אי התייצבות לשירות – חובת ההוכחה על התביעה!

חיילים ואזרחים רבים מואשמים בבית הדין הצבאי בעבירות של אי התייצבות לשירות ביטחון (מכונות בניב המשפטי "השתמטות"), על כך שנטען כי הוצא להם צו התייצבות לשירות ביטחון אליו לא הגיעו.

חיילים רבים לא מבינים ולא יודעים את הטענות אשר ניתן לטעון במקרים כאלו, מכיוון שעצם העובדה כי מאן דהוא לא היה בצבא, לא מספיקה כדי להקים את העבירה של אי התייצבות לשירות ביטחון - והמציאות הנה מורכבת יותר.

במאמר זה אתאר, על קצה המזלג, את הנדרש מהתביעה לצורך הוכחת העבירה, וטענות אפשריות להתגונן מפניה. התיאור יהיה נכון כלפי עבירה של מי שלא התייצב כלל לשירות ביטחון, ולא בנוגע למי שהתייצב לשירות אך נעדר ממנו.

עבירת היעדר מן השירות מורכבת מכך שהחייל לא היה ביחידה, לא ניתן לו אישור להיעדר ולא היה לו הצדק סביר להיעדרותו זו ("הצדק סביר" מפורש בצורה מאוד מצומצמת, ולא מטענה זו, בדרך כלל, תבוא הישועה).

במקרה של מי שלא התייצב עדיין לשירות ביטחון, על התביעה גם להוכיח כי היה בנוגע אליו צו חוקי ותקף, המחייב אותו לעשות כן.

תקיפת הצו בהליך נעשית לא פעם לאחר מעצרו של אזרח בטענה כי היה לא היה חייב בגיוס, כי הצו הוצא על ידי מי שהיה מחוסר לעשות כן ועוד טיעונים רבים (תקיפת הצו יכולה כמובן להעשות גם עם קבלת הצו).

לדוגמה, צו, גם כזה אשר הוצא כדין, לא מחייב אלא אם הגיע לידיעתו של הנמען (בין אם מכוח ידיעה סובייקטיבית ובין מכוח ידיעה בכוח שמטיל החוק, כלומר מכוח חזקה משפטית). גם אם מדובר בצו חוקי ותקף, לא ניתן לבסס את המודעות לעבירה אלא אם הגיע הצו לידיעת האזרח.

זה המקום לציין כי חובת ההוכחה לגבי כל הרכיבים מוטלת על התביעה ולא על מי שעומד לדין, לדוגמה אם אין ראיות למשלוח הצו, או אין שיחות טלפון המבססות את המודעות לצו מעבר לכל ספק סביר משמעות הדבר, כי לא ניתן להוכיח את המודעות לצו, ולכן לא ניתן להוכיח את העבירה בה הואשם.

דוגמאות לטענות כאלו הן רבות. דוגמה אחת היא במקרה והרשות טוענת כי נערה מסויימת חייבת בגיוס, אך אותה נערה טוענת, כי הצו שהוצא לה משולל כל תוקף, נוכח כך שהגישה תצהיר על כי טעמים שבהכרה דתית מונעים ממנה לשרת שירות ביטחון. במקרה כזה, גם אם הוצא צו הרי שאינו חוקי נוכח התצהיר שהוגש ולכן לא ניתן לגבש את העבירה.

מקרים אחרים וטענות אחרות הן על כי מי שהורה על הוצאת הצו אינו מוסמך לכך (לצורך כך יש רשימה של פוקדים וסמכויות לפי חוק שירות ביטחון), על כי האזרח היה מצוי בדחיית שירות (לדוגמה "תורתו אמנותו"), טענה אחרת היא שגם אם בוטלה דחיית שירות מסויימת, היא לא בוטלה כדין (לצורך העניין בכל ביטול של דחיית שירות מחוייבת הרשות במתן אפשרות לשימוע ונימוקים לביטול, ובהעדר כאלו יש לעיתים כדי להביא לבטלות הצו). כמון שהטענות עוד רבות ומגוונות.

גם אם לא ניתן לטעון בניגוד לצו עדיין ניתן לבקש מבית הדין (במקרים המתאימים), אם קיימת מוטיבציה לשירות כי העצור ישוחרר, וכמובן שאם ישתלב בשירות בצורה תקינה יהיה בכך כדי להשליך על תוצאות ההליך המשפטי.

יש לזכור כי גם אם נעצרת על אי התייצבות לשירות ביטחון, בסופו של דבר חובת ההוכחה כי הצו שקרא לך הוא חוקי, והגיע לידיעתך מוטל כולו על שכם התביעה. אפשר להילחם ולטעון כנגד הצו, וגם אם הכל בוצע כדין עדיין יש שלל טענות שניתן לטעון, והמעצר כשלעצמו אינו סוף פסוק.
עו"ד אבי פינרסקי הוא עורך דין צבאי יוצא הסנגוריה הצבאית אשר עוסק בתחום המשפט הצבאי

המאמר אינו יכול להחליף ייעוץ משפטי פרטני והמדובר במידע כללי בלבד

צריכים עזרה?
מוזמנים ליצור עימי קשר בפייסבוק או בנייד 053-3373105
כתובת האתר שלי היא www.finarsky.co.il

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!