התמונה המפורסמת של החנוכייה שהתריסה נגד הנאצים חוזרת הביתה

תמונה שצולמה על ידי הרבנית רוזי רחל פוזנר, אשתו של הרב עקיבא ברוך רב בעיר קיל בשנת 1931 המסמלת את ההתרסה היהודית נגד הנאצים חוזרת הביתה. "רוב היהודים לאחר עליית הנאצים, סגרו את הווילונות כדי שלא ניתן יהיה לראות את החנוכייה מהרחוב, אבל היא הייתה נחושה להראות שהיא ובעלה לא מפחדים", אמרה נאוה גילה, נכדתה של רוזי ל'גארדיאן' הבריטי.

יותר מ-90 שנה אחרי שמשפחת פוזנר הדליקה באומץ מול החלון את החנוכייה, בתקופה שבה יהודי גרמניה היו נתונים לעוינות גוברת - החנוכייה מהתמונה המפורסמת חזרה לגרמניה, והיא תודלק בברלין בשקיעה מחר (שני), בנוכחות נשיא גרמניה פרנק-וולטר שטיינמאייר ונכדיה של רוזי ובעלה עקיבא, הרב האחרון לפני השואה בעיר קיל שבצפון גרמניה.

החנוכייה הייתה בין החפצים הבודדים שהפוזנרים לקחו איתם כשברחו מגרמניה עם שלושת ילדיהם ביוני 1933. התצלום בגודל גלויה היה גם באלבום תמונות שהם ארזו יחד עם המצלמה.

שניהם נמצאים כעת בלב תערוכה במוזיאון העירוני של קיל, המוזיאון חוקר את החיים היהודיים בעיר ואת עליית הנאציזם שהרס אותה דרך ההיסטוריה של משפחת פוזנר. שלושה ימים לפני שהיא מגיעה לברלין, ניתנה הזדמנות לתושבי קיל לצפות בחנוכיה, אותה שאלה המשפחה מיד ושם בירושלים, שם היא נמצאת קבוע למעט שמונת ימי חנוכה מדי שנה.

שטפן זייברט שגריר גרמניה בישראל אמר בתגובה לפרסום: "כמה מרגש לראות את החזרה של חנוכיית הפוזנרים תחילה לקיל, ועכשיו לברלין. חנוכייה זו, כפי שמוצגת בתצלום האייקוני של 1931, מייצגת אור מול חושך. על כוחה של היהדות נגד שנאה ורדיפה. תודה למשפחת פוזנר שאיפשרה זאת. המחווה שלהם תיגע בגרמנים רבים כפי שהיא נוגעת בי - והיא משמשת תזכורת לאחריותנו המתמשכת להילחם באנטישמיות".

שטפן זייברט שגריר גרמניה בישראל

הנכדה נאוה גילה, סיפרה כי סבה שמר על קשר עם חברי הקהילה היהודית שלו ששרדו את השואה, ממש עד מותו בשנת 1962. הסבתא נפטרה ב-1982.

רדיפת היהודים החלה בקיל מוקדם יותר מאשר ברוב שאר חלקי גרמניה, וזו גם הסיבה שהמשפחה החליטה לברוח. כבר ב-1932, לפני עליית היטלר לשלטון, החלו להופיע ברחבי העיר מודעות פומביות שלפיהן "אסור ליהודים להיכנס" למקומות מסוימים.

הרב פוזנר הגיש תלונות רשמיות על השילוט ובתגובה זכה ללעג בפומבי על כך והמשפחה אוימה. באוגוסט 1932 הותקפו בית הכנסת של קיל וחנות כלבו בבעלות יהודית, לאחר שהמפלגה הנאצית פתחה את המטה שלה באולם קונצרטים פופולרי, טור בשבועון נאצי תהה "האם הרב שגר ממול עדיין יוכל לישון בלילה?"

המשפחה לקחה את האיומים ברצינות. ביוני 1933, שלושה חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, יצאו הפוזנרים מתחנת הרכבת של העיר, שם הפציר בהם הרב להשאיר את גרמניה מאחור אך "לעולם אל לשכוח שאתם מקיל". הם עברו דרך אנטוורפן בלגיה לישראל שהיתה אז תחת המנדט הבריטי.

התמונה התגלתה לראשונה בשנת 1974 כאשר המוזיאון העירוני בקיל הוציא פנייה לציבור וביקש חפצים יומיומיים מהשואה שאיתם רצה לספר לראשונה את סיפור החיים היהודיים. "רחל שלחה להם כ-17 תמונות מחיי היום-יום שלה", מספר יהודה, נכדה ל'גארדיאן' הבריטי. "תמונת החלון הייתה רק אחת מהן, אבל היא זו שהכי תפסה אנשים". לאחר שהופיעה בעיתונים היא הגיעה לספרי לימוד וכתבי עת של בתי הספר, והעתקים נשלחו לארכיונים ולמוזיאונים. זה היה "במסע משלו" מסביב לעולם, אומר יהודה.

"אנחנו נדהמים שהעניין בו המשיך לגדול. קיבלנו בקשות מדרום אפריקה, ארה"ב ומכל אירופה לספר את הסיפור מאחורי זה". הוא ואחותו ביקרו השבוע לראשונה בקיל. הדירה והמטה הנאצי לשעבר נעלמו, הם נהרסו בהתקפה אווירית של בעלות הברית ב-1944. "אז אם אתה אוהב את התמונה זה כל מה שנשאר", הוא אומר.

ההחלטה להגיע לגרמניה, למרות תמיכת יד ושם, הייתה להם קשה, מודה גילה. "חלק מהחברים שלנו לא הבינו אותנו. אבל חנוכה פירושו אור ואנחנו רוצים לחלוק את האור הזה. כמו שאומר הפתגם היהודי, מעט אור מפיג הרבה חושך".

באתר יד ושם מציינים כי מכתב גלוי שפרסם הרב פוזנר בעיתונות המקומית המוחה נגד המודעות הראשונות שנתלו בעיר בנוסח "ליהודים הכניסה אסורה", הביא לזימונו לוויכוח פומבי על ידי יו"ר סניף המפלגה הנאצית בעיר. הוויכוח הפומבי התקיים תחת משמר משטרתי כבד וזכה לפרסום בעיתונות המקומית למחרת.

עם התגברות המתיחות והאלימות בעיר, נענה הרב להפצרת בני קהילתו לברוח עם רחל ושלושת ילדיהם ולעשות את דרכם לארץ ישראל, אך בטרם עזב את העיר שכנע את בני הקהילה לעזוב גם הם, ומרביתם ברחו לארצות הברית ולארץ ישראל.

בגב התמונה כתבה רחל פוזנר בגרמנית: "יהודה התפגרי" כך אומר הדגל. "יהודה תחיה לעד" כך עונה האור". הרב ד"ר עקיבא פוזנר, היה בעל תואר ד"ר לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת הלה-ויטנברג וכיהן כרב הקהילה היהודית בקיל גרמניה עד השואה.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!