יש לה מה להסתיר? העירייה החרדית שלא נענתה לדרישה הממשלתית

היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים ואגף אסטרטגיה במשרד הפנים פרסמו היום (ראשון) דו"ח הסוקר את יישום חוק חופש המידע בשלטון המקומי לשנת 2021. הדו"ח מתבסס על דיווחים של כ-79% מהרשויות המקומיות אשר הגישו ליחידה הממשלתית את דיווח הממונה על חופש המידע.

יש לציין שחלק מהרשויות כלל לא הגישו דיווח ממונה על חופש המידע בניגוד למחויב בחוק, בהן העיריות אור עקיבא, באקה אל-גרבייה, בני ברק, טירה, טירת הכרמל, נתיבות, עראבה וקלנסווה. יצוין כי עיריות באקה אל-גרבייה, בני ברק, נתיבות וקלנסואה מעולם לא נענו לדרישת היחידה הממשלתית לחופש המידע להגיש דיווח.

 להלן נתונים מרכזיים:

מהדו"ח עולה כי בשנה שחלפה הוגשו לרשויות המקומיות כ-7,100 בקשות למידע, כמחצית ממספר בקשות המידע שהוגשו למשרדי הממשלה בשנה זו (כ-14,830 בקשות)

לראשונה מאז החל המדידה לפני 4 שנים, לא נרשם גידול במספר הבקשות לשלטון המקומי.

הרשויות אליהן הוגשה כמות בקשות חופש המידע הגדולה ביותר: אשדוד (710), חיפה (512), ירושלים (504) וראשון לציון (467).

הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר: עיריית ראש העין (100%), עיריית אשדוד (95.6%), עיריית אילת (93.2%), עיריית מודיעין-מכבים-רעות (90%).

הרשויות שדחו את כמות הבקשות הגדולה ביותר: עיריית חיפה (54.7%), עיריית נתניה (29.4%), עיריית חריש (24%) ועיריית הרצליה (23.8%).

עילות הדחייה המרכזיות בהן נעשה שימוש: לא ניתן לאתר את המידע או שאינו מצוי בידי הרשות (46.5%), פגיעה בפרטיות (15.5%), הקצאת משאבים (7.9%).

הדו"ח מצביע על עלייה דרמטית באחוז הבקשות שנדחו בשל כך שלא ניתן לאתר את המידע או שהוא אינו מצוי בידי הרשות: מ-32% בשנה הקודמת ל-46.5% בשנת 2021.

כ-77% מהבקשות נענו באופן מלא והמידע נמסר וכ- 80% אחוזים מהבקשות נענו בתוך 30 ימים בלבד.

236 עתירות חופש מידע הוגשו לבתי המשפט נגד רשויות מקומיות, בהשוואה ל-162 עתירות שהוגשו נגד משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה. רוב העתירות הוגשו במחוז ירושלים.

במהלך שנת 2021 ניתנו 159 פסקי דין לגבי הרשויות המקומיות: ב-138 מהם (86%) ניתנו פסקי דין נגד הרשויות המקומיות כאשר במסגרתם נפסקו הוצאות על סך 377,853 ₪ לאחר שבית המשפט קיבל את עתירת מבקש המידע.

בין הרשויות הגדולות (מעל 50 בקשות בשנה) שבלטו לטובה בזמני מענה קצרים הן: עיריית ראשון לציון, עיריית ראש העין, עיריית אשדוד ועיריית באר שבע.

עו"ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים הגיב: "לראשונה מזה שנים רבות הדוח מצביע על עמידה במקום בנוגע למספר הבקשות למידע שהוגשו בשנת 2021 לרשויות המקומיות לעומת השנה הקודמת, וזאת בשונה מהמגמה במשרדי הממשלה. תועלותיו של ערך השקיפות תלויות במידה רבה במודעות לזכות למידע ולשימוש אקטיבי בחוק לשם ביצוע פיקוח על הרשות. עקרון השקיפות הוא ערך יקר שיש לשמור עליו. אני קורא לתושבי הרשויות המקומיות לעשות שימוש בכלי החשוב שמעניק חוק חופש המידע ולרשויות להמשיך לפעול וביתר שאת להנגיש מידע".

ליאור שחר, מנהל אגף אסטרטגיה, משרד הפנים מסר בתגובה: "משרד פנים קבע כייעוד המשרד לפעול לשיפור איכות חיי התושב, נושא חוק חופש המידע ומידת יישומו ברשויות המקומיות קשור בקשר הדוק עם שיפור איכות חיי התושב, לכן אנו נמשיך לפעול בכוחות משותפים עם היחידה הממשלתית לחופש המידע שבמשרד המשפטים גם בשנה הקרובה כדי לשפר את השירות בתחום זה ברשויות המקומיות".

להצטרפות לקבוצת הווטסאפ של 'בחדרי חרדים'