הושק כלי שיט חדש ששט בעזרת אנרגיה חשמלית בלבד

אחרי שטיילתי רבות ביבשה, באוויר ובים, לא נותר בי ספק שהפלגה היא הדרך המיוחדת מכולן לנוע ממקום למקום (לפחות עבור מי שלא סובלת ממחלת ים). בין אם מדובר בשיט באלבניה, בין גבעות ירוקות באגם טורקיז בוהק, בסקוטלנד – בדרך לאי קטנטן בגשם השוטף, או בהלסינקי, כשבמהלך ההפלגה קווי המתאר של העיר הולכים ומתחדדים – יש קסם בהגעה ממקום למקום דרך המים. חבל שלמסעות הפסטורליים האלה נוסף היבט מטריד: בכלי השיט השונים טמונות סכנות בריאותיות וסביבתיות, שהופכות את ההפלגה לקסומה הרבה פחות.

בעוד שבימינו היתקלות בפיראטים בעיצומו של השיט היא תרחיש נדיר – זיהומים שונים, שנובעים בין היתר מפליטות מנועי הספינות, הפכו לבעיה מרכזית בתעשייה. אז מה עושים?

במקום לנטוש את הספינה, לאחרונה נעשה צעד נוסף בהפלגה אל עבר היום שבו לא נצטרך לבחור בין הקסם שבשיט לבין שמירה על הסביבה: בקיץ האחרון הושקה בנורבגיה המעבורת המהירה הראשונה בעולם ששטה בעזרת אנרגיה חשמלית בלבד, וכבר כיום היא מפליגה לאורך הפיורדים; מהעיר סטוונגר אל הכפר הומרסוק שבדרום מערב המדינה, ובחזרה.

עם הזרם – וכנגד הקשיים

בכלי השיט ה"רגילים" יש שני מנועים: המנוע העיקרי – שבאמצעותו נעים כלי השיט בים (שאותו מחליפה הסוללה במעבורת החשמלית החדשה), מונע על ידי דלק מזוט, שהוא תוצר של שאריות מתהליך זיקוק הנפט, ומנוע סולר משני – שמספק את האנרגיה לצרכי המעבורת שהם לא תנועתה, כמו חשמל ומיזוג.

לדברי רותם ישי, עובדת אגף תחבורה במשרד להגנת הסביבה, מזוט הוא אחד הדלקים המזהמים ביותר. "המזוט מורכב משרשראות פחמן ארוכות – כלומר, החומרים הכבדים ביותר בנפט", מסבירה ישי. "בשל כובדם, יעילות השריפה של המזוט נפגמת – מצב שגורם לכך שמזהמים רבים יותר נפלטים לאוויר בעת שריפתו". וזאת לא הבעיה היחידה של הדלק הזה. "מכיוון שמדובר בתוצר של שאריות זיקוק, יש בו ריכוזים גבוהים יותר של חומרים בעיתיים, כמו מתכות שונות – דבר שגורם גם הוא לפליטות מזהמות".

בגלל ריבוי הפיורדים, אותם מפרצים מפותלים ועוצרי נשימה שאנחנו מכירים מהתמונות – המעבורות, שיכולות לשוט בין ההרים, הן כלי תחבורה רווח ונוח בנורבגיה. על כן, צמצום הזיהום שכלי השיט האלה גורמים הפך גם הוא למטרה חשובה במדינה. לדברי מיקאל דאלה, מנהל פרויקטים בחברת התחבורה שמפעילה את המעבורת, כלי השיט החדש, שקיבל את השם "אם. אס. מדסטראום" ("עם הזרם" בנורבגית) – יצמצם את פליטת המזהמים של החברה ב-1,500 טון בשנה.

מהירה מאי פעם

לדברי ישי, היכולת להניע מעבורת חשמלית באמצעות סוללה, תלויה בשני גורמים: משקלה של המעבורת והמרחק שעליה לעבור. עקב סיבות אלו, בנייה של מערכת שתשיט מעבורת באמצעות סוללה למרחק ארוך יחסית היא משימה מורכבת.

ואכן, כבר מ-2015 מעבורות חשמליות הפליגו בנורבגיה, אך "מדסטראום" היא המעבורת החשמלית הראשונה שמפליגה במהירות גבוהה. "כלי שיט כמו זה, בגודל של 30 על 9 מטרים, שפועל במהירות 23 קשר (42 קילומטר לשעה – נ.ס.) במשך שעה שלמה, באמצעות חשמל בלבד – הוא דבר מהפכני", מספר אדמונד טולו, ראש מחקר ופיתוח באחת החברות ששיתפו פעולה במיזם המעבורת החדשה.

