לך תסביר להן מה היה עם המחבלים... • טור

1. בין קווי הנייעס להפצת שמועות

הבחור המזוקן והנמרץ שפנה אלי ברחבה הסואנת של מרכז העסקים במודיעין עילית, היה כעוס במיוחד: "אלו שטויות כתבת כנגד ראש העיר גוטרמן, מה הוא עשה לך"?

האיש, שנחשב לאחד מהעסקנים המוכרים בעיר, נראה היה מריר מאוד. הוא המשיך להטיח בי אמירות קשות והבהיר לי שאני לא מודע למה שמתרחש בחדרי חדרים בעירייה. לאחר שנח מעט משטף דיבורו, ניסיתי לשאול אותו בעדינות, היכן בדיוק התפרסמה הרשימה שלי אודותיה הוא מדבר?

"בחדרי חרדים, ynet, איפה שאתה תמיד כותב", הוא השיב לי.

מבדיקה קצרה שערכתי בתיקיות הרבות שלי, התברר לי כי מזה כשבע שנים אני מפרסם טורים וכתבות באתרים המוזכרים, אך שמו של יעקב גוטרמן מעולם לא הוזכר - ולו פעם אחת. פגשתי את העסקן העבדקן שוב, ולאחר מאמצי שכנוע הוא הסכים להודות כי הוא אכן לא ראה את הפרסום עצמו, אבל חבר אמר לו שהוא שמע שבאחד מ'קווי הנייעס' החרדים הזכירו את הדברים החריפים שכתבתי כנגד האיש.

כעת נזכרתי. לקראת הבחירות ברשויות המקומיות, התראיינתי כתושב העיר לאחת מתחנות הרדיו הטלפוניות, ושם אמרתי כי הבחירות בעיר מודיעין עילית לא עוסקות בתפקודו של ראש העיר, אפילו לא באישיותו, אלא בשאלה הקרדינלית: הרב של מי גדול יותר.

מסתבר כי לקווי הרדיו האלטרנטיביים הללו יש האזנה יותר מכפי שחשבתי, ומכאן ועד לשמועה כי אני 'מתנכל' לגוטרמן - כראש העיר, לא חלף זמן רב.

הארוע הבלתי מרשים הזה גירה את הזיכרון האפיזודי שלי בעקבות פרשיית החתמת אברכי הכוללים לטובת אחד מן הצדדים בפילוג הקורע את הרחוב החרדי. גם כאן פרחו להם השמועות באופן חסר אחריות.

חברים ידעו לספר לי כי הרב טוביה שולזינגר מקרית אתא, איתו זכיתי להתכתב במשך תקופה ארוכה, זכה בתביעה של 200,000 ₪ אל מול גורמים בכולל 'עטרת שלמה' בראשות הרב שלום בער סורוצקין, וכי הרב שטיינמן והרב קנייבסקי פרסמו מכתב הקורא לגרש כל תלמיד כולל שלא תמך במפלגת 'יהדות התורה'.

לשתי השמועות, לפחות בינתיים, אין כל שחר, אך הן מלמדות על כוחה של תקשורת, ועל הסכנה בצריכה מוגברת שלה.

2. ההבדל בין 'ערב' חרדי ל'ערב' חילוני

ידידי הפרופ' הסוציולוג ע.א. שלום. קבענו כי נשוחח בשעות הערב, אך עד מהרה התברר כי המינוח 'שעות הערב' הינו לגמרי סובייקטיבי. בעוד אצלכם, הבלתי דתיים, שעות הערב מסתיימות בשעה 22:00 לכל היותר, הרי שאצל הפרט החרדי מהווה שעה זו את פתיחתו הרשמית של ערב מופלא.

כאשר אומר החבר החילוני כי ניתן להתקשר אליו עד מאוחר, הוא מסביר כי למעשה ניתן להפריע לו גם בשעה 22:30 השערורייתית. בשעה 23:00 ייחשב טלפון לבית חילוני כחוצפה וכחריגה מהנורמה.

החרדי לעומת זאת, הקובע עם עמיתו כי הם ישוחח בשעה מאוחרת מתכוון לשעת חצות והלאה.

ממה נובעת קונוונציה מוזרה זו הפועלת על אנשים שונים המתגוררים לעתים במרחקים של מאות מטרים בלבד? ציניקנים חרדים ימהרו להצביע על שעות הקימה בבוקר, שאינם בהכרח זהות בין הבית החרדי לזה החילוני, אולם ייתכן כי פער זה הוא פונקציה של שעות הבילוי והמנוחה מן יום העבודה, המתנקזות אל צפייה בתכניות הפריים טיים בשעות הערב.

שעות אלו של בילוי משפחתי אל מול חיוכי הפלסטיק של מנחי הריאליטי, הן פרק זמן קדוש המהווה את חותמו של היום, וממילא שאין לחדור אליו עם שיחות סתמיות. סוג בילוי כזה, לא קיים אצל החרדים. גם הבלתי מעטים מבני המגזר הצופים בתכניות המציאות, עושים זאת בשעות הנוחות להם במהלך היום, כשהם נעזרים באתרי הורדות ובשידורים חוזרים.

3. היה משהו עם מחבלים?

שעת צהריים, אלפי סטודנטים צועדים בשבילים הנטועים ברחבי הקמפוס של אוניברסיטת בר אילן, והטלפון בכיסי רוטט: שכני ממהר להעביר לי ידיעה אודות המדון הבלתי פוסק בין ה'שונאים' ל'מחבלים'. השיחה הקולחת ארכה כשלוש דקות ובסיומה אני מבחין כי צליל ולירון, שתי סטודנטיות מהמגמה, נועצות בי עיניים:

סליחה, אבל היה משהו עם מחבלים?

אה, לא. יש ישיבה בבני-ברק בה מתנהלים קרבות שליטה, רק שהעימות הזה כבר לגמרי לא לוקאלי, הוא רק סימבול של מחלוקת שקורעת את הציבור החרדי לשתי קבוצות דיכוטומיות: מחבלים, ושונאים.

לפתע תפסתי כמה מטורף וסוריאליסטי אני נשמע. גם הן הביטו בי כעל משוגע: על מה אתה מדבר למען השם?

לך תסביר להן.

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!