הממשיכים: פרק ה • מנהיגי העתיד בעולם החסידות

הסתגרות עד החתונה • רבי אהרן מרדכי רוקח

החצר: בעלזא
האב: האדמו"ר רבי ישכר דב רוקח
הבן: רבי אהרן מרדכי
תאריך לידה: ז' בחשוון תשל"ו
תפקיד נוכחי: נושא דברים בכינוסים, מסייע בהתרמות


הממשיך המדובר ביותר הוא בנו יחידו של האדמו"ר מבעלזא, מי שיקבל לידיו בבוא העת חסידות ענק, ללא אחים או גיסים לצידו, כאלה שמובילים, פעמים לא מעטות, למריבות, מחלוקות ופילוגים קשים.

רבי אהרן מרדכי רוקח, בן 38, נולד בירושלים בז' בחשוון תשל"ו, לאביו האדמו"ר רבי ישכר דב מבעלזא, ולאמו הרבנית שרה - בתו של האדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל, לאחר אחד עשר שנות ציפייה לזרע של קיימא.

לידתו היוותה חגיגה של ממש אצל חסידי בעלזא, שהשתוקקו ליום הנכסף בו יוכלו להיווכח בקיום ההבטחה: 'בעלזא תהיה פינת יקרת לתורה ויראת שמים עד ביאת הגואל', כפי שהבטיח מייסד השושלת, האדמו"ר השר השלום מבעלזא זצ"ל.

רבי אהרן מרדכי נימול על ברכי האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור זצ"ל, ונקרא שמו על-שם דוד אביו האדמו"ר רבי אהרן מבעלזא ואבי-אביו רבי מרדכי מבילגורייא זצ"ל.

בילדותו ועד קרוב להגיעו לגיל המצוות, התחנך בתלמוד-תורה 'מחזיקי הדת' של חסידי בעלזא בשכונת זיכרון משה בירושלים. בחודש אלול תשמ"ח - מעט לפני מלאות לו י"ג שנים - עזב בפקודת אביו את מוסדות החינוך, ומאז ועד לנישואיו הסתגר בחדר שיוחד עבורו בבניין המרכז העולמי בקרית בעלזא, שם שקד על תלמודו עם הגאון רבי פנחס פרידמן, בעל ה'פרי הדר' על הפרי מגדים ומחבר ספר 'משוש דודים'. הרב פרידמן שימש באותה תקופה גם כחברותא של אביו האדמו"ר מבעלזא. בנוסף הגה בתורה בחברותא עם הגאון רבי יעקב ראובן גרינוולד - ר"מ בבית המדרש הגדול בקריית בעלזא.

שמחת הבר מצווה נערכה בקרית בעלזא, והשתתף בה גם הגראמ"מ שך זצ"ל. שמחת הבר מצווה הייתה בתקופת הפילוג והקמת תנועת 'דגל התורה'. עם כניסתו של הרב שך, אפשר היה לחתוך את המתח שתלה באוויר: האם תהיה שיחה בין הסבא האדמו"ר מויז'ניץ לרב שך? בצאתו של הרב שך היה איחול 'מזל טוב' לבבי.

בהגיעו לפרקו נכנס בברית האירוסין עם שרה לאה, בתו של גאב"ד מאקווא ונכדת הגה"צ רבי אלחנן הלפרין, גאב"ד רדומישלא וגולדס גרין.

ביום ט"ז מנחם אב תשנ"ג, בחתונת ענק והיסטורית שירושלים לא ידעה כדוגמתה, כאשר בראש השמחה ישבו גדולי ישראל, ובראשם זקנו, ה'ישועות משה' מויז'ניץ זצ"ל, נשיא מועצת גדולי התורה.

לאחר נישואיו המשיך לשקוד על לימודו בחדרו המיוחד, כאשר תקופה קצרה לאחר נישואיו הוקמה חבורת אברכים סביבו. חבורה זו מתכנסת אחת לכמה ימים לליבון סוגיות בתורת החסידות ולשבת אחים משותף. הקמת חבורה זו שימשה מפגש חברתי ראשון בינו ובין אברכים אחרים מהחסידות, לאחר שנים רבות של הסתגרות.