ויש גם חידוש נוסף בכלי השיט הזה: המעבורת החדשה תוכננה באופן שבו חלקיה יכולים להיות מיוצרים בנפרד ובמקומות שונים, כך שאפשר יהיה לבנות אותם מהר יותר ובעלות נמוכה יותר.

לסנן את הפליטות – ולשמור על הבריאות

המעבורת הנורבגית מצטרפת לשורת פיתוחים וצעדים נוספים שנעשים כדי לצמצם את הזיהום שנגרם מפליטות מנועיהם של כלי שיט ברחבי העולם. בספטמבר האחרון חברה צרפתית השיקה מעבורת בשם "פיאנה", שהוגדרה כ"מאופסת חלקיקים" – כלי שיט שמסנן את רוב החלקיקים והחומרים המסוכנים שנפלטים מהמנוע. "לכניסתם של חלקיקים למערכת הנשימה שלנו ולהגעתם למחזור הדם יכולות להיות השפעות בריאותיות לטווח הארוך, כמו שבץ מוחי ואפילו סרטן", מסבירה ישי. מסוכנים במיוחד עבורנו הם החלקיקים הנשימים מסוג PM2.5 (כלומר, שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרון). המסננים שמותקנים במעבורת הצרפתית אוספים 99.9 אחוז מהחלקיקים הנשימים המסוכנים ביותר, וכך מונעים את פליטתם לאוויר. 

"אפשר לדמות כלי שיט למפעל קטן שנע במים", מתארת ישי. "אומנם טכנולוגיית סינון חלקיקים נמצאת בשימוש כבר שנים רבות, הן בתחבורה יבשתית והן בתעשיות מזהמות נוספות, אבל כדי להתאים אותה לכלי שיט, באופן שימנע פליטה כמעט לחלוטין – נדרשו התאמות מיוחדות".

זיהומים בכל מיני דרכים

אם כך, המעבורת הנורבגית עולה על ציר סביבתי, שניכר כי יש בו תנועה חיובית רבה. אך לצד משמעויותיו המשמחות של הפיתוח הזה, חשוב להבין שלא די במעבר לאנרגיה חשמלית כדי לאפס את פליטותיה של המעבורת: אומנם המנוע החשמלי מחליף את מנוע המזוט ובכך חוסך את הפליטות המזהמות, אך לדברי ישי, יש לבחון גם את הפליטות שכרוכות בייצור הסוללה, וכן את אופן הטיפול בסוללות בתום השימוש בהן.

בנוסף, כשאנחנו בוחנים את זיהום האוויר בתעשיית השיט עלינו גם לחשוב על הפליטות שנוצרות מהחומרים שפורקות אוניות המשא. "אם האוניות בנמל פורקות חומר אבקתי, והפריקה מתבצעת בלי אמצעי מתאים – החלקיקים יעופו באוויר, וכאשר הן פורקות דלקים נדיפים כמו בנזין או נפט גולמי ללא מתקן שאוסף את הגזים – החומרים האלה עלולים להתנדף", מסבירה ישי. "בשני המקרים מדובר בסכנה לבריאות".

מעבורת ישראלית?

אז אומנם אצלנו מרחב התמרון של המעבורות הוא קצר – רק מחיפה לעכו, וחזרה – אך זיהום האוויר שנגרם מכלי שיט אחרים, כמו ספינות משא ותענוגות, הוא משמעותי מאוד.

לפיכך, יוזמה של המשרד להגנת הסביבה פועלת לצמצום הפליטות המזהמות מפריקות של אוניות משא, על ידי מתן הוראות מתאימות לנמלים – כמו הנחיה לפריקה באמצעות שאיבה, שבה לא נפלטים החומרים המזהמים לאוויר.

אך האם זה מספיק? כדי שנראה שיפור משמעותי בנושא, נדרשת עבודה מרובה – ברמת החקיקה, האכיפה, הטכנולוגיה והתשתיות הנדרשות – שתמנע ככל האפשר את הפגיעה בים, באוויר שסובב אותו ובאלו שחיים בתוכו ולצידו. ובעתיד, נוכל רק לקוות לראות מעבורת ישראלית חשמלית וסביבתית שתשוט בשלווה מנמל עכו לנמל חיפה.

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה

מעבורת ששטה עם אנרגיה חשמליתצילום: MARIUS KNUTSEN, MARITIME CLEANTECH

מעבורת ששטה עם אנרגיה חשמליתצילום: MARIUS KNUTSEN, MARITIME CLEANTECH

מעבורת ששטה עם אנרגיה חשמליתצילום: MARIUS KNUTSEN, MARITIME CLEANTECH

מעבורת ששטה עם אנרגיה חשמליתצילום: MARIUS KNUTSEN, MARITIME CLEANTECH

מעבורת ששטה עם אנרגיה חשמליתצילום: MARIUS KNUTSEN, MARITIME CLEANTECH

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!