2022: האירועים המשמעותיים בשנה האזרחית החולפת
שנת 2022 הייתה שנה עמוסה באירועים משמעותיים ברחבי העולם ששינו את חייהם של שמונת מיליארדי תושביו מן הקצה אל הקצה. החל במלחמת רוסיה-אוקראינה ההרסנית שהחזירה מראות שלא היו כמותם באירופה מאז מלחמת העולם השנייה, דרך מחאה אמיצה של נשות איראן שהחליטו לקרוא תיגר על החוקים הנוקשים של משטר האייתולות ועד מותה של אליזבת', מלכת אנגליה שליוותה את הממלכה במשך 70 שנים. "בחדרי חרדים" עם סיכום שנת 2022 בעולם
- שלו שינברג
- ז' טבת התשפ"ג
- 11 תגובות
מלחמת רוסיה-אוקראינה: מעטים מול רבים
האירוע המשמעותי ביותר שהתרחש בעולם בשנה החולפת התחיל ברצונו של נשיא רוסיה פוטין להגן על הרפובליקות הבדלניות של אוקראינה מפני "רצח עם המתבצע כביכול נגדן". לאמירה זו שהנפיק הנשיא הרוסי בפברואר קדמה מתיחות רבה בין המדינות, שנכחה בשיח התקשורתי העולמי בצורה ניכרת והובילה ב-2014 לכיבוש חצי האי כרים בידי רוסיה. שלושה ימים אחרי הכרתו של פוטין בעצמאות הרפובליקות הבדלניות התעוררה אוקראינה למציאות חדשה שתלווה אותה בחודשים שלאחר מכן: מלחמה עם אחת האימפריות הגדולות בעולם, שבראשה עומד עריץ מסוכן. מלחמה זו תעסיק את העולם זמן רב, ותהיה לקשה ביותר על אדמות אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.
הערכותיו של פוטין ואף הערכותיהם של פרשנים צבאיים רבים היו כי המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לא תיקח זמן רב. רוסיה היא מדינה בעלת צבא חזק, לעומת אוקראינה הקטנה וחלשה בהרבה. הנשיא פוטין לא ציפה כי עשרה חודשים אחרי פרוץ המלחמה סופה לא יראה באופק, והיא תגרום למאות אלפי הרוגים ופצועים ולמיליוני פליטים שמנסים למצוא לעצמם מקום חדש.
כמו באירועים היסטוריים אחרים, גם מלחמה רוסיה-אוקראינה חשפה לעולם את אחד המנהיגים הגדולים שהיו פה בדורות האחרונים. נשיא אוקראינה היהודי ולדימיר זלנסקי, שהיה בעברו שחקן טלוויזיה, מצא את עצמו מנהיג מדינה הנאבקת על חייה מול אחת המדינות החזקות בעולם. בקור רוח ובעזרת כשרון רטורי מיוחד, הצליח זלנסקי להשאיר את מדינתו עומדת על הרגליים וגרם ללוחמים האוקראיניים להילחם עבור מדינתם בגאווה. תוך עשרה חודשים הפך זלנסקי לגיבור בינלאומי מוערך, שזכה להכרה רבה בכל רחבי העולם.
המלחמה באוקראינה
הסחרור הפוליטי בבריטניה: שלושה ראשי ממשלה בשנה אחת
בשתי מדינות מוכרות כיהנו שלושה ראשי ממשלה שונים בשנת 2022. הראשונה היא ישראל, בה כיהנו במהלך השנה האחרונה נפתלי בנט, יאיר לפיד ובנימין נתניהו בתפקיד החשוב. השנייה היא בריטניה, שבשונה מישראל חלופת ראשי הממשלה שלה מעידה היום על חוסר יציבות שלטונית. בעוד בנימין נתניהו הבטיח את עתידו כראש ממשלה בשנים הקרובות, ראש ממשלת בריטניה הנוכחי רישי סונאק עלה לשלטון כברירת מחדל ונכנס לתוך משברים שלטונים וכלכליים מתמשכים.
