זבנג וגרמנו: הישראליות בהצעה לחלוקת בית שמש

אתר 'בחדרי חרדים' חשף השבוע שוועדת הפנים של הכנסת קבעה דיון בנושא חלוקת בית שמש, ובינתיים הספיקו לבטלו לעת עתה בזכות החשיפה באתר. הרעיון לחלק את בית שמש אופייני מאוד לתרבות הזבנג וגמרנו המוכרת לנו בישראל. יש מחלוקת על ירושלים? מה הבעיה, נחלק אותה לשניים. יש בעיות עם תושבי אום אל פאחם? נספח אותם לפלסטינים. אריאל שרון רוצה לשבור שמאלה, אבל הוא כלוא בליכוד שנמצא ימינה, מה הבעיה? נחתוך לשניים וקדימה נקים מפלגה חדשה.

העלאת רעיון החלוקה היא קומבינה נלוזה של מפסידנים. מי שמבקש לחלק מראש בפשרה, עוד יכול להגיע בטענות כלשהן. הוא מבקש הסדר. אבל מי שמבקש לקחת את כל הקופה ופותח במלחמה, מרגע שהשופט שורק, המשחק עובר למגרש ואמור להיות מוכרע רק במגרש. הניסיון להחזיר את הגלגל לאחור הוא ילדותי ומביך ועצם השמעתו פוגעת בכללי המשחק הדמוקרטי.

בראיה משפטית, בחירות כמוהן כהליך בוררות. הרי לו ידענו מראש מה תהיה התוצאה, או שאילו אפשר היה להשיג הסכמה של כל תושבי העיר סביב המועמד הרצוי, הבחירות היו נמנעות. כמו שקורה לא פעם בערים בישראל. למרות הכרוזים וה'קול קורא' שמופצים במרכזי הערים, הצבעה היא לא מצווה העומדת בפני עצמה. היא רק בבחירת להוציא יקר מזולל.

בהליך הבוררות הזה, שאחרי כל תעמולת הבחירות והספינים, הוא הליך אינטימי ושקט מאחורי פרגוד קשיח, אנו אמורים לזקק את ההכרעה האמתית ביותר מבחינה משפטית. את ההכרעה הנכונה ביותר מבחינה דמוקרטית. מרגע שהתהליך הזה קרה הוא בלתי הפיך והוא בבחינת אל-חזור. התהליך גילה אמת משפטית בלתי ניתנת לסתירה, אמת שצועקת ולא מאפשרת להתכחש לה.

הרצון לחלק את העוגה לאחר הליך הבוררות, הוא מעשה מגונה בדמוקרטיה ובהליך כולו. מעבר לנזק המקומי ולאובדן האימון של הציבור בהליך, שהרי אותו ציבור ממש, בבחירות שלאחר מכן לא יצא לקלפיות, כי הרי מי הבטיח שלאחר ההצבעה העיר לא תאוחד ושוב רצון הבחור יזוהם, מדובר בפגיעה במנגנון כולו ובמהות הדמוקרטיה.

בנוסף, אילו תוצאות הבחירות היו מלמדות כי חלוקת התמיכה בעיר היא דיכוטמית בין שני הקבוצות, ניחא. אבל מניתוח תוצאות הבחירות עולה כי גם בשכונות שאותן רוצים מבקשי החלוקה לספח לעצמם, יש תומכים רבים למשה אבוטבול. התמיכה בעיר הישנה למועמד של הציבור החרדי היא לא משהו שניתן להתעלם ממנו.

בנוסף, וכאן יש פרדוקס מטריד למדי, הרי המועמד שמנגד, יקבל לפי ההצעה של מקורביו את ראשות החצי השני של העיר. אבל אופס, יש בעיה. הרי נוצר מצב שהוא עלול לקבל את ראשות העיר המחולקת, ללא בחירות וללא שאיש התמודד מולו. הרי המועמד שהתמודד מולו, לשיטתו, כלל לא התמודד באותה רשות. זאת ועוד: ברור לחלוטין שאם בית שמש הייתה מחולקת מלכתחילה, מועמד נוסף היה רץ, וכלל לא בטוח שהמועמד שכנגד היה מנצח במרוץ. עלול להיווצר מצב אבסורדי שמהמנצח אבוטבול, נגזלת חצי עוגה, והמפסיד מקבל חצי עוגה שכלל לא ברור שהיא שייכת לו.

עו"ד מנחם מושקוביץ מתמחה בתכנון, בנייה ומקרקעין; מבעלי משרד עו"ד מושקוביץ ושות'

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!