לבני הזוג יש 11 צאצאים, כאשר בנם הגדול, שלום רוקח, נישא בסיוון האחרון. בתם מלכה אמורה להתחתן בי"ב סיון תשע"ד.

• פרק א: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מסאטמר, ויז'ניץ, תולדות אהרן וצאנז

• פרק ב: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מערלוי, מודז'יץ, מחנובקא, ויז'ניץ-מונסי, ותולדות אברהם יצחק

• פרק ג: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מקרעטשניף, באבוב, סלונים, אלכסנדר, וטשרנוביל

• פרק ד: הצצה ופרופיל על דמותם של ה'ממשיכים' מויז'ניץ, סקווירא ומונקאטש

באירועי השמחה שערך לצאצאיו נטלו חלק גדולי הדור, ביניהם הגרי"ש אלישיב והגר"ע יוסף זצ"ל ויבחלט"א הגר"ש וואזנר. רבי אהרן מרדכי אינו נושא בשום תואר או תפקיד. יחד עם זאת, הוא מגיע תכופות למוסדות החינוך ולכינוסים תורניים של חסידי בעלזא, במסגרתם נושא דברים. הוא גם מסייע בחיזוק מגביות ההתרמה של 'מרכז מוסדות בעלזא' - הגוף הכלכלי של מוסדות החסידות.
הוא משמש כמסדר קידושין בשמחות של חסידי בעלזא, בעיקר אלו הנערכים באולם 'נחלת יהודה' הממוקם מתחת לבית המדרש הגדול בקריה בירושלים.

לאחר שהאדמו"ר מבעלזא גמר אומר שלא לצאת מארץ-ישראל שלא לצורך בעשור האחרון, למעט המסעות ההיסטורים לקברי אבותיו בבעלזא, הפכו ביקוריו של בנו בחו"ל למסעות חיזוק ואיחוד החסידים, כמו גם שבתות גיבוש בקהילות חסידות בעלזא.

מאז אירוסיו מלווה אותו גבאו האישי, הרב יצחק מאנן. מספר נהגים אישיים מלווים אותו בנסיעותיו. הבולט שבהם הוא מיכאל קליין. הנהגים האחרים הם שלום משה שוורץ ואהרון שטייסל.

הנהגות מעוררות התפעלות • רבי יעקב ישעיה פורטוגל

החצר: סקולען
האב: האדמו"ר רבי ישראל אברהם פורטוגל
הבן: רבי יעקב ישעיה
תאריך לידה: תשט"ז
תפקיד נוכחי: אב"ד קהילת 'מאור הגולה' במונטריאול


רבי יעקב ישעיה פורטוגל, בנו של האדמו"ר מסקולען רבי ישראל אברהם, נולד בשנת תשט"ז בעיר בוקרשט שברומניה. זקנו האדמו"ר מסקולען זצ"ל התגורר באותה עת עדייו ברומניה והרבה פעלים להצלת יהודים וסייע להם לעזוב את המדינה.

בהיותו בן שלוש, עקר עם אביו, האדמו"ר הנוכחי - ללונדון, שם שהה תקופה קצרה, ואחר הגיע לניו-יורק, שם כבר הספיק הסב, האדמו"ר זצ"ל, להשתקע.

האדמו"ר התגורר תחילה בשכונת קראון-הייטס, ושלח את בנו רבי יעקב ישעיה ללמוד בתלמוד-תורה המקומי. לאחר שהגיע לעול המצוות, נכנס ללמוד בישיבה לצעירים של חסידות סאטמר. בהיותו כבן שש עשרה, הגיע הנער לארץ-הקודש ולמד בישיבת רוז'ין בירושלים.

רבי יעקב ישעיה זכה לקרבה עזה מזקנו הרבי, שעל ברכיו גדל. בהיותו צעיר, נהג להתפלל עם סבו בכל בוקר בבית הכנסת. באחד הימים איחר הרבי והגיע כעשרים דקות לפני סוף זמן תפילה. הרבי הניח תפילין בחפזון והחל להתפלל במהירות, כדי להספיק תפילת העמידה בזמנה.

