הח"כ תקף: "אם זה לא מוצא חן בעיני מאן דהו - שירוץ לכנסת"

חה"כ שלמה קרעי, הליכוד, יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בהצעות לתיקון חוק-יסוד - שר נוסף במשרד וכשירותם של שרים, תקף את התנהלות האופוזיציה הנכנסת. "אנחנו נמצאים ערב כינונה של ממשלה חדשה, שתקום במהרה בימינו בעזרת ה'. עם ישראל כולו, כולל אלו שלא הצביעו למפלגות הקואליציה הקרובה, מצפה להקמת הממשלה השלושים ושבע, באופן המהיר ביותר, לטובת מדינת ישראל".

"שמעתי שרים מהממשלה היוצאת אומרים בשקר כי אני פותח ציטוט. "לא מקובל להביא חקיקה טרומית בתקופה שבין השבעת הכנסת להשבעת הממשלה - אין לזה תקדים, העבירו חוקים בתקופה הזאת רק אחרי מלחמת יום כיפור או בקורונה" סוף ציטוט. האמת היא, שאחד השרים הללו היה שותף מלא ואף המוציא לפועל של חוקים כאלו בתקופה שבין השבעת הכנסת לבין השבעת הממשלה".

כך לדוגמא: "בכנסת ה-23, תיקון גדול ומשמעותי לחוקי היסוד, שהתחיל כהצעה טרומית, והסדיר את נושא ממשלת החילופים - נחקק לפני כינון הממשלה. ולא, לא נחקק אז רק מה שהיה נחוץ בלית ברירה להקמת האנדרוגינוס הזה, אלא גם חקיקה של ג'ובים ושחיתות. כך למשל סידרו מימון מיוחד לשני עריקים מסיעת "תלם" שבתוך סיעת "כחול לבן". וכך למשל דאגו היטב לג'וב של חבר הכנסת מיכאל ביטון כשר נוסף במשרד הביטחון, ויש עוד דוגמאות, בקיצור, תחסכו לנו את הטפות המוסר הצבועות".

עוד אמר: "ואתם חושבים שהדברים הנ"ל נעלמו מעיניהם של אותם שרים? שהם לא מודעים לבורותם? לא ולא. הם יודעים זאת, אבל הם יצאו למסע הסתה, המרדה ודה לגיטימציה לממשלה שטרם הוקמה, בעודם יושבים על כסאותיהם בממשלת ישראל. הגדיל לעשות שר המשפטים היוצא ונטול המנדט, וכינס אמש את ועדת השרים לחקיקה של הממשלה היוצאת, כדי לקבוע את עמדת הממשלה המודחת לגבי הצעות החוק המובאות בפנינו".

"אני דוחה את עצם קיום הישיבה. אני דוחה את עמדת הוועדה ושרי הממשלה שקיבלו אותה בחוסר סמכות. עמדתכם לא נתמכת אפילו על כרעי תרנגולת. עמדתכם לא התקבלה. חבל רק שלא התייעצתם עם ראש הממשלה היוצא. הרי יאיר לפיד, אמר בריאיון חמקמק לפני הבחירות, לגבי מינוי דרעי כשר: דברו איתי אחרי הבחירות אגיד לכם מה דעתי. דו פרצופיות שלא נראתה כמותה מאז בריאת אדם וחוה".

לפי חוק יסוד הממשלה, סעיף 6(ג)(1), "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין. כלומר, אדם רשאי לכהן כשר אם לא ריצה עונש מאסר בפועל. לא על תנאי, בפועל. זה הפירוש הסביר והנכון של לשון החוק. אבל אם למישהו יש עוד ספק - בא סעיף 34כא לחוק העונשין, וקובע שבמקרה של ספק פרשני בעניינים פליליים - הספק יוכרע כדי להקל עם הנאשם".

כלומר: על פי החוק ניתן למנות אדם לתפקיד שר למרות או בגלל שנגזר עליו רק עונש מאסר על תנאי. בדומה אגב לחוק יסוד הכנסת בנוגע לחברי הכנסת שמדבר על מאסר בפועל לשלושה חודשים לפחות. זאת כדי לאזן בין הפגיעה בזכות להיבחר ובזכותם של אזרחי ישראל לבחור את הכנסת והממשלה שהיו רוצים, לבין השמירה על טוהר המידות ועל אמון הציבור. "אבל הפירוש הזה - שהוא לא רק אפשרי אלא הכרחי - לא מקובל על היועצת המשפטית לממשלה".

עוד אמר ח"כ קרעי: "ולכן אנחנו כאן. כדי להבהיר זאת היטב ולשלול פרשנות מוטעית בעינינו. יתרה מכך, גם אם הפרשנות האחרת קרובה יותר לאמת, אנחנו מתקנים את החוק כפי הנראה בעינינו ראוי, לטובת השמירה על האיזון הנ"ל. ואם זה לא מוצא חן בעיני מאן דהו - שיתכבד לרוץ לכנסת, ואם ייבחר - יוכל לשנות את החוק. אבל מהרגע שהחוק חוקק - דעתו לא חשובה יותר ולא נחשבת יותר מדעתו של כל אדם מן היישוב, או של חבר כנסת מהאופוזיציה".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!