המשבר החמור שמלווה את בריטניה בשנה האחרונה החל בשלל שערוריות בהן הסתבך ראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון, כשהידועה שבהן היא "מסיבת הקורונה" בה השתתף עת תושבי בריטיניה היו בסגר בעקבות המגפה. בעקבות השערוריות התפטרו כ-50 שרים ובעלי תפקידים בממשלת ג'ונסון, והלה הבין כי הגיע זמנו לפנות את כיסאו. את ג'ונסון החליפה ליז טראס, שרה בכירה בקבינט של ג'ונסון שזכתה לרוב בקרב המפלגה השמרנית.
45 ימים בלבד לקחו לליז טראס להתפטר מראשות הממשלה: פרק הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה של בריטניה. ההישג השלילי הגיע בעיקר לאחר הכשלון המהדהד של התוכנית הכלכלית שהציגה ממשלת טראס, אך גם בשל לחצים פוליטיים שונים מצד חברי מפלגתה שהקשו על קיום הממשלה. תוך חמישה ימים בלבד עלה לראשות הממשלה רישי סונאק, שר האוצר היוצא של בריטניה. בימים אלו מנסה סונאק לחזק את מעמדו ולייצב את המצב הכלכלי של בריטניה, שנמצא בשפל גדול.
מחאת החיג'אב - כשנשות איראן הפסיקו לשתוק
מהסא אמיני בת ה-22 הייתה בעוד יום שגרתי בו נסעה עם בני משפחתה לעבר טהראן, בירת איראן. במהלך שהותה בעיר, ב-14 בספטמבר, הגיעו אליה אנשי משטרת המוסר האיראנית והורו לה להיכנס לניידת. משם נלקחה אמיני לתחנת משטרה סמוכה, ושם הובהר לה חטאה הגדול: "עטייה מרושלת של החיג'אב". אנשי משטרת המוסר שתפקידה לאכוף את הצניעות במדינה האסלאמית, הכו את אמיני הצעירה בצורה קשה ואלימה - וכעבור שלושה ימים נקבע מותה בבית החולים.
מותה של אמיני הצית גל ענק של מחאות בכל רחבי איראן. ברגע הפך משטר האייתוללות האיראני לפגיע ומפוחד מפני מה שלא ציפה שיגיע: מחאה קשה מבפנים. תושבי איראן יצאו בהמוניהם לרחובות וצעקו אחד אחרי השני: "אישה, חיים, שוויון". נשים שרפו את החיג'אב שלהן, קראו להריגתו של המנהיג חמינאי והבעירו את הרחובות.
השלטון האיראני המופתע השיב באש חיה לעבר אזרחי מדינתו, והרג מאות אזרחים וביניהם נשים וילדים. חרף זאת, המחאה באיראן המשיכה לצבור תאוצה ומנהיגי המערב תמכו בה ותידלקו אותה. אחד הרגעים האייקונים שיזכרו ממנה הגיע במשחקה של נבחרת איראן בגביע העולם בכדורגל, אז סירבו שחקני הנבחרת לשיר את המנון מדינתם כאות הזדהות עם המחאה המתחוללת באיראן.
הפגנות באיראן
הרצח שזיעזע את יפן: ההתנקשות בחיי שינזו אבה
שתי יריות נשמעו בבוקר ה-8 ביולי בתחנת רכבת מרכזית בעיר נארה. מיד עם הישמע היריות התקפל איש בן 67 ואחז בצווארו ובחזהו המדמם. תוך דקות ספורות הוזנק מסוק מתחנת הרכבת לבית החולים המקומי, שם יצאה תוך שעות ספורות הודעה: קורבן הרצח, שינזו אבה שמו, אינו עוד בין החיים. בשורה זו הגיעה מיד לרחבי העולם, והיכתה בו גלים. אבה היה אחת הדמויות המשמעותיות בתולדות יפן המודרנית, וההתנקשות בו הייתה בלתי צפויה במיוחד.
שינזו אבה כיהן כראש ממשלת יפן למשך זמן ארוך ביותר: בין 2006 ל-2007, ובין 2012 ל-2020. כהונתו השנייה הייתה הכהונה הרצופה הארוכה ביותר בתולדות יפן. אבה נודע בגישה הלאומנית והשמרנית אותה הוביל, ודמותו הייתה שנויה במחלוקות ביפן. לפני כשנתיים הודיע על פרישתו מראשות הממשלה בשל החמרה במצבו הבריאותי, אך מאז המשיך לנשוא נאומים פוליטיים ובאחרון שבהם נרצח.
