכאן העניין מתחיל להסתבך….
על מה מדובר?
להלן כמה סיפורים קשים שהתרחשו רק לאחרונה:
כולנו זוכרים היטב את התאונה הקשה שהתרחשה בכביש 90, בה נהרג הבחור אלחנן טוויטו ז"ל. אחיו, ישראל, היה מחובר לרוע מזלו לקבוצת חדשות בווטסאפ מהסוג הנ"ל, אחד מאנשי ההצלה שהגיעו למקום היה חבר בקבוצתו של ישראל, ותוך דקות ספורות מהתאונה הקשה, כמעדכן ראשוני מצטיין, חשף את כל פרטי ההרוג,- היישר למכשירו של ישראל, ושל עוד 48 חברים.. שערו בנפשכם מה עושה דבר שכזה לנער צעיר, לגלות בצורה איומה שכזו שאחיך מת!
מקרה נוסף הוא פרסום תמונה מזעזעת מזירת רצח איומה, אשר צולמה בסלולארי והופצה (שוב) ככל הנראה על ידי אחד מאנשי ההצלה. לאחר שפורסמה וזעזעה חצי מדינה, התבטא כתב הפלילים בוקי נאה במילים הבאות: "מי שעשה את זה הוא מנוול גדול. ברגע שמשהו מוכרז כזירת פשע, אף אחד לא יכול להתקרב. את הסרטים יכול לעבור רק מי שמוסמך לכך. מישהו מאלה צילם את התמונות, ולקח ראייה משפטית". אמר בראיון בערוץ 10
.
מסתבר, שבעולם הווטסאפ והרדיפה אחר ה"ראשוני - בלעדי" לא קיים עניין כבוד המת וחילול השם, אנשים מסויימים יעשו הכל בכדי לקבל סוג של "הצדקה" לצמד המילים המתקתק הנ"ל..
אבל, מה שעורר אותי להרהר ברצינות על נזקי קבוצות הווטסאפ היו סדרת האירועים הקשים שעברנו בחודש האחרון ואשר טלטלה מדינה שלימה. החל מהאירוע הקשה של חטיפת שלושת הנערים: אייל יפרח, נפתלי פרנקל, וגיל-עד שאער הי"ד. האירוע החל ביום חמישי בלילה, עם החטיפה, וכבר לאחר מספר שעות החלו להגיע לקבוצות כמויות של דיווחים שונים ומשונים, כרגיל, כמויות של אינפורמציה, ובעיקר דיס-אינפורמציה על "מצוד, חטיפה, חטיפת חיילים", בוקה ומבולקה של ממש, והגרוע מכל - כך על פי אנשי הצבא והמודיעין - היה: חשיפת פעולות כוחות הביטחון לעיני כל עם ישראל, והחשש הכבד שהתמונות מהשטח יגיעו בזמן אמת לחמאס ויסכנו את החיילים.
בהמשך, שוב עלתה תשומת הלב הציבורית לתופעה ששמה "קבוצות הווטסאפ". הקלטת שיחת הנערים למשטרה בעת החטיפה דלפה ל'מלך ווטסאפ' אקראי, מכאן ועד הפצתה בקבוצות השונות - המרחק היה קצר מאוד. בעקבות כך, החליטה המשטרה שצו איסור הפרסום על הקלטת השיחה (שהיה חיוני באותה עת לצורך החקירה) נעשה חסר טעם - ומחוסר ברירה היא שחררה את ההקלטה המלאה לציבור. ושוב, כל הכבוד למעדכן ה"ראשוני והבלעדי"..
רבותיי, באם חשבתם שסיכמנו בזאת את נזקיה הגדולים של האפליקציה ההרסנית - טעיתם. עדיין לא התחלנו...
"השיתוף המהיר", או "הכפר הגלובלי" המטורף בו אנו נמצאים בעקבות תופעת הרשתות החברתיות, גרם לחיבורים מוזרים ובלתי הגיוניים בעליל. למשל, חיבור מעניין בין העסקן העדין והנמרץ "מוישה קליינמכר" מרחוב ראב"ד בבני ברק (סמארטפון כשר, כמובן) לבין הימני הקיצוני "בועז כהן" מנהריה. שניהם חברים בקבוצת "חרדים וחדשות 7".
ולא, אני לא דואג חלילה שבועז "יקלקל" את מוישה, דאגתי נובעת מהבדלי התרבות שבין השניים שגרמה לסיטואציה הבאה: בועז חבר במקביל גם בקבוצת "נוער למען ארץ ישראל השלימה" – הלא היא קבוצת הווטסאפ הלוחמנית של בועז וחבריו. בבוקר בהיר, אחד מחברי הקבוצה מעלה סרטון שקיבל מחבר ומציין: "קשה לצפיה - מורדים באפגניסטן עורפים את ראשו של אחד ממתנגדיהם", הסרטון אכן מכיל זוועת עולם. וכמובן שלא נפרט. בועז דווקא נהנה מהסרטון (לא ציינתי שבועז אושפז בעבר במרכז לבריאות הנפש בטירת כרמל) ומחליט לשתפו בקבוצות השונות בהן הוא חבר, שגם הם ייהנו.. בועז, בניגוד לחבר הקודם - שולח את הסרטון ללא כל אזהרה, ורק מוסיף: "איזה אקשןןןן תיהנו!".
