עלייה במספר החרדים העובדים; החרדים מרוצים יותר למרות העוני

מידי שנה מפרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את 'שנתון החברה החרדית בישראל' שעורכים חוקרי המכון ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר. המסמך סוקר את השינויים והמגמות בכל תחומי החיים בציבור החרדי. מהנתונים של השנתון עולה כי, נרשם גידול בשיעור הגברים החרדים העובדים לשיעור של 53.5%, הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות. שיעור האברכים עלה בשיעור מתון של 2.4%. 80% מהנשים החרדיות עובדות. 44% מהאוכלוסייה החרדית מתחת לקו העוני.

על פי השנתון, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כ-1,280,000 נפש, והיא בעלת קצב הגידול המהיר בקרב המדינות המפותחות, בשיעור של כ-4% בשנה. היא מהווה 13.3% מהאוכלוסייה הישראלית, מתוכם 60% צעירים מתחת לגיל 20 (לעומת 31% באוכלוסייה הכללית). לפי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסייה החרדית תהווה 16%  מכלל החברה הישראלית עד שנת 2030.

עוד עולה מהממצאים כי, ב-2020 42.6% מהחרדים גרים בירושלים ובני ברק (26% בירושלים ו-16.6% בבני ברק). 23.7% מהחרדים גרים בערי הפרבר החרדיות, ובהן בית שמש, מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. בית שמש הפכה להיות העיר החרדית השלישית בגודלה לאחר ירושלים ובני ברק, הן מבחינת מספר תושבים (כ-95,000 נפש) והן מבחינת מספר מצביעים למפלגות החרדיות (כ-31,000).

קבוצה שלישית של ריכוזי חרדים היא ערים גדולות וּותיקות כמו אשדוד, פתח תקווה, חיפה, רחובות, ונתניה, שבהן מתגוררים 12.4% מהאוכלוסייה החרדית. בשלושת סוגי הריכוזים האלה, חיים 77.8% מהאוכלוסייה החרדית בישראל.

עוד עולה מהשנתון כי לפי נתוני 2021, 51% מהגברים החרדים ו-78% מהנשים החרדיות עובדים. נתונים לא מלאים (שלושה רבעים ראשונים) של שנת 2022 מראים על שיעור תעסוקה של 53.5% לגברים חרדים, הגבוה ביותר ב-25 השנים האחרונות. גם בקרב הנשים נתוני שלושת הרבעונים הראשונים של 2022 מצביעים על שיעור תעסוקה הגבוה אי פעם – 80%. בה במידה, שיעור אברכי הכולל עלה בשנת 2021 בשיעור מתון של 2.4% בלבד.

גובה ההכנסה הממוצעת של עובדים חרדים הוא 61% מגובה ההכנסה הממוצעת של עובדים יהודים לא-חרדים. גם בתחום זה ניכר פער בין גברים חרדים שהכנסתם הינה 53% בלבד מגברים יהודים לא חרדים, לעומת נשים חרדיות שהכנסתן עומדת על 73% מזו של יהודיות לא חרדיות.

העלייה שחווינו בשימוש באינטרנט בקרב חרדים בשנת 2020 כתוצאה מן הקורונה, נמשכה גם בשנת 2021, גם אם בקצב איטי יותר. בממוצע של שתי השנים הללו, 66% מהחרדים משתמשים באינטרנט, לעומת 94% מהיהודים הלא-חרדים.

תמונת המצב העולה מהסקר החברתי היא כי במדדים האובייקטיבים מצבם של החרדים פחות טוב ממצבם של יהודים לא-חרדים, ואילו במדדים הסובייקטיביים מצבם של החרדים טוב יותר ממצבם של היהודים הלא-חרדים.

47% מן החרדים מדווחים על קושי בכיסוי הוצאות משק הבית, לעומת 36% בקרב יהודים לא-חרדים. חרדים גם מדווחים על פחות השתתפות בפעילויות פנאי למיניהן. 19% מן החרדים דיווחו כי יצאו לאירוע תרבות, אומנות או ספורט בשנה האחרונה, לעומת 39% מן היהודים הלא-חרדים. 82% מהחרדים דיווחו כי מצבם הנפשי טוב מאוד, בהשוואה ל-58% לא-חרדים.

גם במדדי שביעות רצון החרדים מציגים שיעורים גבוהים יותר: 61% מהחרדים דיווחו על הרמה הגבוהה ביותר של שביעות רצון מהחיים (בסולם של 1–10), לעומת 24% מהיהודים הלא-חרדים, כך גם 51% מהחרדים מרוצים מהקשרים האישיים שלהם, לעומת 32% לא-חרדים.

החרדים מדווחים פחות על תחושות שליליות: 18% מהחרדים דיווחו על תחושת בדידות (בתדירות משתנה), לעומת 32% מהיהודים הלא-חרדים. 29% חרדים דיווחו על תחושת דיכאון (בתדירות משתנה) לעומת 45% אצל יהודים לא-חרדים.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!