סיקור מקיף: מפת עולם הישיבות התיכוניות

בעוד שבעולם הישיבות נהוג שהרישום והמבחנים לישיבות הקטנות נעשים בדרך כלל לקראת סוף כיתה ח', הרישום לישיבות התיכוניות החל כבר לפני כחודש. הישיבות התוכניות החזקות סוגרות רישום לאחר שהגיעו למכסה של הבחורים שאותם הם יכולים לקבל, בעוד ששאר הישיבות מושכים את הרישום עד סוף השנה והדברים עדיין לא נסגרים, אך גם בישיבות אלו נעשים מאמצים גדולים בכדי שרוב הבחורים שעתידים לבוא אליהם בשנה הבאה, יבחנו לישיבה כבר בימים אלו בכדי שישמשו כבסיס לקראת שיעור א'.

דבר מעניין שקיים בישיבות התיכוניות נעוץ בטופס הקבלה: כאשר בחור מגיש טופס עליו לציין באילו ישיבות נוספות הוא מילא טופס, דבר שלא נהוג כלל בישיבות קטנות.

בשונה מהישיבות הקטנות, בהן תקופת הלימודים בישיבה היא כשלוש שנים, בישיבות התיכוניות משך הלימוד בישיבה הוא ארבע שנים; כיתות ט' י' י"א וי"ב, שהם המשך לכיתות בת"ת - חוץ מישיבת היישוב בת"א בה יש גם כיתה י"ג.

מספר התלמידים שעתידים לעלות לישיבות התיכוניות בשנת תשפ"ג הוא כ-750 בחורים, שמתחלקים בין 14 ישיבות.

השינויים בין הישיבות התיכוניות לישיבות הקטנות: בישיבות התיכוניות לבד מלימודי הקודש קיימים גם לימודי חול; בהרבה מהישיבות התיכוניות שמה של הישיבה הוא ע"ש ערים מזמן התלמוד בהן היו ישיבות כגון מערבא ונהורא שכך נקראו בגמרא בני הישיבות של ארץ ישראל.

בישיבות התיכוניות ישנן את ישיבות הדגל הנחשבות והנחשקות ביותר ע"י הבחורים, ובשל כך מספר רב של תלמידים מבקשים להתקבל אליהם, הישיבות שהובילו במשך השנים כישיבות המבוקשת ביותר הן ישיבת מערבא, והיישוב, כאשר בשנים האחרונות הצטרפה גם ישיבת 'נהורא' שהשתוותה אליהם והם בעצם מהוות את החוט המשולש של ישיבות הדגל של הישיבות התיכוניות.

ישיבת מערבא שהוקמה ע"י הרב ברוך צ'ייט ומקום מושבה במושב מתתיהו בקמפוס גדול שעבר בשנים האחרונות הרחבות, מונה בשנה האחרונה בנו של ראש הישיבה. בשנים האחרונות חוותה הישיבה טלטלה לאחר שהר"מ הוותיק הרב אבישי קורטסטג עזב את הישיבה ועבר לישיבת 'דרך אמונה' בלוד, אך כפי הנראה הדבר לא פגע בישיבה והיא ממשיכה להוביל בשורה הראשונה בישיבות התיכוניות יחד עם נהורא והיישוב. מספר הבחורים שמתקבלים לישיבה לאחר סינון קפדני הוא 45.

ישיבת 'היישוב' שממוקמת ברחוב עם ועולמו בת"א הינה הישיבה התיכונית הוותיקה ביותר. רבים מראשי הישיבות וגדולי התורה למדו שם כבחורים. כמובן שהישיבה עברה שינוים גדולים מאז, אך עדיין שהמיתוג של הישיבה נותר כישיבה בעלת משטר נוקשה והדוק. למרות שהישיבה ידעה קצת ירידה לפני מספר שנים, בשנים האחרונות התייצבה שוב ועתידה לחזור למקומה הטבעי.

בחורי ישיבת היישוב בתל אביב

ישיבת 'נהורא' שהוקמה בשנת תש"ן על ידי הרב אברהם יצחק גרינבוים (שמשמש כיו"ר קרן וולפסון מ.ו), נמצאת בקמפוס מפואר במושב מבוא חורון. בישיבה התווסף השנה הרב משה רביץ לר"מ בשיעור ד' לצד הרב יעקב זילברליכט שמשמש כר"מ בשיעור המקביל. ראש הישיבה הרב גרינבוים הקים בשנים האחרונות את רשת "זיו אור" לדור שני של בעלי תשובה עם מספר סניפים ברחבי הארץ מעבר לישיבת נהורא.

בשנים האחרונות חוותה הישיבה הצלחה גדולה ברישום ונחשבת כיום בשורה הראשונה כישיבה המבוקשת ביותר יחד עם ישיבת מערבא והישוב.

