ניטל: כל ההלכות ללילה בו נאסר ללמוד תורה

ברוב חצרות החסידים מציינים השנה את ליל ה'ניטל' בליל שבת. מנהג קהילות רבות שלא לעסוק בלילה זה בלימוד התורה, כך גם נהגו בחצרות החסידים. הסיבה נעוצה בעניינים קבליים שמוסברת להמון העם כך: בערב זה שורר כוח טומאה בעולם ולימוד תורה שמביא לעולם אור רוחני יכול לשמש חלילה את ה'קליפות'.

לרגל ה'ניטל' בו חלק מהחצרות כדוגמת חצרות בעלזא ונדבורנה מציינים זאת היום עד השעה 12:00 בלילה, ושאר חצרות החסידים בליל שבת קודש, מגיש 'בחדרי חרדים' הלכות ומנהגים מהגאון רבי מרדכי צבי ברנשטיין דומ"ץ וראש הכולל בפינסק קרלין ורב קהילת בוגרי אורייתא.

חילוק מנהגים

א. נוהגים שלא ללמוד בליל תקופת טבת (לחשבון תקופת שמואל שבעירובין נו, א. וכן הוא מנהג החסידים שמקורם ברוסיה גליציה ופולין בדרך כלל בלילה שבין ה־6 ל־7 בינואר למניינם

ב. יש מקומות בלילה שבין 5-6 לינואר (מנהג בעלזא, נדבורנה).

ג. אמנם יש מקומות מנהג הניטל הוא בלילה 25 לדצמבר (החת"ס ותלמידיו, וכן חב"ד בארה"ב, לפי ששם חוגגים הגויים אז).

ד. יש מקומות שסברו שאין לנהוג כלל ניטל בארץ ישראל (הרמ"ח מסלונים זצ"ל, שקיבל מהג"ר שמואל הלר אב"ד צפת. אמנם י"א שזה דווקא בצפת שלא היה שם בית תיפלה של נוצרים. בני עדות המזרח אינם נוהגים כלל ניטל, לפי שמקורם במגורים אצל בני ישמעאל ולא אצל נוצרים. וכן בישיבות הליטאיות בא"י ע"פ החזו"א, שסבר שעיקר ענין הניטל מפחד הנוצרים, ואינו בזמננו בא"י).

ה. וכל אחד ינהג כמנהג אבותיו ורבותיו (יש לציין: הנוסעים לקבר רחל מבחינים בתכונה אצל הנוצרים בבית לחם בשני התאריכים).

מקור הניטל

ו. מנהג זה מקורו קדום באשכנז זה מאות בשנים, ומוזכר במקור חיים לבעל חוות יאיר (או"ח קנה. וכן בשם היעב"ץ בספר התאבקות: 'בליל ניטל אפילו גאוני ארץ בטלים מלימודם', וכן בשו"ת חת"ס ז לא. וסיפר הרה"ק ר' שלמה מבאבוב מפי בעל הר שפר, שהיה פעם בליל ניטל אצל אחד מגדולי הדור ומצאו שלמד, ושאלו מדוע לומד בניטל, והשיבו בצחות שרוצה לראות הגיהינום של אלו הלומדים בניטל, ונענה אליו: אמנם על לימוד בניטל אין גיהינום, אבל יש עונש על המלעיג על מנהג ישראל, ומיד קיבל את דבריו וסגר את הגמרא – נטעי גבריאל חנוכה עמ' שפו).

ספרי חסידות, מוסר ותהלים

ז. גם ספרי חסידות, מוסר ותהלים אין לומדים בלילה זה (עי' נט"ג חנוכה ע' תג מכמה צדיקים שמנעו גם לימוד חסידות).

ספרים על השלחן

ח. הרה"ק ר' אברהם אלימלך מקארלין זיע"א הורה להכניס את הספרים לארון, והקפיד שלא יהיו על השלחן אפילו 'שמות' (סידור צלותא דאהרן לחול ע' תקא. ובספר אוהב שלום ע' קיט מובא, שהרה"ק ר' שלום מקאמינקא זיע"א נמנע מלישון בשעות הניטל, לפי שאינו יכול לישן בלי לחלום בדברי תורה).