ידידנו מוישה, חובב סרטונים ידוע, פתח מיידית את הסרטון ונחשף לזוועת עולם.. מוישה מזדעזע וכותב לכולם "אוי, זה נורא ואיום", מה שכמובן גורם לאחרים לסקרנות והתעניינות יתירה בסרטון... הדבר חוזר על עצמו עם חברים אחרים בקבוצה שעשו "העתקבק" לסרטונים שונים ומשונים. לאחר כמה חודשים - מוישה כבר מתמכר לסרטונים מהז'אנר, סרטון של ילד נדרס בידי משאית, אדם נופל מגובה ומת, הוא אף משתף את קטעי הוידאו בקבוצות אחרות אליהן התוודע לא מזמן. אז, מוישה נשאר חרדי, מקפיד על קלה כבחמורה ומתפלל שלוש תפילות ביום, אבל מוישה איבד את העדינות, מוישה נעשה אדיש...
לפני כשלושה שבועות - נרצח ילד ערבי בשם מוחמד אבו חדיר, ככל הנראה על ידי צעירים יהודיים (חלקם נראים ולבושים כחרדים). אינני מתכוון לדבר על מעשה הרצח המזעזע כשלעצמו, אבל אני בהחלט מתכוון לעשות "העתבק" לכמה מהפנינים והתגובות המזעזעות בקבוצות הווטסאפ לרצח האכזרי והחייתי.
"מצויין!, להחזיר להם"
"איי איי איי, איך הוא נשרף מבפנים, עשה לי את היום"
"מגיע לו, כשיגדל יהיה מחבל מתאבד"
אלו היו לפחות מחצית מהתגובות ברוב הקבוצות, וזה - זעזע אותי עד עמקי נשמתי...
אני כשלעצמי, באופן אישי, קיויתי בכל מאודי שלא מדובר ברוצחים יהודיים. בתמימותי חשבתי שלא ייתכן שאנחנו והם - אותו הדבר. אנחנו לא חיות פרא. לצערי הרב - התבדיתי.
אבל התגובות, התגובות של האנשים - זעזעו אותי הרבה יותר מגילוי האמת המרה אודות זהות הרוצחים.
ישבתי וחשבתי - "איך יכול בחור חרדי צעיר להתבטא בצורה שכזו", האם הוא באמת חושב כך? האם הוא באמת מרגיש כך? הוא נהנה מזה שהבחור המסכן "נשרף מבפנים" מהבנזין אותו הכריחוהו לשתות???
אודה ולא אבוש: מבחר חבריי אינם כוללים ערבים, ובכל זאת, מדובר בבן אדם! מדובר בילד!
החלטתי להתעמת עם אחד המגיבים, וכך התנהלה השיחה:
אני: "אתה באמת מרגיש ככה? עשה לך את היום?
חיים: כשיגדל הוא יהיה מחבל, אז עדיף שימות כעת...
אני: אז אנחנו והם אותו הדבר? שנינו חיות אדם?
אני: אתה אלוקים? (במאמר מוסגר: ברור כשמש שזו אינה דרך היהדות, שהרי ישמעאל ניצל ממוות למרות הכל. "וישמע אלוקים את קול הנער באשר הוא שם".. עיין מסכת ר"ה). "אתה באמת נהנה מזה שילד נשרף למוות בייסורים איומים???"
חיים:: אהם... אולי לא הייתי צריך לדבר כזה בועט".... אני רגיש מאוד, אפילו לבית חולים קשה לי להיכנס"…
אני: ?????
כן, אני יודע שמדובר בנערים טיפשים בגילאי העשרה, אני יודע שיש הבדל גדול בין דיבור למעשה.. אבל חוששני שתרבות הווצאפ והשיתוף המהיר של תכנים שבעבר לא נחשפנו אליהם הוא אשר המיט עלינו את האסון הנורא הזה. הרגישות נעלמה לחלוטין. במקומה נכנסה גסות רוח ושטחיות. מהבטן - ישירות למכשיר, ושעם ישראל יקרא וייהנה...
מי יתן ויימצא פיתרון לבעיה הקשה הזו, ובא לציון גואל..
יעקב עזב/ה את הקבוצה
תגובות
{{ comment.number }}.
הגב לתגובה זו
{{ comment.date_parsed }}
{{ comment.num_likes }}
{{ comment.num_dislikes }}
{{ reply.date_parsed }}
{{ reply.num_likes }}
{{ reply.num_dislikes }}
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 21 תגובות