הנכד, תמה ושאל את זקנו לאחר התפילה: "למה מיהרת ולא התפללת בנחת כדרכך?" אצל אדמו"רים רבים וגם אצל חסידים כידוע, לא הקפידו תדיר על זמן תפילה. הסבא השיב לו בקצרה: "וכי מה סבור הנך, שהתפילה שלי אין לה ערך?" כאומר, בשמים ממתינים לה... מאז, החל רבי יעקב ישעיה להקפיד ביתר שאת על תפילה בתוך זמן תפילה.

במשך השנים, סייע רבות למפעליו הצדקה הגדולים של זקנו ולמוסדות החסד 'חסד לאברהם'. למוסדות לא היו מגייסי כספים, לא התנהלה פעילות משרדית ולא היו לו פקידים. כל הפעילות התנהלה על ידי האדמו"ר בלבד. הנכד רבי יעקב ישעיה היה זה שהתלווה רבות לזקנו במסעותיו לגיוס כספים למען מטרות הצדקה שלו. הרבי ציין לא אחת, כי האדם היחידי שעליו יכול הוא לסמוך, זהו רק נכדו. כל דולר שנתרם, הלך לקופת 'חסד לאברהם'.

הסבא העריצו מאד והתבטא עליו פעם באורח נדיר, כי כאשר יבוא לעולם העליון ויתבקש להזדהות, יאמר: "אני סבו של רבי יעקב ישעיה פורטוגל..."

בשנת תשל"ה, נשא את בת הגה"צ רבי מאיר גרינוולד זצ"ל מטעטש, שהיה גם חמיו של האדמו"ר מפאפא הנוכחי. הגר"מ נפטר בצעירותו ואלמנתו נישאה שוב לגאון רבי יצחק אייזיק מושקוביץ זצ"ל, אב"ד קהילת 'מאור הגולה' במונטריאול. קהילת 'מאור הגולה' החלה את דרכה באיטליה לאחר מלחמת-העולם השניה. פליטים רבים ואודים מוצלים הגיעו אליה מכל פזורות אירופה. אשכנזים לצד ספרדים, פולנים לצד לובים. כאשר נסגרה הישיבה, עת המשיכו התלמידים במסעם לישראל, לארה"ב ולמדינות אירופה, עבר חותנו למונטריאול ופתח שם קהילה, על שמה של הישיבה.

עובד ה' מופלג

מכיוון שחמותו התגוררה במונטריאול, עבר להתגורר לאחר נישואיו - בעיר. עם פטירת חותנו, בשנת תשנ"ג, מינו אותו כממלא מקומו בקהילה. הוא מכהן גם כרבה של קהילת סקולען בעיר. בהיותו מתמיד עצום, הוא נצפה לומד כל יום בבית מדרש אחר בעיר.

הוא נודע כתלמיד חכם ועובד ה' מופלג. אין אדם שנתקל בו ודמותו, כמו הנהגותיו, לא עוררו בו התפעלות. רבים רואים בו עד היום, אישיות בפני עצמו - ולא רק בגין היותו בנו של האדמו"ר, ומעניקים לו קוויטלאך. כך קורה, למשל, כאשר הוא משתטח על קבר זקנו ביום ההילולא, אשר רבים מהפוקדים את הציון, אין להם את האפשרות להגיע לאביו, והם מוסרים בידו את פתקיהם. במונטריאול וגם מחוצה לה, דמותו מעוררת השראה ורבים רוחשים לו כבוד מופלג.

הוא מסייע לאביו במעשי הצדקה המופלגים שלו ועומד לימינו בכל מפעלי החסד. עם זאת, הוא איננו נוטל חלק בניהול המוסדות ומתמקד בחלקים הרוחניים בלבד.

מידת החסד, אותה ינק בבית אביו וזקנו, נטועה בו עמוקות. כאשר מאן דהוא מתקשר אליו ומבקש לסעוד בביתו בשבת, הוא איננו משיב מיידית תשובה חיובית. הוא נועץ ברבנית ומשהיא מאשרת, האורח מקבל את האישור. בפועל, כשמגיעה עת הסעודה, הוא איננו מניח לרבנית להגיש לשולחן. הוא בעצמו טורח ומניח את המזון והאוכל לפני האורחים. הוא גם מציע להם שלא להמתין לו, לצורך הזמירות. "אצלי הזמירות נמשכות זמן רב, תרגישו בנח לשיר בלעדי..."