רצח אבה זכה לגינויים נרחבים בכל רחבי העולם. גם מתגדים לדרכו האידאולוגית סירבו לקבל את ההתנקשות בו, והמתנקש: איש חיל הים היפני לשעבר, נעצר במהרה והושם בכלא היפני.
ראש ממשלת יפן לפני הירי
השטופונת בפקיסטן: "כשליש מפקיסטן יטבע תחת המים"
עם הזמן הולכים ומתבהרים ממדי האסון העצום שפקד את פקיסטן. המונסונים הכבדים והקרחונים שנמסו במדינה בת 228 מיליוני התושבים, גרמו להרס עצום ממנו מנסה המדינה להתאושש. השטפונות בפקיסטן החלו ביוני, וכעבור כשלושה חודשים גרמו למדינה להכריז על מצב חירום ולפנות למדינות שונות בבקשה לעזרה הומניטרית דחופה.
כשמדובר באסון בסדר גודל כזה, המספרים מדברים בעד עצמם. כ-1,200 אנשים נהרגו בשטפונות, כ-220,000 בתים נהרסו לחלוטין ומאות אלפים נוספים ניזוקו בצורות שונות. אינספור שטחי חקלאות כוסו תחת גלי המים האדירים וגשמי המונסונים הכבדים פגעו בחייהם ובסדר יומם של כ-33 מיליון אנשים פקיסטנים, והרגו כ-700,000 בעלי חיים.
בשלהי אוגוסט זעקה הממשלה הפקיסטנית לעזרה. "זה אסון אקלימי", הצהירה השרה לשינויי האקלים, והזהירה כי "כשליש מפקיסטן יטבע תחת המים". באותו חודש אף נהרגו שישה קצינים בצבא הפקיסטני במהלך התרסקות מטוס שנגרמה כתוצאה מההצפות. בימים אלו מתאוששת פקיסטן מהמכה הקשה שספגה, ונערכת לגשמי המונסונים שעוד עתידים לבוא.
השטפונות בפקיסטן
טראמפ חוזר לשיח הציבורי, ומסתבך בשערוריות שונות
מאז הפסדו בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020 מנסה דונלד טראמפ להחזיר את מעמדו בקרב חברי המפלגה הרפובליקנית. הנשיא לשעבר מתמודד עם קשיים שונים שהולכים ונערמים, ביניהם ועדת החקירה לאירועי ה-6 בינואר, החזרי המס שלו שנחשפו לציבור וחשפו התנהלות כלכלית בעייתית ולאחרונה - איבוד הקול היהודי החשוב בעקבות סעודה בעייתית במיוחד שערך בביתו.
בשלהי חודש נובמבר אירח טראמפ באחוזתו שבפלורידה שני אישים בעייתיים במיוחד: ניק פואנטס וקניה ווסט. הראשון ידוע כמכחיש שואה שתומך בעליונות לבנה, והשני עורר סערות רבות בשאלה האחרונה כאשר קרא להרג יהודים, אמר כי הוא מעריץ את היטלר והנאצים והפיץ עלילות אנטישמיות שונות.
במהלך השנה האחרונה ראה טראמפ לנכון לתקוף פעם אחר פעם את הקהילה היהודית בארה"ב, ואמר כי היא אינה נאמנת לו וכפויית טובה. אם פעם המסתמן טראמפ כאחד הנשיאים אוהדי היהודים שהיו פה, בטח על רקע היות בתו יהודייה, בשנה האחרונה גבר החשש בקרב יהדות ארה"ב מפניו.
"גשר לונדון נפל": מות המלכה אליזבת', האישה ששינתה את בריטניה
70 שנים ליוותה המלכה אליזבת' את בריטניה בתפקיד הרם ביותר. 70 שנים במהלכן הייתה דמות משמעותית באינספור אירועים היסטוריים שעברו על הממלכה, והיוותה עוגן עבור תושבים רבים שראו את דמותה כמייצגת הבלתי מעוררת של מדינתם. דור שלם גדל על דמותה של אליזבת', השתמש בשטרות הנושאים את פניה ושר "אלוקים, נצור את המלכה".