תלמידי ישיבת 'נהורא' עם ראש הישיבה הגרב גרינבוים

הסיבה לכך שהישיבות מערבא נהורא והיישוב החדש נחשבות כישיבות המובילות, מסביר לנו גורם המתמצא בנעשה בישיבות התיכוניות, "בין השאר בגלל הוותק שלהם. לכל אחת הישיבות הללו יש עשרות בוגרים ששולחים את בניהם לישיבות, ובדרך כלל ההעדפה שלהם היא לשלוח לישיבה בה הם למדו כתלמידים, כך שכבר בנקודת הפתיחה של הרישום בין שליש לחצי מהרישום שלהם כבר סגור ע"י בנים של בוגרים". אותו גורם מוסיף, כי "כמובן שמעבר לזה יש בישיבות הללו רמה חינוכית ותורנית גבוהה מאוד, שבלעדיה גם בוגרים לא היו שולחים את בניהם, אך בוודאי שהבוגרים מהווים חלק ניכר מההצלחה של הישיבות הנ"ל לדוגמא ישיבת הישוב שחוותה שנה שעברה קשיים בשנים האחרונות והרישום שלה התמעט עשתה שנה שעברה קמפיין רחב להורים שלמדו בישיבה לשלוח את בניהם לישיבה, ואכן הדבר הוכיח את עצמו שבשנתיים האחרונות הרבה הורים שלחו את ילדיהם והיא שוב בדרך להגיע למקומה הטבעי".

אותו גורם מספר ל'בחדרי חרדים' כי "מעבר לכך שהשנה קמה קרן "לשם" שתפקידה לעודד את הישיבות התיכוניות להגדיל את הרישום שלהם, מה שקרה הוא שהישיבות היותר חדשות עשו מאמצים להגדיל את הרישום שלהם בכדי לקבל כסף מקרן "לשם". התקציב של הקרן הוא מפילנתרופים שרוצים להגדיל את הרישום בישיבות הנ"ל, אך למרבה הפלא הדבר לא פגע כלל בישיבות הדגל והם קיבלו את התלמידים שלהם מהורים שרוצים לשולח את בניהם דווקא לישיבות הללו משום הייחודיות שלהם.

ישיבת 'חדוות התורה' בירושלים בראשות הגאון ר' משולם זושא ברנדויין (מח"ס גנא דפלפא מ.ו) אף היא רשמה השנה הצלחה ניכרת ברישום, הישיבה נחשבת כישיבה הראשונה המועדפת אחרי ישיבות הדגל, בישיבה קיימים 130 תלמידים ולמרות שאיננה וותיקה כמו מערבא נהורא והישוב, בכל זאת הצליחה למתג את עצמה כישיבה עם וותק שהרבה הורים חפצים לשלוח את בניהם לשם וזאת בשל הייחודיות ומשנתו החינוכית של הרב ברנדויין, בישיבה רשמו כבר למעלה מ30 תלמידים לשנה הבאה.

תלמידי חדוות התורה עם ראש הישיבה הרב ברנדויין

ישיבת 'מתיבתא' בראשות הרב אבישי בראון בבית שמש קמה לפני מספר שנים ומתאפיינת בכך שפונה יותר לבחורים ממשפחות אמריקאיות, לישיבה בממוצע 50 תלמידים בשיעור שזה מספר יחסית גדול לישיבה די חדשה, בישיבה שני כיתות בכל שכבת גיל וזאת משום שהיא הישיבה המועדפת להורים בבית שמש.

ישיבת 'נשמת התורה' שבירושלים קמה לפני חמש שנים. מי שמשמש כראש הישיבה הוא הרב שטיינברג, מספר התלמידים בכל כיתה הוא בערך כ-20 תלמידים אך בישיבה שמים דגש מיוחד על איכות המשפחות של הבחורים, ועל אנשי צוות ברמה גבוהה שיתנו לבחורים את החינוך הכי טוב שיש.

ישיבת 'נהרדעא' הממוקמת בגני תקווה שם סגרו את הרישום של שנת תשפ"ד, מי שמשמש כראש הישיבה הוא הרב ברוך לנדאו, אך בשנה האחרונה עברה הישיבה שינויים בבעלות הישיבה ומי שצפוי להתמנות הוא הרב מיכאל שוהם רב קהילת 'בית אבא' בפתח תקווה ששימש בעבר כר"מ חשוב בישיבות מערבא ונהורא. 

תלמידי נהרדעא אצל הרב הראשי הגר"ד לאו

ישיבת 'אורייתא' שנפתחה בשנים האחרונות בירושלים ע"י הרב ישראל אסייג, בישיבה לומדים 20 תלמידים במחזור למרות שהישיבה היא חדשה אך היא אט אט עולה על דרך המלך.

ישיבת 'דעת תבונות' בראשות הרב יונה הוכמן ממוקמת בבית וגן בירושלים, מי שהיה בעבר ראש הישיבה הוא הרב בצלאל כהן (אז קראו לישיבה חכמי לב מ.ו), אך הישיבה עברה שינויים ובשנים האחרונות התייצבה והגיעה למקומה הטבעי.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!