בתקופה האחרונה, חלה רבי יעקב ישעיה ומצבו היה קריטי, בשל כליותיו שחדלו לתפקד. בחסדי שמים, הכליה שהושתלה בגופו נקלטה כהלכה והוא שב לאיתנו, לאחר תפילות רבים שנערכו עבורו ברחבי העולם. מאז, כדי שלא להתאמץ, ומחמת תשישותו, פעילותו בתחום העסקונה נחלשה במקצת. עם זאת, במידת הצורך, הוא מרעיש עולם ומלואו. כך למשל, לפני 'כינוס כלל ישראל' שנערך לפני למעלה משנה בארה"ב נגד פגעי הטכנולוגיה, אותה יזם והוביל אביו האדמו"ר, היה רבי יעקב ישעיה מורה הדרך, המכוון והמניע, מרגע הורתו ועד לביצועו של הכינוס.

'תזמורת של איש אחד' • רבי מאיר גרינוולד

החצר: פאפא
האב: האדמו"ר רבי יעקב יחזקיה גרינוולד
הבן: רבי מאיר
תאריך לידה: תש"ל
תפקיד נוכחי: דיין ומורה-צדק של קהילה פאפא


רבי מאיר גרינוולד, בנו הגדול של האדמו"ר רבי יעקב יחזקיה מפאפא, נולד באדר תש"ל, והתחנך בילדותו במוסדות פאפא בניו-יורק. עד שהגיע לגיל המצוות, נחשב ילד שובב... אולם, עת נכנס לעול המצוות הפך את עורו והיה באחת לנער רציני, מעמיק ומתבלט בייחודיותו.

היה זה בשנת תשמ"ג. השלג הכבד שירד בניו-יורק באותו יום, לא מנע מהחסידים הרבים, לכתת רגלם ולהגיע לשמוח בשמחת רבם, שזכה לראות את נכדו מקבל עליו עול תורה ומצוות. שנה לאחר מכן, בתשמ"ד, הסתלק הרבי לעולמו, ובנו, האדמו"ר הנוכחי, הוכתר לממלא-מקומו.

אביו, האדמו"ר מפאפא, השקיע בו ובילדיו האחרים את מיטב חלבו ודמו. בשונה מאחרים, הם לא גדלו כבני תפנוקים והאב לא עטף אותם במחצלות של 'בני מלכים'. כך, למשל, בעת עריכת השולחנות, היו ילדי האדמו"ר ניצבים על הטריבונה, כיתר פרחי החסידות, ולא בסמיכות לאביהם. רק לקראת ברכת המזון, הורה האדמו"ר לקרוא להם ועקב אחר אמירתם את הברכות.

כאשר היה האדמו"ר מגיע מעת לעת לקריית פאפא (שם שוכנת בין היתר הישיבה, בית העלמין ועוד) כדי לבקר את התלמידים, היה האדמו"ר מורה לבניו הבחורים לישון בישיבה ולא אפשר להם לישון בביתו שבקריה. האדמו"ר לא הרשה להם לחבוש אצטלה שתזהה אותם כבנם של קדושים. "כל עוד אתם מעורים עם התלמידים האחרים, עליכם להתנהג בכל הליכותיכם - כמותם", פסק.

רבי מאיר צמח לתפארת והיה לבן עליה, בעל מידות ותלמיד-חכם מופלג. אביו טפחו והשקיע בו רבות. גם הרה"ח רבי יצחק שלמה קאהן, ממנהלי ישיבת פאפא במונסי, והרה"ח רבי דוד לייב פישר התבקשו לפקוח עליו עין, ללמוד עמו ולהשקותו ממעיינותיהם. הוא גם הסתופף רבות בצלו של המשפיע המפורסם הרה"צ רבי מוטל זילבר, המוכר כיום גם בכינוי האדמו"ר מסטוטשין, ושתה מבארותיו.

