עומאן תמשיך את הקשר עם ישראל מתחת השולחן
עומאן הייתה אמורה להיות הבאה בתור אחרי מרוקו, סודן, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות לחתום על הסכמי הנורמליזציה של הסכם אברהם עם ישראל, אבל הפרלמנט הצביע נגד קשר עם "הישות הציונית". מומחה למזרח התיכון מסביר מה קרה
- יענקי פרבר
- י"ב טבת התשפ"ג
עומאן, שנחשבה פעם למדינה שתחתום הסכם נורמליזציה עם ישראל, הצביעה בימים האחרונים נגד יחסים רשמיים עם ישראל. עומאן שהייתה אמורה להיות הבאה בתור אחרי מרוקו, סודן, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות לחתום על הסכמי הנורמליזציה של הסכם אברהם עם ישראל, הצביעה כל קשר או אינטראקציה עם "הישות הציונית".
עומאן מעולם לא השתתפה בשום מלחמה עם ישראל ויצרה קשרי סחר לא רשמיים עם ישראל בתחילת שנות ה-2000. הסולטן העומאני קאבוס בן סעיד קיבל את פני שלושה ראשי ממשלה ישראלים בארצו: יצחק רבין ב-1994, שמעון פרס ב-1996 ובנימין נתניהו ב-2018. ביקורו של רבין היה הראשון של ראש ממשלה ישראלי במדינת המפרץ.
אז מה קרה? הסולטאן קאבוס, שהיה השליט הכי ארוך במדינה העצמאית הוותיקה ביותר במזרח התיכון, מת ב-2020 ללא יורשים. השלטון עבר לבן דודו היית'ם בן טארק. אף על פי שהסולטן היית'ם, הודיע לאחר השבעתו כי ילך בדרכו של קודמו בעשיית השלום, הוא התקרב לאיראן, שמממנת פעילות צבאית בכל האזור.
בנוסף יש לעומאן חשש מאיראן, שעורכת תרגילים צבאיים מול חופי עומאן וסובלת מחודשים של הפגנות נגד המשטר. "הדבר האחרון שבן טארק רוצה הוא שהמפרץ יהפוך לשדה קרב עם התקפות על ספינות מערביות, וכתוצאה מכך סגירת מיצרי הורמוז", אמר טום גרוס, עיתונאי בריטי ומומחה למזרח התיכון לסוכנות הידיעות היהודית JTA "עומאן, כמו קטאר, מנסה להרגיע את איראן. המסר שלהם הוא: 'אנחנו לא אלה שממהרים ליצור יחסים עם ישראל אז אל תוציאו את זה עלינו'".
למרות הצעת החוק, גרוס חושב שהיחסים של עומאנים עם ישראל יימשכו כמו תמיד, מתחת לשולחן. "ההצבעה העומנית נועדה בעיקר לפייס את המשטר האיראני, יש תחושה בחוגי המודיעין שההתקוממות באיראן עברה את נקודת האל-חזור וכתוצאה מכך המשטר בטהרן עשוי לנסות להחצין את בעיות הפנים שלו", אמר גרוס. "בינתיים, ככל הנראה היחסים עם ישראל יימשכו, אם כי בשקט יותר".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות