שגריר ישראל מזהיר מפני עליה באנטישמיות באירופה
חינוך הוא המפתח למאבק ב"קיצוניות ימנית ואנטישמיות שמאלנית", אומר רון פרושאור, שגריר ישראל לגרמניה. הוא דיבר על הסיכוי לפתרון שתי מדינות לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. השגריר היה מודאג מהאופן שבו "אנטישמיות עוברת מהשוליים למרכז ומתקבלת כחלק מהדיון"
- יענקי פרבר
- ט"ז כסלו התשפ"ג
שגריר ישראל בגרמניה, רון פרושאור התראיין לתאגיד השידור הגרמני DW ביום והפציר באירופים להילחם באנטישמיות הגוברת ובצורות אחרות של אפליה ביבשת.
"אני חושב שיש מגמה, ולא רק בגרמניה אלא באירופה, של עלייה באנטישמיות, תקריות אנטישמיות, ועל ידי התמודדות איתה, דיבור על זה ובעצם מלחמה בזה, אנחנו יוצרים חברה טובה יותר ועולם טוב יותר, העובדה שיש להגן על בתי כנסת בשנת 2022 ולשמור על בתי ספר יהודיים, היא באמת דבר חריג לחלוטין".
השגריר פרושאור היה מודאג מהאופן שבו "אנטישמיות עוברת מהשוליים למרכז ומתקבלת כחלק מהדיון". הוא אמר: "יש הרבה דברים שצריך לעשות ולא רק על קיצוניות ימנית, אלא גם על אנטישמיות שמאלנית", אמר. התשובה היחידה היא "חינוך, חינוך, חינוך".
אביו של השגריר נולד בברלין, הוא ומשפחתו ברחו מגרמניה הנאצית ב-1933. פרושאור עצמו נכנס לתפקידו בברלין באוגוסט 2022, ושיבח את תוכנית הפעולה נגד אנטישמיות שפרסמה ממשלת גרמניה בתחילת דצמבר. "אני חושב שזה באמת מראה על הנחישות של ממשלת גרמניה ושל כל חלקי החברה הגרמנית להילחם באנטישמיות, כי המאבק באנטישמיות במובן הזה מראה משהו על איך שהחברה הגרמנית נראית ומקבלת אנשים מאמונות שונות", אמר.
השגריר אמר שישראל עדיין מאמינה שפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא בר-קיימא, למרות העובדה שלא התקיימו שיחות שלום מהותיות מאז 2014. "העניין כאן הוא איזו מדינה רוצים להקים? אנחנו לא יכולים ולא היינו מקימים מדינת טרור", אמר.
תומכי מדינה פלסטינית חייבים להבהיר שהם מצפים שהיא תהיה דמוקרטית, ו"לאפשר בחירות כל ארבע או חמש שנים", הדגיש. פרושאור ציין כי הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס שולט כמעט 25 שנה מאז שנבחר לאחרונה ב-2005.
לדבריו, בעוד שממשלתו החדשה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עשויה לכלול בעלי ברית מהימין הקיצוני שעשויים להתנגד לפתרון שתי המדינות, הוא לא חושב שהמנהיג הישראלי "שינה את השקפתו בנושא".
כשנשאל "האם התיישבות ישראלית בשטחים כבושים יקשה על השגת פתרון שתי המדינות", אמר פרושאור כי "ישראל תמיד רצתה שלום, כאשר נשיא מצרים סאדאת הגיע לירושלים, תוך פחות משלוש שנים, היה לנו שלום עם מצרים. יש לנו שלום עם ירדן. ישראל עשתה ויתורים טריטוריאליים למען השלום הזה", אמר.
על תגובתה של ישראל לפלישה של רוסיה לאוקראינה ומתן תמיכה לקייב, אמר השגריר שההתמקדות של ישראל היא בסיוע הומניטרי. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מתח בעבר כמה פעמים בעבר ביקורת על חוסר התמיכה הצבאית של ישראל בארצו.
"אנחנו צריכים לנווט בצורה מאוד הגיונית. ואנחנו שוב עושים הרבה בצד ההומניטרי. ואני חושב שאנחנו הישראלים מרגישים במיוחד את המצב של האוקראינים, כי אנחנו יודעים שהם נלחמים על בתיהם", אמר.
הוא דחה את טענתו של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לפיה מלחמתו באוקראינה היא "דה-נאציזציה" של המדינה. "אנחנו צריכים לזכור תמיד שאנחנו צריכים להיות מוכנים. אנחנו צריכים להגן על עצמנו וליצור הרתעה, כי דיאלוג לבדו לא יפתור את הבעיה עם משטרים כאלה".
הוספת תגובה
לכתבה זו טרם התפרסמו תגובות