בשעה 18:30 בערב ה-8 בספטמבר שמעה ליז טראס, ראש ממשלת בריטניה שנכנסה לתפקידה ימים ספורים קודם לכן, את המשפט שאיש לא רצה לשמוע: "גשר לונדון נפל". משפט זה סימן את סיומה של תקופה היסטורית: חייה של המלכה אליזבת'. עם הישמע המשפט יצאה לדרכה תוכנית ארוכה ומפורטת שהוכנה עשרות שנים לפני מות המלכה ושתיכננה את היום שלאחר מותה: מתי תהיה הלוויה, כיצד יוכתר וימונה בנה לתפקיד המלך ובכלל - כיצד תתמודד בריטניה עם האובדן.
אחרי מותה של המלכה אליזבת' עלה לכס המלוכה בנה צ'ארלס, שנקרא מאז המלך צ'ארלס השלישי. צ'ארלס נכנס לבית מלוכה מסוכסך ומפולג, כאשר אחוזי התמיכה בו נמוכים במיוחד בהשוואה לאמו ושערוריות שונות של משפחתו מקשות על תיפקודו כמלך. בנוסף לכך נאלץ צ'ארלס להתמודד עם המשבר הכלכלי והמנהיגותי בקרב בריטניה, משבר שגם היום לא נפתר לחלוטין.
המלכה בדרכה האחרונה
המהפך הפוליטי בארה"ב: כשהדמוקרטים הדהימו בבחירות האמצע
בשבועות שלפני בחירות האמצע בארה"ב, הבחירות לשני בתי הקונגרס האמריקנים, היה מעמדו של נשיא ארה"ב ה-46 בשפל. על אף הישגים שונים שהביא הנשיא ביידן בכהונתו בת השנתיים, סקרים הראו כי התמיכה הציברות בו נמוכה ופחות מ-40% אמרו כי תיפקודו כנשיא טוב. גילו המבוגר כלל לא תרם לעובדה זו, ובקרב חברי המפלגה הדמוקרטית החלו לעלות הצעות להחלפתו במועמדים צעירים ורעננים יותר.
נתוני הפתיחה הבעייתים הללו, אליהם התווספה האינפלציה הגואה והעלייה ביוקר המחיה, גרמה לרוב מוחץ של הסקרים להראות תוצאה חד משמעית וברורה לקראת בחירות האמצע בארה"ב: ניצחון מוחץ לטובת הרפובליקנים בשני בתי הנבחרים. אך לדבר שקרה איש לא ציפה: בניגוד למה שציפה ביידן ולמה שציפו כלל תושבי ארה"ב, המפלגה הרפובליקנית רשמה מפלה בבחירות האמצע. הדמוקרטים הצליחו לשמור ואף להגדיל את הרוב בסנאט, למרות הרוב הזעום של הרפובליקנים בבית הנבחרים. הנשיא ביידן הצליח לשמור על כוחה של מפלגתו, ובשורות המפלגה הרפובליקנית החלו הצרות.
דיווחים שונים בעיתונות הראו כי אחרי הבחירות הנשיא לשעבר טראמפ זעם כפי שלא זעם זמן רב. המפלה הבלתי צפויה תפסה גם אותו בלתי מוכן, ותוך זמן לא רב נוספו לצרות הרבות שלו בעיה נוספת: מועמד צעיר בשם רון דה סטנטיס, מושל פלורידה, שנישא על גבי האכזבה מטראמפ אל עבר הקרב לראשות המפלגה הרפובליקנית. טראמפ מצא עצמו מאויים, ולמרות הודעתו על ריצה חוזרת לנשיאות ארה"ב, בסקרים האחרונים הוא הולך ומאבד את הרוב שהיה לו בשורות מפלגתו לטובת דה סטנטיס, שעשוי להיות נשיא ארה"ב הבא.
הוספת תגובה
לכתבה זו התפרסמו 11 תגובות