הוא נישא לבתו של הרה"צ רבי נפתלי אריה לייבוש טאוב זצ"ל, בנו של האדמו"ר מקאלוב-ארה"ב. הכלה הייתה אז יתומה, לאחר שאביה דרך על מסמר בעת שהקים את סוכתו לרגל החג. המסמר המזוהם, גרם להתפשטות הזיהום בכל הגוף ולאחר שבועיים, בהם לא קיבל הרב טאוב טיפול נוגדני הולם, שבק חיים. רעייתו לא נשאה בינתיים, אך זכתה להשתדך עם גדולי האדמו"רים.

הכותל של נדכאים ונשברי הלב

רבי מאיר נודע כירא שמים, מתמיד גדול ועובד ה'. תפילותיו נמשכות ארוכות, בהם הוא שופך דמעות כמים לפני בוראו, והוא מפורסם כאיש חסד מובהק, כאשר כל מרי נפש, נדכאים ונשברי הלב, מוצאים אצלו אוזן קשבת. לא אחת הוא נצפה יושב לצדם של נערים ובחורים, מדובב אותם, מדבר על ליבם ומהווה עבורם כתובת, כדי לשפוך את הלב.

פעם נודע לו על בחור מבוגר, שגילו גרם לכך, שיפלט ממסגרות הלימוד והכיתקשה למצוא שידוך הולם. כאשר מצא סוף-סוף את שידוכו, כבר היה בן 27. כל חבריו היו כבר נשואים.

הידיעה על השידוך שנסגר בפלטבוש באישון ליל, הגיעה לאוזניו. הוא חשש כי אף אחד מחבריו של המאורס, לא יטרח להגיע בשעה כזו, כדי לקחת חלק באירוסין. רבי מאיר לא חשב פעמיים. גייס תריסר אברכים ממכריו, הזמין רכב ונסע לפלטבוש, על מנת לשמח את החתן ביום שמחתו. לאחר חצי שעה בה נכחו במקום, שבו על עקבותיהם. רבי מאיר גם מגייס כספים לטובת משפחות נזקקות ודואג למחסורם.

למרות שאין לו כמעט תפקיד מוגדר בקהילה, מקורביו מכנים אותו: 'תזמורת של איש אחד', בגין שלל ההתעסקויות והתחומים, בהם הוא נוטל חלק לרווחת הקהילה והציבור.

רבי מאיר מגיע מעת לעת לארץ-ישראל, כשליחו של אביו, כדי לחזק את חסידי ותלמידי פאפא המאוגדים בחבורת 'קהילת יעקב'. הוא עורך שבתות התאחדות במחיצתם, ונושא מדברותיו. שבתות אלו נערכות באתרא קדישא במירון ונוטלים בהם חלק גם חסידי פאפא הנלווים אליו מארה"ב ואירופה. רבי מאיר איננו נוהג לישון כאשר הוא שוהה במירון. "אינני מסוגל לתת תנומה לעפעפי, כשאני נמצא במקום קדוש זה", נוהג הוא לומר למקורביו.

בפאפא מספרים, כי רבי מאיר, ש'שמירת העיניים' שלו הינה מן המפורסמות, נוהג להסיר את משקפיו בעת שהוא יוצא מדירתו בויליאמסבורג, ואיננו שב וחובשן, עד שהוא נכנס לאכסנייתו בארץ-ישראל.

רבי מאיר מכהן כדומ"ץ הקהילה, מאז מלאו לו שלושים שנה בלבד. בכך הוא הולך בצעדי אביו, שאף הוא כיהן כדיין הקהילה, בחיי אביו הרבי זצ"ל. את שימושו בהוראה עשה וקיבל מפי הגר"מ ברנדסופר זצ"ל, בעל ה'קנה בשם'. הוא התגורר אז בארץ-הקודש למשך שלושה חודשים, כדי לעמוד בכור המבחן ולהשלים את השימוש הנדרש.

הגר"מ מאוד חיבבו ואף הפליג בשבחו באומרו: "אם כל בניו של האדמו"ר מפאפא, דומים לבן זה, הרי שהאבא צריך להיות האדם המאושר עלי אדמות..."

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!