אחוזת קבר מימי הבית השני התגלתה בישראל

אחוזת קבר בת 2,000, מהמפוארות שנראו בארץ, נחשפה בחפירה ארכיאולוגית במערת סלומה ביער לכיש שבשפלת יהודה, החצר נחשפה כחלק ממיזם 'דרך מלכי יהודה' בהובלת רשות העתיקות, משרד ירושלים ומורשת, וקרן קימת לישראל, במקום נחשפו עדויות לקידוש המקום לאורך מאות שנים, דבר המעיד על קבורה של דמות משמעותית שהשתייכה למשפחה אמידה בתקופת בית שני.

המערה, שהמשיכה לשמש גם בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה, קיבלה את שמה בזכות מסורות עממיות המיחסות למערה, לאורך מאות שנים, את מקום קבורתה של סלומה. בחפירת החצר מתגלה שורת חנויות, אשר להערכת החוקרים, מכרו או השכירו נרות חרס. "בחפירת החנות גילינו מאות שברי נרות חרס וכן נרות תמימים (שלמים), מהמאה ה-8-9 לספירה", אומרים מנהלי החפירה, ניר שמשון - פארן וצבי פירר ממרחב דרום ברשות העתיקות. יתכן שהנרות שימשו למאור בתוך המערה, ואולי הם היו חלק מהפולחן הדתי, בדומה לנרות המחולקים בקברי צדיקים או בכנסיות היום".

מערת הקבורה שביער לכיש נחשפה לראשונה לפני כ-40 שנה בידי שודדי עתיקות שפרצו אותה. בעקבות זאת, נפתחה במקום חפירה ארכיאולוגית, בניהולו של פרופ' עמוס קלונר ז"ל מאגף העתיקות. המערה מחולקת למספר חדרים, שבהם נמצאו כוכי קבורה ושברי גלוסקמאות (תיבות אבן) המעידים על אופייה היהודי. תופעת הקבורה בגלוסקמאות בימי בית שני מוכרת וידועה במחקר הארכיאולוגי, אך ההפתעה הייתה דווקא בהסבת מערת הקבורה לקפלה (חדר תפילה) נוצרית. על פי הצלבים ועשרות הכתובות שנחרטו על הקירות בתקופה הביזנטית ובתקופה המוסלמית הקדומה, הקפלה הוקדשה לפולחן 'סלומה הקדושה'.

"השם סלומה - ובעברית שלום/שולמית, היה שם נפוץ בימי הבית השני, ומוכר גם במשפחת בית חשמונאי והורדוס", אומרים פארן ופירר. "ע"פ אחת המסורות הנוצריות, סלומה הייתה מיילדת מבית לחם.

בתום החפירה לפני עשרות שנים נעזבה המערה, ועתה, במסגרת מיזם 'דרך מלכי יהודה', חושפת רשות העתיקות את חצר המערה, שמתגלה כאחת המפוארות בארץ. את שטחה החריג של החצר, הנפרשת על פני 350 מ"ר, תוחמים קירות מרשימים עשויים אבני גזית, והיא רוצפה בלוחות אבן
וברצפות פסיפס. מול פתח מערת הקבורה נתגלו כעת בחפירה פתחי הכניסה שהובילו אל מערת הקבורה ואל הקפלה שבתוכה. חלק מהאבנים שעיצבו את החזית עוטרו בדגמים מפוארים מימי הבית השני ובעיטורים צמחיים בדגמי ורדות (רוזטות), גבעי אקנטוס ורימונים, המוזהים כדגמים יהודיים. חצר המערה ומערת הקבורה עצמה, מעידים על משפחה יהודית אמידה מאוד שהקימה את אחוזת הקבר תוך השקעת משאבים רבים בהקמת החצר וחציבת המערה. מעניין, כי לרוב, חצר הכניסה למערה נחצבה אל תוך הסלע, ולא נבנתה כמבנה מפואר עשוי אבנים, כזה שנחשף עתה.

פולחן והשימוש בחצר ובמערה נמשכו עד המאה ה–9 לספירה, גם לאחר הכיבוש המוסלמי. השפה בכתובות התחלפה לערבית, אך המאמינים הנוצריים המשיכו להתפלל במקום.

"סלומה נותרה דמות חידתית", אומרים החוקרים. "אחוזת המערה מעידה, ללא ספק, כי היא ומשפחתה היו מהחשובות בשפלת יהודה בימי הבית השני. נראה כי פולחן סלומה, שייך לתופעה רחבה יותר במאה ה-5 לספירה, במסגרתה הנצרות גילתה וקידשה אתרים יהודיים, כחלק מהפולחן הנוצרי של עולי הרגל. יתכן שבעת העתיקה, שמה של סלומה הופיע על אחת הגלוסקמאות שנחו בקבר ולא השתמרו עד היום, ומכאן זיהוי מקום קבורתה והתפתחות המסורות להפיכתה לקדושה לנצרות".

לדברי הארכיאולוג סער גנור, מנהל מיזם 'דרך מלכי יהודה' מטעם רשות העתיקות: "בתום עבודות השימור והפיתוח, יפתחו חצר ומערת סלומה לקהל הרחב כחלק מהמיזם הממלכתי דרך מלכי יהודה, המשותף לרשות העתיקות, קרן קיימת לישראל, ובמימון משרד ירושלים ומורשת. דרך זו, החוצה את שפלת יהודה, היא שדרת המורשת התרבותית של העם היהודי, ובה עשרות אתרים מקראיים, וכן מימי הבית השני, המשנה והתלמוד".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "חפירת סלומה הנה תוצר של שיתוף פעולה פורה עם משרד ירושלים ומורשת, משרד החינוך וקרן קיימת לישראל, להעצמת הארכיאולוגיה ולפיתוח אתרי המורשת לטובת כלל הציבור. רשות העתיקות מפתחת ומנגישה שבילי מורשת כחלק מתפיסת עולם הרואה את האתרים הארכיאולוגים בשטחים הפתוחים כחלק בלתי נפרד מנופי התרבות של הארץ. רבים מהשבילים נמצאים בתחום הגיאוגרפי של מרחב דרום ברשות העתיקות, כדוגמת דרך מלכי יהודה, דרך הבשמים, ודרך האבירים. בכוונתנו להמשיך לפתח דרכים חדשות ומיזמים נוספים בשנים הקרובות במטרה לקרב את הציבור לנופי המורשת והתרבות".

ויקטור כלפון, מנהל גוש לכיש בקק"ל הוסיף ואמר: "מערת סלומה היא אחד מהאתרים הרבים שנמצאים ביער לכיש של קרן קימת לישראל ועל דרך מלכי יהודה. אנחנו בקק"ל רואים בפיתוח המורשת התרבותית במקרקעי היער כדבר חשוב ביותר החושף את הציבור הרחב לשטח הפתוח. בשיתוף פעולה בינינו לרשות העתיקות בשנים האחרונות חשפנו ופיתחנו עבור הציבור מספר מוקדי עניין גם מערת סלומה בתום החפירות תפותח כמוקד עניין נוסף".

 

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!