האם המוניטין של בנק ישראל ייפגע בעקבות המלחמה על מס המשקאות?

בנק ישראל פרסם מחקר שגוי בנושא צריכת משקאות כדי להצדיק את מס המשקאות שהוטל על ידי ליברמן בתחילת השנה. לטענת התאחדות התעשיינים המחקר התבסס על נתוני סיווג שגויים ועלול לפגוע במוניטין של הבנק ובחטיבת המחקר שלו. במכתב שנשלח על ידי מנכ"ל התאחדות התעשיינים נאמר כי חטיבת המחקר בבנק ישראל ניתחה באופן שגוי נתונים שפרסמה חברת מחקרי השוק סטורנקסט על צריכת המשקאות במהלך הזמן שחלף מאז הטלת המס, מה שהוביל למסקנות לא נכונות, לפיהן המס הוביל לירידה בצריכה, ועל בסיס זה נטען כי המס השיג את מטרתו.

המחקר המדובר פורסם כחלק מקמפיין תקשורתי אגרסיבי שמובילים משרדי האוצר והבריאות, הנשלטים על ידי שרי הממשלה היוצאת, במסגרתו מתפרסמים בכלי התקשורת טיעונים מופרכים ושקריים לפיהן המס הוטל לתועלת הציבור. הפרכת הטיעונים מחזקת את ידי חברי הקואליציה החדשה שתקום בקרוב ובכלל זה שר האוצר המיועד ח"כ בצלאל סמוטריץ' שהצהירו כי יבטלו באופן מיידי את מס המשקאות, לרווחת הציבור.

החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, פרופסור ירון זליכה, כתב : "מס המשקאות המתוקים הגביר את האינפלציה וגרם להעלאות מחירים מיותרות. בנק ישראל ניסה להצדיק המס באמצעות מחקר שהראה ירידה דרסטית בצריכה אך כעת מתברר שהתבסס על נתונים חסרים, והירידה בצריכה לא היתה כה משמעותית. האם קודם יורים את החץ (תוצאת המחקר הרצויה) ואח"כ מציירים סביבו את המטרה?".

ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר התייחסה אף היא לנושא וכתבה במאמר בגלובס: "המיסים על הסוכר וכלים חד פעמיים הפכו לנושא המעורר מחלוקת פוליטית. מדובר ב"מיסים חינוכיים", שמטרתם לתמרץ או להרתיע התנהגויות שונות של הציבור. הממשלה הקודמת הכניסה מיסוי זה והוא הפך לסדין אדום אצל חברי האופוזיציה שכעת מקימים את הממשלה. לדעתי הכוונת התנהגות באמצעות הטלת מיסים אינה מוכיחה את עצמה באופן כללי, ונראה שהנתונים מראים שהטלת המס לא הובילה להקטנה בצריכה. הממשלה הנכנסת תבטל מיסוי זה, והנזק לא יהיה גדול".

מניתוח הנתונים באופן תקין עולים נתונים שונים בתכלית המצביעים על כך שבמשקאות הממוסים ישנה ירידת מכירות של כ-4% בעוד מכירת המשקאות שלא מוסו ירדה בשיעור גבוה יותר, בכ10%, כך שאין דרך לקשור באופן אמין את הירידה במכירות המשקאות הממוסים דווקא לשינוי המס, לאור ירידה גדולה יותר במכר המשקאות שאינם ממוסים באותה תקופה. בנוסף, המחקר של בנק ישראל גם לא מנסה לענות על הסתירה בין צפי הכנסות של 380 מיליון ₪ אותו ציינה הממשלה בטיוטת חוק ההסדרים, לבין הכנסות בפועל של קרוב למיליארד ₪, מה שמוכיח שאפקט העלאת המס על המשקאות היה חלש והירידה בצריכת המשקאות הקלים הייתה נמוכה.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "לאחר פרסום הניתוח הראשוני, התקבלו בחטיבת המחקר הערות בדבר חלק מהסיווגים והנתונים עליהם התבסס המחקר. כמקובל בבנק ישראל במקרה כזה, מונה בודק לבחינה מעמיקה של ממצאי הניתוח ותהליך העבודה. זאת, על מנת להבין אם אכן נפלה טעות, מה מקורה וכיצד היא משפיעה על ממצאי הניתוח ומסקנותיו. לכשתושלם בדיקה זו, ידווח הבנק על תוצאותיה והניתוח יעודכן בהתאם".

'בחדרי' גם ברשתות החברתיות - הצטרפו!