סיפורי צדיקים

ט. סיפורי צדיקים מותר וראוי בלילה זה (מפי הרה"צ ר' זלמן בריזל זצ"ל. בהטעימו על פי הידוע מצדיקים ובעיקר מהרה"ק מרוז'ין זיע"א שאין לחיצונים שליטה על סיפורי צדיקים. וכ"כ בתולדות ערוגות הבושם).

עיסוקים הולמים

י. יש למנוע מושב לצים בלילה זה (החת"ס באגרו"ס, וכן הכת"ס בדרשותיו. בספר דברי חנה ח"ב להרה"ק ר' חנה מקאלאשיץ, מסופר שהיה מעיין בנעוריו בליל ניטל בספר יוסיפון לתולדות בנ"י בתקופת חורבן הבית, וראהו זקינו הרה"ק בעל דברי יחזקאל משינווא, ואמר: מדחזינן שאינו מבטל זמן ש"מ שעתיד להיות אדם גדול). והיו מגדולי ישראל שהניחו את דברי החולין שלהם ללילה הזה; מהם עסקו בחשבונות, ומהם קבעו אסיפות צרכי הקהילה (נט"ג ע' תה). יש שנהגו משחק בשחמט בליל ניטל (מרומז בשו"ת חו"י קכו. וכן מנהגו של הה"ק הרש"ב מליובאויטש, וכן האדמו"ר מסקווירא זיע"א. הרבי ה'אהבת ישראל' השגיח באחרים ששיחקו וכלכלם בעצה במשך המשחק. נט"ג ע' תו).

להקדים השינה

יא. הרה"ק ר' יוחנן מקרלין סטולין זצוק"ל הורה להקדים את זמן השינה ולהשכים קום למחרת (וזה היה מנהג גדולי הונגריה. לחתם סופר [באגרות סופרים סימן ב, ונדפס בשנת תשל"ג באופן מלא] זה היה עיקר טעם הניטל, כדי להגביר כח התורה מחצות הלילה ואילך, לפי שבאותו לילה נועדים הגויים בשעות אלו שקודם חצות, ואם יתקנו לעמוד אז לבית ה' ללמוד - ייראה כהולכים בחוקותיהם, לכן בהשכל מנעו הלימוד קודם חצות הלילה, שממילא יישנו בתחילת הלילה ויקומו מאליהם ללמוד אחר חצות).

שעות הניטל

יב. זמן ההימנעות מלימוד הוא מתחילת הלילה עד חצות (כן מנהג קרלין, לעלוב, ויז'ניץ, רוז'ין, סאטמר, ספינקא צאנז וחב"ד. ובספר חיי יצחק בשם רבו בעל חידושי הרי"ם, שאינו נוהג ביום לפי שביום אין כח לקליפות החושך). ויש נוהגים בניטל של 25 לדצמבר מתחילת הלילה עד חצות, ובניטל של 6 בינואר מחצות היום עד חצות הלילה (ויז'ניץ, וכן באבוב - ושינו בזה ממנהג צאנז, לפי שהיה הרה"ק ר' שלמה הראשון מבאבוב אב"ד בויז'ניצא, ולא רצה לשנות ממנהג מרא דאתרא הרה"ק בעל 'אריה דבי עילאי', שנהג בליל 25 לדצמבר).

השנה טבת תשפ"ג

יג. לפי המנהג הניטל בין 6-7 לינואר, השנה יחול בליל שבת קודש.

יד. גם בליל ש"ק נוהג ה'ניטל' (וכן הורה האדמו"ר זיע"א מפינסק קארלין בעל ארחות אהרן בשנת תשס"א).

שחמט בשבת

טו. משחק השחמט, מעיקר הדין מותר בשבת (שש"כ טז לה). הפרדת הכלים כדי לשחק בהם מיד מותרת. מיון הכלים בסוף המשחק אסור.

טז. הפוסקים כתבו להימנע ממשחק השחמט בשבת, מפני שלא ניתנו שבתות אלא כדי לעסוק בתורה (מנחת יצחק ג לג, חלקת יעקב או"ח קסב). ואפשר שגם בשבת כזו אינו ראוי, משום קדושת השבת; אלא יש להגות בזמירות וסיפורי צדיקים והשגחה פרטית, וגם להקדים זמן שינה והשכמה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!